"עתיד ללא גברים" מאת בריאן סייקס | שוב הגברים אשמים - ספרים - הארץ

"עתיד ללא גברים" מאת בריאן סייקס | שוב הגברים אשמים

בריאן סייקס טוען שכרומוזום Y אחראי לצבירת נכסים וכוח, למלחמות ולהתחממות הגלובלית, ולכן הוא שיביא להשמדתנו. הפתרון טמון בביציות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עתיד ללא גברים

בריאן סייקס. תירגמה מאנגלית: יהודית אופנהיימר. הוצאת כתר, 276 עמ', 89 שקלים

לעתים רחוקות זוכה המין האנושי בממצא ארכיאולוגי שאיכשהו שרד את תלאות השנים: חרס, מאובן, עצם או ציור קיר אשר שופכים אור על עברנו הקדום. תקופות מאוחרות מתמסרות קצת יותר ורומזות לנו על העבר באמצעות חלקי מבנים ומסמכים כתובים. אך בכל מקרה, הניסיון לשחזר את ההיסטוריה הקדומה נותר דומה לניסיון להבין סיפור מכמה מלים שנמצאו באקראי. לאור זה, מסעיר לגלות שכל אחד מאתנו נושא בגופו אוצר של עדויות, ממצאים ארכיאולוגיים בני אלפי שנים, ששרדו והגיעו אלינו לאחר שעברו בזהירות מדור לדור, והם שמורים בגופנו במצב מצוין, מחכים רק שמישהו יבוא ויבחן אותם - הגנים שלנו.

בריאן סייקס, פרופסור לגנטיקה באוקספורד המתמחה בפיענוח ההיסטוריה הרשומה בגנים שלנו, מציג בספר כמה מהמחקרים העוקבים אחרי שושלות של גנים. במיוחד מעניין את סייקס כרומוזום Y, שבעזרתו אפשר לעקוב אחרי ההיסטוריה שעוצבה על ידי המין הגברי: גילוי ארצות רחוקות, מסעות כיבוש ראוותניים ומלחמות עקובות מדם. כל אלה, אומר לנו סייקס, נגרמו על ידי כרומוזום Y, המושך בחוטי ההיסטוריה.

כרומוזום זה, כרומוזום המין הגברי, נמצא באופן ייחודי בכל אחד מתאי גופו של גבר לצד בן זוגו, כרומוזום X. כרומוזום X, לעומת זאת, מצוי גם בתאי גופן של נשים, שם הוא מופיע במנה כפולה. מכיוון שתאי מין מכילים רק נציג אקראי אחד מכל זוג כרומוזומים, יוצא שהביציות שנשים מייצרות מכילות תמיד כרומוזום X, ואילו תאי הזרע מכילים במחצית מהמקרים כרומוזום X ובמחצית האחרת כרומוזום Y. בהתאמה, מחצית מהצאצאים שנוצרים כתוצאה מהתלכדות תא הזרע והביצית הם בנות (אלה שקיבלו גם מתא הזרע את כרומוזום ה-X) ומחציתם - בנים (אלה שקיבלו מתא הזרע את כרומוזום Y).

בניגוד לבני זוג של כרומוזומים אחרים, שדומים זה לזה ולכן מחליפים ביניהם קטעי ד-נ-א, כרומוזום Y, השונה כל כך מכרומוזום X, אינו עושה זאת והעתק מושלם שלו מועבר, ללא שינוי, מאב לבנו. משום כך, כרומוזום Y המצוי בתאי הגוף - אם אתה זכר - הוא העתק מדויק של כרומוזום Y שהיה מצוי בתאיהם של אביך, סבך, אבי-סבך וכן הלאה, לאורך כל שושלת הגברים שמובילה אליך.

שינויים בכל זאת קורים בד-נ-א, כשמוטציות פוגעות בו באקראי. כאשר מוטציה מתרחשת בגן היא בדרך כלל פוגעת בתפקודו ולכן ביכולת ההישרדות של בעליו. מוטציה כזאת לא תעבור לדור הבא. אך רוב קטעי הד-נ-א אינם גנים (כלומר, הם אינם כוללים הוראות הפעלה), ולמוטציה המתרחשת בקטע כזה (למשל בקטע שמחבר בין שני גנים) אין השפעה על התפקוד ועל ההישרדות של בעליה. אנשים שנושאים מוטציה סתמית כזאת לא ייכחדו בגללה אך גם לא ישגשגו באופן מיוחד בתהליך הברירה הטבעית, ויורישו אותה לצאצאיהם.

מוטציות "סתמיות" אלה מאפשרות לנו למיין את כל כרומוזומי ה-Y (כלומר את כל הגברים) לקבוצות. וכאשר אנחנו מוצאים שני גברים שיש להם בדיוק את אותה המוטציה בכרומוזום Y, אפשר לומר עליהם כמעט בוודאות שהם צאצאים של אותו אב קדום. באופן זה מדענים יכולים לזהות קבוצות של גברים שקשורים זה לזה דרך אב משותף, לעקוב אחרי מסלול נדודיהם בעולם וגם לקבוע מי הצליח יותר ומי פחות בהפצת זרעו.

סייקס מתחיל את סיפורו במעקב אחרי הגניאולוגיה של המשפחה הפרטית שלו, ולמרות שבדרך הוא נוגע גם בשאלות מעניינות הקשורות לגנטיקה של המין - למה בכלל צריך מין? מדוע יש גם זכר וגם נקבה, ואם כבר, אז למה רק שניים? - היתה לי לעתים הרגשה שנקלעתי לסלון ביתו של זר, שהושיב אותי מול המקרן הביתי והראה לי עוד ועוד שקופיות, ולא רק של המשפחה, אלא גם של השכנים - משפחות מקלאוד, מקדוגל ומקאליסטר - כולן בוודאי משפחות סקוטיות ראויות, אבל בכלל התכוונתי לקרוא ספר בזמן הזה.

יש גם סיפורים מרתקים, כמו סיפור מסעותיהם של הוויקינגים כפי שהוא נקרא מהד-נ-א שלהם, וסיפורה של קבוצת הגברים, שהספר מקדיש לה פרק שלם, שמכילים בגופם את הכרומוזום שזכה לשם השיווקי "כרומוזום Y של ג'ינג'יס חאן". כרומוזום זה נמצא במספר עצום של גברים באירופה, בתחומי האימפריה המונגולית לשעבר, ותפוצה זו מעידה, ללא ספק, על היותו של כרומוזום זה מוצלח במיוחד ביכולתו לשכפל את עצמו. כרומוזום Y מוצלח, כלומר נפוץ, בגלל שנושאו היה זכר בעל כוח ו/או עשיר ו/או מפורסם, כך שזרעו נבחר על ידי נשים רבות או נכפה עליהן.

ג'ינג'יס חאן אולי לא כבש בעצמו את האימפריה שהשתרעה מחופי האוקיאנוס השקט במזרח ועד הים הכספי במערב, אבל הוא היה זה ששכב עם אלפי הנשים באזורי כיבושיו (רופאו האישי יעץ לו לישון לבד מפעם לפעם) והטביע בהן את חותם כרומוזום Y שלו. ארבעת בניו המשיכו את כיבושיו, הרחיבו אותם, וגם הם לא טמנו את ידם בצלחת (אתם מוזמנים למצוא דימוי אחר) ככל שזה אמור בנשים. וכך התפשט כרומוזום Y בקרב גבריה של האימפריה ושיכפל את עצמו מ-1 ל-16 מיליון! כיום הוא טמון בתאיהם של כ-8% מכל הגברים באזורים אלה.

הטענה העיקרית של סייקס היא שמי שמקנה לכרומוזום Y את יתרונו הוא הסוכן שלו, הורמון המין הגברי טסטוסטרון, שמאיץ בבעליו ומעודד אותו לתוקפנות, לכיבוש ולהוללות, המאפשרים את הפצתו של כרומוזום Y במספרים גדולים. "האם ההישגים של כרומוזום החאן נובעים מניצול מיני וכיבוש צבאי על ידי השליט המונגולי, או שמא החאן הגדול עצמו נדחף להצלחה במלחמה ובמיטה על ידי כרומוזום Y השאפתן שלו?", שואל סייקס.

לקראת סוף הספר מרחיב סייקס את הנושא, וטוען שכרומוזום Y המועדף על ידי הנשים הוא זה שאחראי לצבירת הנכסים והכוח, למלחמות ולהתחממות הגלובלית, ולכן הוא זה שיביא להשמדתנו. הפתרון, על פי סייקס, טמון בביציות. הבו לנו ביציות, ובעזרת תעלולי ההנדסה הגנטית נפרה אותן זו עם זו, וכך ניפטר לנצח משכרון הכוח ונפסע לעבר עתיד נפלא ללא גברים.

כך, פתאום, בפרק האחרון של הספר נופלת עלינו הטענה התמוהה הזאת, ללא ביסוס או דיון רציני, והיא מצטרפת לעוד מיני טענות וספקולציות, שהספר אינו טורח להבחין ביניהן לבין עובדות. ושוב היתה לי ההרגשה שאני יושבת, הפעם במונית, והנהג מלהג על נושאים מנושאים שונים. מדי פעם הוא מפריח רעיון, אבל הרי התכוונתי לקרוא ספר של מדען.

Adam's Curse / Bryan Sykes

סמדר רייספלד היא דוקטור לביולוגיה מולקולרית. ספרה "דרווין באיילון דרום" ראה אור בהוצאת כתר

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ