בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעולם הספרותו והאמנות | היגון והגבורה

ספרו של סטיבן בומן חוקר נושא שנראה בלתי אפשרי למחקר: שואת יהודי יוון

תגובות

לא מכבר ראה אור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת סטנפורד ספרו של סטיבן ב' בומן "היגון והגבורה: יהודי יוון 1940-1945". זה ספרו השני של בומן על גורלה של יהדות יוון בתקופת מלחמת העולם השנייה, ומפיק סרטים יווני, דימיטרי ווריס, כבר רכש את האופציות על הספר, שכן בידיו תסריט דרמטי, המתבסס על חלקם של יהודי יוון במרד הזונדרקומנדו באושוויץ-בירקנאו. במרד לקחו חלק 135 יהודים בני סלוניקי והסרט ייקרא "ארץ המלאכים".

מרד הזונדרקומנדו באושוויץ הוא אחד הדפים ההירואיים ביותר בתולדות האדם, הכריז ווריס. "העולם שוכח לא רק את הסבל של היהודים היוונים-הספרדים בשואה, אלא את העובדה שהיו אמיצים דיים למרוד וללחום בנסיבות שלא היו חסרות תקווה מהן". זאת ועוד: "למרבה הצער, לספר את סיפורם של יהודי יוון נעשה הכרחי במיוחד לאחר שבית הכנסת ההיסטורי ?עץ חיים' בכרתים חולל פעמיים על ידי אנטישמים בינואר 2010". סטיבן בומן הכריז שישמח לשתף פעולה בעניין שהוזנח למרות חשיבותו, והוא פרק בסיפור בן אלפיים השנים של יהודי יוון, פרק הגבורה והטרגדיה שפקדה אותם במלחמת העולם השנייה.

בהקדמה לספרו החדש מלין בומן על שחורבן המטרופולין היהודית-הספרדית בסלוניקי, עיר שכונתה "ירושלים של הבלקן" או "מדרה דה יזראל", היה כה מוחלט עד שגם שני דורות לאחריו לא הופיע מרכז חדש של יהודים-ספרדים ופזורתם הרחבה. הוא מלין על כך שהמונח "ספרדי" הוחל על כל היהודים שאינם אשכנזים, מה שמפורר ומטשטש את מורשתם.

ליהדות יוון מאפיינים ייחודיים רבים. זו הקהילה היהודית העתיקה באירופה. היא העניקה למערב את הנצרות דרך פאולוס מתרסוס, ודגם של הטמעת הפילוסופיה וחקר המקרא דרך פילון האלכסנדרוני. היא העניקה ליוון מקור אחד (Koine) של הניב היווני המודרני דרך תרגום השבעים (ספטואגינטה) והברית החדשה, והיתה המתווכת בין המסורות היהודיות של ארץ-ישראל ויהדות אשכנז. היו לה שתי תקופות גדולות של פזורה, זו של הפזורה דוברת היוונית וזו של הדוברת ספניולית, ומספר החללים שאיבדה בשואה הוא קטן רק מזה של יהדות פולין.

על ספרו הקודם של בומן, "התנגדות יהודית ביוון בזמן המלחמה", שראה אור ב-2005 באנגליה, כתב בשעתו ג'ון יאטרידס, פרופסור ללימודי יוון מאוניברסיטת קונטיקט, שזה ספר חשוב ביותר על תלאות יוון במחצית הראשונה של המאה העשרים. יאטרידס מוסיף שבצד האסון והזוועה שפקדו את היוונים, האירוע האפל ביותר של שנים אלה היה החורבן השיטתי של אוכלוסי יוון היהודים. הקהילה היהודית ביוון איבדה כתשעים אחוזים מאוכלוסייתה. באוקטובר 1940, קודם שמוסוליני הכריז מלחמה על יוון, מנתה הקהילה היהודית ביוון יותר מ-70 אלף בני אדם. מהם ניצלו כ-8,000 ואולי פחות. ביוון עצמה או באתרי הרצח בפולין מתו תשעה מכל עשרה יהודים. בומן גם מספר על הקשיים המיוחדים של יהודי יוון במחנות הריכוז. למשל, שלא ידעו יידיש ולא יכלו לתקשר עם בני עמם.

ראוי לציון מיוחד מספר היהודים שהשתתפו בתנועות ההתנגדות שלחמו בהרים. מתוך 30 אלף הלוחמים היוונים, אלף היו יהודים ואולי יותר, כלומר: שלושה אחוזים. אבל המספר עולה כשמחשיבים כלוחמים גם את המתרגמים ואת המתכננים. יהודים באתונה עמדו בקשר עם "החזית הלאומית לשחרור יוון" או עם תנועת "אלאס" - צבא השחרור הלאומי. והיו אלה שלחמו עם האנגלים בצפון אפריקה. יהודים מפלשתינה עבדו עם "אלאס" בביסוס דרכי מילוט בים האגאי, והסוכנות היהודית סיפקה לתנועת ההתנגדות כסף ואספקה. נשים יווניות-יהודיות יצאו להרים וליוון הכפרית וחברו ללוחמי הגרילה.

כזאת, למשל, היתה קפטניסה שריקה, היא שרה יהושע בת ה-18 מן העיר כלקיס, מפקדת קשוחה של חבורת נשים שהכריזה: "זו ארצי... נולדתי וגדלתי כאן. היוונים הם בני עמי. מאבקם הוא מאבקי. לכאן אני שייכת". והיתה אחייניתו של סגן אלוף מרדכי פריציס, שמתה כשלחמה נגד הפולשים האיטלקים שתקפו את יוון באוקטובר 1940. פריציס עצמו היה לגיבור לאומי. הוא נהרג בפקדו על אנשיו בירי ממטוס איטלקי יחד עם ארבעה יהודים מלאריסה. דמות אחרת היתה קפיטן מכביוס, שנולד בשם אידו שמשי בסלוניקי, והצטרף לגרילה שאספה נשק מחיילים גרמנים ואיטלקים מתים. לאחר פעולה הירואית במיוחד הכתירו מפקדו בשם "המכבי".

והיה המרד בבירקנאו, באוקטובר 1944, של הזונדרקומנדו ה-11. בזונדרקומנדו נכללו צעירים חזקים שנבחרו לעבודה בתאי הגזים ובמשרפות. רובם היו ותיקי המלחמה נגד האיטלקים ב-1940. באוקטובר 1940 מרדו עובדי קרמטוריון 3 וקרמטוריון 4. הם תפסו נשק והתבצרו בבניין. תגבורת של אנשי ס"ס הוזעקה, והיהודים היוונים מילכדו בדינמיט את קרמטוריום 4 ומתו כשהם שרים את ההמנון היווני. אלה שהתבצרו בקרמטוריום 3 נתפסו ונורו במקום. השבת הסדר גררה טבח של כ-450 אסירים, אבל שתי משרפות הוצאו מכלל פעולה. מקרב הגרמנים היו רק מתים ופצועים מעטים. אבל בומן מציין כי המרד עשה רושם עצום, חיזק את האסירים והגביר את יכולת עמידתם.

ספרו של בומן הוא עבודה חלוצית. הוא קיבץ זיכרונות, ראיין ניצולים, עשה שימוש בתעודות רבות, ריענן את זיכרונם של הלוחמים ועצירי המחנות, גילה דו"חות, מצא תצלומים, וכתוצאה מכל אלה כתב מחקר יחיד במינו על נושא שנראה בלתי אפשרי למחקר. היהודים שהצטרפו לתנועת ההתנגדות בחרו להסתיר את דתם ומקורם, את שמותיהם המירו לשמות יוונים, וגם שמרו על סודיות אחרי המלחמה משום שממשלות הימין רדפו את אנשי הגרילה מן השמאל, או את כל מי שזוהה עם הקומוניסטים במלחמת האזרחים ביוון של 1946-1949. הם גם לא הבליטו את עצמם בישראל, שאליה עלו בשנות החמישים המוקדמות, לעתים אחרי שנים של מאסר בבתי כלא יוונים, ושוחררו לעתים רק לאחר שהסכימו לוותר על אזרחותם. צעיף של סודיות עטה את היהודים היוונים, ועל כן נאלץ בומן להסתמך על זיכרונות וראיונות.

עם קום המדינה באו נציגים מישראל לאתונה כדי לשאת ולתת על שחרורם מן הכלא של יהודים שנכלאו בעוון קומוניזם. רק ב-1953 הגיעו שתי הממשלות לכלל הסכמה. זה לא היה עניין פשוט, כי היו בקרב האסירים קומוניסטים נלהבים שסירבו לוותר על אזרחותם היוונית. היוונים נדהמו לנוכח נכונותם של נציגי ישראל לקבל "אלמנטים מסוכנים" כאלה.

סטיבן בומן, פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת סינסנטי, מפורסם בחוגי האקדמיה בספרו "יהודי ביזנטיון 1204-1453", שהציג את כל המסמכים הנוגעים ליהודים מביזנטיון. גם בספרו "התנגדות יהודית ביוון בזמן המלחמה" (2005) נהג באותה קפדנות. יש בספר ביוגרפיות מפורטות של לוחמים מסוימים ושלושים עמודים המציינים את שמות 650 הלוחמים, מוצאם והמקום שנלחמו בו.

Jewish Resistance in Wartime Greece

by Steven Bowman. Vallentine Mitchel, 142 pp.

The Agony of Greek Jews 1940-1945

by Steven Bowman. Stanford University Press



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו