בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארגון להגנת הילד: צה"ל מתעלל בקטינים שהוא עוצר

הסניף הפלסטיני של ארגון DCI הבינלאומי גבה תצהירים של 100 נערים מיד כששוחררו ממעצר. חלקם העידו כי עברו בחקירתם תקיפה מילולית או גופנית בעלת אופי מיני

תגובות

רוב הפלסטינים הקטינים הנעצרים בידי צה"ל והמשטרה נאלצים להתמודד עם שיטות הפחדה והתעמרות בדרגות שונות בטרם הבאתם לחוקר, ולעתים גם בזמן החקירה. כך עולה מניתוח 100 תצהירים בשבועה שגבה הסניף הפלסטיני של הארגון הבינלאומי להגנת הילד, DCI. התצהירים המפורטים נגבו מקטינים בני 12-17 שנעצרו במהלך 2009, מיד לאחר ששוחררו. בין האירועים שהילדים מתארים, גם תקיפה מילולית או גופנית בעלת אופי מיני שביצעו החיילים. DCI ביקש מהאו"ם לבדוק את הטענות על תקיפות אלה.

מכות בקת הרובה

69% מהעצורים סיפרו שחיילים הכו אותם (סטירות לחי, בעיטות ולעתים אף הכאה בקת הרובה או באלה). הרוב הגדול - 97% - הוחזקו במשך שעות ארוכות אזוקים בידיהם. 92% גם שהו זמן ממושך כשעיניהם מכוסות. 26% סיפרו שהוחזקו בתנוחות מכאיבות, כמו הושבת הילד האזוק ומכוסה העיניים על רצפת הג'יפ או הרכב המוביל למתקן הכליאה. כמחצית מהילדים סיפרו שהחיילים העוצרים גידפו וקיללו אותם, ושטרם החקירה איימו עליהם כדי שיודו בהאשמות, או ששידלו אותם להודות, בהבטחת שווא שישוחררו מיד אם יודו. לעתים קרובות ניתן לילדים להבין שהחייל המכה הוא גם החוקר, שיש להודות בפניו. בדרך כלל הילדים דיווחו על שעות רבות שעברו מאז מעצרם, לפני שקיבלו משהו לשתות או לאכול.

התמונה העולה מהתצהירים אינה חדשה לעורכי הדין ולעובדים סוציאליים פלסטינים, המדווחים על הפחדה, הכאה ויחס משפיל ברוב השיחות שהם מקיימים עם קטינים שנעצרו. אולם, בגביית התצהירים בשבועה, מבקש DCI להראות שמדובר בדפוסים קבועים. לדעת הארגון ההתנהלות הזאת היא הפרה של החוק הבינלאומי ושל זכויות הילד, כפי שהן מעוגנות בו. במקרה של הכאבה והפחדה כדי לסחוט מהקטין הודאה או לגרום לו להפליל אחרים, מדובר גם בשיטת עינוי, לפי ההגדרה המקובלת.

האזכור המפתיע, יחסית, שהתגלה במהלך גביית התצהירים היה על תקיפה מילולית או גופנית בעלת אופי מיני. קטינים מתקשים בדרך כלל לספר על היבט זה של מעצרם, ולכן הוא עלה רק בזמן השיחות הממושכות יותר שניהלו עורכי הדין עם הקטינים. ארבעה מהם דיווחו על תקיפה מינית ו-12 דיווחו על איום בתקיפה מינית, המלווה בדרך כלל באלימות פיזית. לפיכך, בשבוע שעבר שלח DCI פלסטין לחקירת האחראי על עינויים מטעם האו"ם 14 תלונות של פלסטינים קטינים על תקיפה בעלת אופי מיני, בזמן המעצר.

ב-DCI חוששים ששיעור הקטינים שחוו תקיפה בעלת אופי מיני עלול להיות גבוה יותר, אך הם נרתעים מלשתף בכך את המבוגרים. בזמן המעצר, העצורים הפלסטינים בכלל והקטינים שבהם מתראים עם עורכי דינם רק זמן קצר לפני המשפט, לפעמים באולם עצמו - ולא בנסיבות המאפשרות שיחה מפורטת על היחס בזמן המעצר. במקרה של הקטינים, זמן המאסר הצפוי על עבירות המיוחסות להם (יידוי אבנים בכ-60% מהמקרים) קצר בהרבה ממשך המעצר עצמו עד תום המשפט. לכן, הקטינים מודים, גם כשהם מכחישים את המיוחס להם, ומייצגיהם חותמים על עסקאות עם התביעה כדי להקטין את תקופת המאסר של הקטינים.

בתצהירים שנשלחו לאו"ם מדווח על תקיפות ישירות: אחיזה לוחצת ומכאיבה של אשכי הקטין ותחיבת חפץ קהה (אלה או קת הרובה) בין המושב לבין ישבנו של הילד, ועל איומים חוזרים מסוג "אזיין אותך אם לא תודה ביידוי אבנים". ילד בן 15 שנעצר בספטמבר סיפר ל-DCI שחייל סטר פעמיים על לחיו ואז תפס את אשכיו, לחץ עליהם ושאל אם יידה אבנים או זרק בקבוקי תבערה. הילד אמר שלא זרק, ואז החייל צעק שהוא שקרן, הכה אותו בכל חלקי גופו ושוב תפס באשכיו ולחץ עליהם. "לא אעזוב את הביצים שלך עד שתודה". הילד סיפר שחש כאב כה גדול, עד שהודה ביידוי אבנים.

בתשובה לשאלת "הארץ", מדוע DCI לא התלונן בפני הרשויות על טענות לתקיפה מינית, ענה עו"ד חאלד קוזמאר, היועץ המשפטי של הארגון, שהורים רבים אינם מוכנים לעשות זאת. "למעט מאוד אנשים יש אמון באותה מערכת שהיא, למיטב הבנתם, מתעמרת בהם", אמר. כמו כן, יש שמפחדים שהמערכת או אנשים פרטיים בה ינקמו בהם אם יתלוננו. עם זאת, DCI שוקל להגיש תלונות יחד עם ארגונים ישראליים לזכויות אדם, אם ההורים ייתנו את הסכמתם.

צה"ל: דוחים הטענות

הרשויות הישראליות עוצרות כ-700 פלסטינים קטינים (בני 12-18) מדי שנה. מדי חודש נמצאים כ-300 פלסטינים קטינים במתקני כליאה ישראליים שונים (מעצר או מאסר לאחר משפט צבאי). באפריל 2010 היו עצורים 335 פלסטינים קטינים, מתוכם 32 בני 12-15.

DCI ממליץ לצה"ל ולמשטרה לחקור פלסטינים קטינים רק בנוכחות עורך דין לפי בחירתם וקרוב משפחה, ולהקליט בווידיאו את החקירה. הכוונה היא שעם הנהגת נהלים אלה, המקובלים בעת חקירת קטינים, תצטמצם הסכנה של גביית הודאות בכפייה ובאיומים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה ש"צה"ל דוחה טענות על חריגה מוכוונת מהנהלים המוגדרים למעצר קטינים וחקירתם. מעצרם של קטינים עומד בכללי המשפט הבינלאומי, מעצר חשודים מתחת לגיל 16 באיו"ש מחייב אישור פרקליט צבאי בדרגת סא"ל או סגנו, כדי להימנע ככל האפשר ממעצר קטינים. הקטינים מובאים בפני שופט לדיון מעצר תוך זמן קצר יחסית".

דובר צה"ל הוסיף שטענות על אלימות יש להעלות במהלך המשפט או בתלונה מסודרת למח"ש או מצ"ח, ושהוא יכול לבדוק מקרים פרטניים ואינו יכול להתייחס לטענות כלליות. גורמים צבאיים אמרו ל"הארץ" שדווקא חקירות הקטינים באיו"ש מוקלטות, למעט בחקירות שב"כ, הפטורות בחוק מהקלטה. לגבי נוכחות עו"ד בחקירת קטין, אמרו הגורמים כי גם בישראל אין חובה כזו על פי חוק הנוער.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו