בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הספרים המומלצים לשבוע הספר | בריאת הרחם והתשוקה

תגובות

בשנה שבה טוני מוריסון מפרסמת ספר, הבחירה של "ספר השנה" נהפכת להיות מעט פשוטה יותר. ב"חסד" (הספריה החדשה, מאנגלית: אלינוער ברגר), ספרה האחרון - הטוב שפירסמה בשנים האחרונות - היא חוזרת ל-1690, למושבות הפראיות של ארצות הברית, בעת שכוחן המפלצתי של הפוריטניות ושל השנאה מתחיל לתת את אותותיו במרחב.

הדמויות שייכות לחווה חקלאית אחת והרומן עוקב אחרי בעלי הבית בצד העבדים והשפחות שמשרתים אותם. כל הדמויות הללו מתפקדות ללא אם, נתלשו מחיים לא-נודעו של שפע או מוות והוטלו אל חיים חדשים. הן יוצרות לעצמן בעל כורחן רחם חלופי של אהבה או מסירות, שדרכו הן מבקשות לשרוד ובאמצעותו הן מבקשות להשתחרר; להכריז על בעלות - בעלות על חופש, הכרה או זהות, וגם בעלות על ביוגרפיה. מוריסון רוקחת אותן יחדיו, דמויות שחורות ובהירות, נשיות וגבריות; מטשטשת את סימני הגזע וסימני המגדר, משחררת את גיבוריה מהסימנים שהקורא רגיל לתת בדמויות, ובבני אדם, עוד לפני שהוא מזהה את פניהם. בסיפור הזה יש קסם פגאני, משכר ויוצר-התמסרות.

כתיבה שמופעלת על ידי תשוקה וחסד מאפיינת גם את ספר העיון של בעז נוימן, "תשוקת החלוצים" (עם עובד). זהו ספר היסטוריה ומחקר תרבותי וספרותי מקיף, החושף את העוצמה הארוטית שהפעילה - ועדיין מפעילה - את האתוס הציוני. באמצעות התחקות אחר יומנים, קטעי פרוזה ושירה, רשימות הגות ותצלומים נוימן מתאר כיצד האתוס החלוצי מחק את גופה ונופה המחולל של ארץ ישראל וברא אותם מחדש בדמיונו. החוויה הציונית עוצבה על ידי רווקות ורווקים, שתשוקתם הארוטית לא הופנתה בהכרח אחד כלפי השני אלא אל עבר הארץ, האם-המאהבת הגדולה מן החלומות, שאי אפשר להשביעה. היא נחצבה מהטרשים והתגלתה בתוך הטופוגרפיה, והחלוצים ינקו יחדיו משדיה, מגירים עליה את נוזלי גופם וחושפים על פניה את אונם, שהוא בעת ובעונה אחת מיני, ספרותי ולאומי.

ואולם, מעלתו המרכזית של הספר, לבד מרוחב היריעה שלו, ידענותו והרלוונטיות שלו להבנת הלאומיות הישראלית, היא התשוקה שמפעילה את כתיבתו: נוימן יצא למסע בעקבות החלוצים בהתפעמות ובחריפות אינטלקטואלית שהיא רוויית יצר, שוקקת ומשתוקקת. בהתאמה מושלמת בין תוכן וצורה, היצירה העיונית הזאת נהפכה ליצירה בעלת מאפיינים פרוזאיים; היא עוסקת בתשוקה, נכתבה בתשוקה - וגם נקראת כך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו