בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עשור לכהונת בשאר אל-אסד | "הילד" שהפך למנהיג שמנווט את מדיניות העולם הערבי

תגובות

"הדבר החשוב ביותר שלמדנו הוא שעלינו לפתור קודם כל את הבעיות שלנו ולא של אחרים. זה הדבר החיובי ביותר שקרה לנו", אמר אתמול נשיא סוריה בשאר אל-אסד בראיון לבי-בי-סי. זוהי אולי התפנית החשובה ביותר שיצר אסד בעשר השנים בהן הוא שולט בסוריה. לא עוד פתרון של הבעיה הפלסטינית כתנאי לשלום סורי עם ישראל, לא עוד קואליציה עם ארה"ב כדי לפתור בעיות בעיראק או בחלקים אחרים בעולם, ולא עוד שיתוף עם מדינות ערביות כדי לקדם מדיניות ערבית כוללת. סדר היום הסורי כבר איננו סדר היום הערבי שהנחה ולעתים קרובות אף הכתיב אביו, חאפז אל-אסד. סוריה הפכה ממדינה פאן ערבית, נושאת דגל הלאומיות הערבית, למדינה שדואגת קודם כל לעצמה. כך יכולה סוריה להיות בעלת בריתן של טורקיה, עיראק ואיראן, וגם לנהל מו"מ עם ישראל. היא יכולה לתמוך בחיזבאללה וחמאס, אך גם ברשות הפלסטינית. היא רואה באיראן בעלת ברית אסטרטגית, אבל אינה מוותרת על שאיפתה ליחסים טובים עם וושינגטון ועם האיחוד האירופי. העולם הערבי יכול מצדה להמתין, ומי שרוצה יחסים טובים עם סוריה יצטרך להצטרף אליה, לא להפך.

גם בהקשר הישראלי זהו אסד חדש. "אין לנו כרגע שותף בישראל לתהליך שלום ואיננו רואים שותף כזה בעתיד הנראה לעין", הבהיר אתמול אסד באותו ראיון. אם בעבר הוא חיפש נתיבים ומתווכים לכינון מו"מ עם ישראל, היום הוא יודע כיצד לנצל את שגיאותיה של ישראל ולהציג אותה בסרבנית שלום. גם אם תפישה זאת איננה מחזירה לידיו את רמת הגולן, הרי לפחות היא מחזקת את מעמדה של סוריה. מטוטלת האמון הבינלאומי, שפעם קנתה את הסיפור הישראלי לפיו אין פרטנר בדמשק, עברה מישראל לסוריה ואסד יודע זאת.

הנשיא גבה הקומה הזה, שיודע היטב כיצד לבלות ונהנה לקחת את אשתו היפהפייה לביקורים רשמיים בעולם - נסיעות מהן הדיר אביו את רגליו - למד במהירות את תורת המשטר. לא היתה לו ברירה. בשנת 1994 הוא הובהל לדמשק מלונדון אחרי שאחיו באסל, היורש המיועד, נהרג בתאונת דרכים. בשאר נאלץ לגנוז את חלומו להיות רופא עיניים, ונכנס ל"קורס מזורז למנהיגות" שהכין עבורו אביו החולה. הוא דילג במהירות על פני דרגות הקצונה, היה לסגן יו"ר מפלגת הבעת', קיבל את הטיפול בתיק לבנון ובתיק השחיתות, ובעיקר הכיר את "המשפחה הדמשקאית" שמנהלת את המדינה.

ביוני 2000, עם מותו של חאפז אל-אסד, נדרש הפרלמנט לאשר במהירות תיקון בחוקה כדי שבשאר יוכל לתפוס את תפקידו כנשיא הבא של סוריה. החוקה קבעה שעל הנשיא להיות לפחות בן 40, ובשאר היה צעיר מדי - רק בן 34. החוקה שונתה כיאות ואסד הפך לאחד משלושת המנהיגים הצעירים, לצד עבדאללה מלך ירדן ומוחמד השישי מלך מרוקו (שירשו את כהונותיהם שנה קודם לכן) שהפיחו תקווה למזרח תיכון חדש. שלושה מנהיגים שירשו את תפקידיהם במהלך שקט, ללא שפיכות דמים וללא הפיכות. מנהיגים דוברי שפות, "יודעי אינטרנט", שקיבלו חינוך מערבי משובח, שדיברו על דמוקרטיה וזכויות אדם, אבל נאלצו, כל אחד בדרכו, להתיישר עם הציבור שלו ועם הירושה הכבדה שקיבל.

בשאר, למרות שהספיק לרכוש "השכלה מנהיגותית" מסוימת מאביו, נתפש עם תחילת כהונתו כ"מנהיג ילד", בדגש על "ילד", אשר זקוק לקביים כדי לנהל את המדינה. הוא היה מוקף בבני משפחה ובלהקה של שרים וקצינים בכירים שהוריש לו אביו, שבחנו אותו בשבע עיניים ובדקו שאינו סוטה מן השיטה שיצר אביו ובעיקר שאינו מועד בפסיעותיו בתוך נעליו הענקיות של אביו. עשר שנים אחר כך, איש אינו מתייחס עוד לבשאר כאל ילד. מנהיגים ערבים שגילם כפול מזה של אסד, כמו מובארק בן ה-82 ועבדאללה מלך סעודיה בן ה-86, הבינו זה מכבר כי אסד הבן יכול להיות יריב קשוח לא פחות מאביו.

תחילת כהונתו של אסד, שכונתה "אביב דמשק", התאפיינה בכך שהתיר כינוסים פוליטיים ושיח ציבורי חופשי יותר, אך מהר מאוד הפכה לחורף קשה. לבנון אחרי נסיגת צה"ל הרימה את ראשה והפגנות אנטי סוריות מילאו את הרחובות. בלחץ הציבור הלבנוני נאלץ בשאר להסיג חלק מכוחותיו מלבנון, אך המשיך להחזיק בה כבצבת. רצח ראש ממשלתה, רפיק אל-חרירי, והאצבע המאשימה שהופנתה אליו כמי שאחראי לרצח, הציבו בפני בשאר את אחד האתגרים החמורים ביותר של משטרו. הטראומה שעבר הנשיא הסורי כאשר נאלץ להחליט להסיג את כוחותיו מלבנון, עריקתו של סגנו עבד אל-חלים חדאם, "התאבדותו" של שר הפנים ראזי כנעאן, לצד החרם שהטילה עליו סעודיה ולצדה גם ארה"ב וצרפת, הפכו את אסד לאחד המנהיגים המבודדים בעולם ולמנהיג מוכה מבית שבתוך חמש שנים איבד את המורשת הסורית.

ייתכן שבמדינות אחרות מנהיג כזה היה נאלץ לפרוש או שכוחות האופוזיציה כבר היו דואגים לכך שיסולק בכוח. אבל אסד ומשפחת השלטון הצליחו לנווט את דרכו. בלבנון הוא הפך את חיזבאללה לזרוע הפוליטית שלו, הוא אימץ את חמאס לא רק כמארח של הנהגתה, אלא גם כפטרון שיכול להשפיע על התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, ואיראן העניקה לו תמיכה כספית גדולה.

באופן פרדוקסלי, דווקא המאבק הבינלאומי נגד איראן והמאמץ לבודד אותה, העניקו לאסד תוספת כוח בקהילה הבינלאומית. ארה"ב הציעה עצמה כתחליף לשותפות האסטרטגית שלו עם איראן, צרפת חידשה את יחסיה עם דמשק, וסעודיה, היריבה הגדולה, שבה לראות בסוריה "אחות". החזרת סוריה ל"חיק הערבי" כדי לנתקה מן האיום של איראן הפכה להיות האסטרטגיה הסעודית, שממתינה עדיין להצטרפותה של מצרים, אבל כבר הוציאה את אסד מהבידוד הארוך שבו היה שרוי.

השאלה עכשיו היא כיצד ימנף בשאר אסד את מעמדה החדש של סוריה. כאשר במצרים צפויים בשנים הקרובות, ואולי קודם, חילופים בהנהגה, ירדן איננה מצליחה להגיע לעמדת השפעה משמעותית וסעודיה דבקה במדיניות "המעורבות המרוחקת", אסד עשוי להתגלות כמנהיג הערבי החשוב של העשור הבא.

העשור של אסד

יולי 2000

בשאר אל-אסד מתמנה לנשיא סוריה לאחר מות אביו

פברואר 2005

רה"מ לבנון אל-חרירי נרצח. אסד חשוד במעורבות ברצח

אפריל 2005 הפגנות בלבנון עקב רצח אל-חרירי גורמות לנסיגת סוריה מלבנון

ספטמבר 2007

על פי מקורות זרים, ישראל מפציצה כור גרעיני בדיר א-זור

אפריל 2008

אסד טוען שיש מגעים עם ישראל. אולמרט מאשר



בשאר אל-אסד, בשבוע שעבר בטורקיה. רואה באיראן בעלת ברית, אך שואף גם ליחסים טובים עם ארה''ב


האב, חאפז אל-אסד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו