שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

יחלפו ימים לא מעטים עד שיתבררו, אם בכלל, הפרטים המבצעיים של מבצע ההשתלטות על משט הספינות, שהיו בדרכן לרצועת עזה. אך אין צורך להמתין לתחקיר המפורט כדי להצביע על כך, שמבחינה צבאית-אופרטיבית קשה להבין איך מבצע שתוכנן זמן ממושך על ידי חיל הים, נוחל כישלון כה חמור. כל זאת בלי לעסוק כלל בשאלות הנוגעות למידת התבונה של ביצוע פעולה צבאית מול ספינות אזרחיות, המשייטות מחוץ לתחום המים הטריטוריאליים של ישראל.

נתחיל בכישלון המודיעיני. לחיל הים ולארגוני הביון האחרים ניתנה הזדמנות נדירה לעקוב אחר הספינות והאנשים שעל סיפוניהן במשך ימים ארוכים. כיצד ייתכן שלא אותרו ההכנות של אנשי הספינה (רק בספינה אחת התחוללה המהומה) לתקוף את החיילים? כיצד לא התגלתה העובדה שנאספו על הסיפון סכינים, גרזינים ונשק קר אחר?

לרשות ארגוני הביון עמד זמן רב על מנת לברר מי ומי נמצאים בספינות ולהעריך את מידת מסוכנותם. סביר להניח שלא פעילי השלום שזהותם ידועה, הם שתקפו את החיילים בגרזינים או בירי. לפיכך, ההפתעה של לוחמי הקומנדו מכך שתקפו אותם היא פשוט בלתי נתפשת.

לעומת זאת, אם אכן היה חשש בחיל הים מהפעלת אלימות על ידי האנשים שבספינות, הרי שצורת ההשתלטות עצמה מעוררת סימני שאלה. מדוע לא הושלכו רימוני גז מדמיע אל עבר הסיפונים לפני שעלו עליהם לוחמי הקומנדו?

הטיעון שהעלה דובר צה"ל, ולפיו החיילים היו נתונים בסכנת חיים, ואמרו שעומד להתבצע בהם לינץ', לא עושה חסד עם לוחמי הקומנדו. האם החיילים, שמפקדיהם מתארים אותם כ"מאומנים והיעילים ביותר בעולם", אמורים להיקלע למצב שבו יימצאו בסכנת לינץ', מול חבורה של אזרחים המצוידים באלות ובסכינים? במיוחד כאשר מדובר במבצע צבאי שתוכנן לפרטיו במשך ימים?

לא ברור גם מדוע לא ניתנו לחיילים הוראות ברורות שלא לירות בתחמושת חיה בשום מקרה. יש בידי צה"ל די אמצעים, המאפשרים השתלטות על ציבור מתפרע בלי להרוג בו. ואם הבהירו מפקדי חיל הים למקבלי ההחלטות, כי קיים סיכוי סביר לשימוש בנשק חם ולהרג אזרחים - הרי שיש מקום לתמוה על שיקול הדעת של קובעי המדיניות, שאישרו את המבצע הצבאי הזה. בכל מקרה, חוסר היעילות והפאניקה שאליה נקלעו חיילי הקומנדו, שהובילה לירי שגרם למותם של אזרחים כה רבים, מעוררים שאלות מדאיגות בדבר הכשירות והיכולת המבצעית של לוחמי חיל הים.

ההחלטה לפעול בלילה גם היא בעייתית. ניתן להניח, שחלק מהמהומה ומההיסטריה על הסיפונים היו תוצאה של העובדה שלא החיילים ולא האזרחים לא ראו היטב מה מתרחש. זהו מתכון ברור להסלמה מצד מי שמנחשים, אך לא רואים, מי בא מולם ואילו פעולות הוא נוקט.

באוקטובר 1962 פרץ משבר הטילים בקובה. הנשיא קנדי החליט להטיל מצור ימי על האי, כדי למנוע מספינות מלחמה סובייטיות להגיע לקובה ולפרוק את מטענן. המשבר ההוא הסתיים בלי שנורתה ירייה אחת. ייתכן שמפקדי חיל הים וקובעי המדיניות היו צריכים לקרוא על הפרשה ההיא בספרי ההיסטוריה לפני שהחליטו לשגר את לוחמי הקומנדו לתקוף ספינות שעל סיפונן אזרחים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ