הפרויקטים התקועים של הדרוזים והיהודים ברמת הגולן

יזם יהודי מבקש להקים פרויקט תיירות ברמת הגולן, ליד אתר הקדוש לעדה הדרוזית. הדרוזים מוחים, הפרויקט תקוע. הדרוזים במג'דל שמס מבקשים להרחיב את כפרם ומתחילים לבנות בשמורת טבע. ארגונים יהודיים מוחים, הפרויקט תקוע

שי פוגלמן
תצלום: ירון קמינסקי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שי פוגלמן
תצלום: ירון קמינסקי

על פי המסורת השייח חזורי, הקבור למרגלות מבצר קלעת נמרוד ברמת הגולן, היה איש שלום. בכפרי הדרוזים ברמה מספרים שלפני מאות שנים נהג השייח לשבת לצד הדרך העוברת בין דמשק לעכו ולכבד את העוברים ושבים בלחם ומלח. ההולכים שפניהם היו לשלום נהנו מכיבודיו ומברכתו, ואלו שפניהם למלחמה שינו דעתם אחרי שאכלו במחיצתו. אך כל זה שייך, כך נראה, לעבר הרחוק או לאגדות. בימים אלו מתחולל מאבק קרקעות אלים על קברו של השייח חזורי, ולחם ומלח לא ירגיעו את הרוחות.

קבר נבי חזורי שוכן בצמוד לכביש 989 המוביל ממפל סער לנווה אטי"ב, ליד האנדרטה לזכר חללי סיירת אגוז. במתחם הקבר המגודר שלושה מבנים, חורשת עצי אלון מהעתיקים בארץ, מדשאות מטופחות, בוסתן עצי פרי ומתקני פיקניק המשמשים בעיקר את בני העדה הדרוזית העולים למקום.

לפני כעשור פנה אילן מילס, חקלאי ויזם תושב נווה אטי"ב, אל הרשויות וביקש להקים פרויקט תיירותי בשם חוות האיכר, במרחק כמה עשרות מטרים ממתחם הקבר, מעברו השני של מגרש הכורכר המשמש לחניה. באפריל 2002 אישר לו מינהל מקרקעי ישראל להתחיל בתכנון.

בנובמבר 2008 נחתם בינו למינהל הסכם פיתוח. כעבור חודש אושרו התוכניות בוועדה המקומית לתכנון ובנייה של המועצה האזורית רמת גולן. ביולי 2009 שכר מילס את שירותיו של קבלן דרוזי מהכפר בוקעתה והחל בעבודות התשתית. לטענתו, כשבוע לאחר מכן פנו אליו נציגי הוואקף הדרוזי והבהירו לו שימנעו ממנו להוציא את הפרויקט אל הפועל, בשל קרבתו לאתר המקודש.

מילס טוען כי בעקבות לחץ שהפעיל הוואקף ויתר הקבלן הדרוזי על העבודה. מילס שכר קבלן יהודי וחידש את העבודות באוגוסט 2009. עם חידושן באו למתחם עשרות צעירים דרוזים להביע את מחאתם. מילס הזעיק את המשטרה כדי שתפזר את ההתקהלות ותאפשר את המשך העבודות, אבל לטענתו, השוטרים נמנעו מלהתערב לטובתו ורק הפרידו בין הצדדים.

בעקבות האירועים זומן מילס לפגישה עם מפקד תחנת גולן ומפקד מרחב הגליל במשטרה. הוא התבקש לחדול מעבודות הפיתוח ולא לעלות על הקרקע. לדבריו, קציני המשטרה נימקו את בקשתם במידע מודיעיני שלפיו המשך העבודות יוביל להתנגדות חריפה ולהפרות סדר. מאז הופסקו העבודות.

מניפים דגל

בשנה האחרונה פנה מילס כמה פעמים לרשויות וביקש שיאפשרו לו להמשיך בעבודות, שאושרו על ידי כל הגורמים הרלוונטיים פרט למשטרה. הדברים הגיעו לדרגים הבכירים ביותר במשטרת ישראל ועד לשולחנו של שר הפנים אלי ישי, אך פניותיו של מילס נדחו. במשך הזמן נעקרו הגדרות שהקיפו את אתר הבנייה ודגלי העדה הדרוזית נתלו במתחם ובמגרש החניה הסמוך, להבהיר מי בעלי הבית על החלקה.

לאחרונה פנה מילס לתנועת "רגבים", ארגון המזוהה עם הימין ונאבק בבנייה הלא חוקית, בעיקר במגזר הערבי, ול"שמירה על אדמות הלאום", כהגדרתו. בסיוע הארגון הוא עתר לפני כחודש לבית המשפט העליון, שיורה למשטרה לאכוף את החוק ולאפשר לו להמשיך בבנייה במתחם. העתירה מותחת ביקורת קשה על אוזלת ידה של המשטרה בטיפול במפירי הסדר. נטען שם שהאבסורד גדול עוד יותר לנוכח העובדה ששניים מהמבנים במתחם הקבר הדרוזי נבנו בניגוד לחוק. בעקבות העתירה הצטרפו למאבק עוד ארגונים בעלי גוון ימני, כמו "השומר העברי" ו"אם תרצו".

"זה אתר קדוש ולא נאפשר לאף אחד לפגוע בערכי הדת שלנו", אומר תרקי דמקסי, הממונה מטעם הוואקף הדרוזי על הקבר. "מהרגע שהבנו מהן התוכניות של המתנחל מנווה אטי"ב, הבענו את ההתנגדות שלנו לפרויקט. לא האמנו שיאשרו לו לבנות מתחם בעל אופי כזה ליד המקום הקדוש לנו. זה הרי יפגע מאוד ברגשות הציבור אם יגיעו לכאן נשים חשופות, אם ימכרו אלכוהול או יעשו כל דבר אחר שעומד בניגוד לערכי הדת הדרוזית. כפי שזה נראה כרגע, אף דרוזי לא ייתן לפרויקט לצאת אל הפועל. ואל המאבק הזה יצטרפו גם הדרוזים הישראלים ודרוזים מכל העולם".

דמקסי אינו מכחיש את הטענה ששניים מהמבנים במתחם הקבר אינם חוקיים, אך טוען שלא היתה ברירה, "כי מדינת ישראל מעולם לא העניקה לאזרחיה הדרוזים אישורי בנייה למקומות קדושים". הוא מתבטא במתינות, נזהר בלשונו, אך מבהיר שאין מקום לפשרה. "מדובר במקום קדוש. היהודים בטח לא היו מוכנים שיפגעו מקומות הקדושים שלהם", הוא אומר.

"מלכתחילה זו היתה טעות לאפשר את הבנייה הזאת", אומר גורם במשטרה המעורה בפרשה. "כשעוסקים בתחומים רגישים שנוגעים לאדמות ולאזורים קדושים, הגורמים המאשרים צריכים להפעיל יותר שיקול דעת. אם היה החשש, ואפילו הקטן ביותר, שתעלה התנגדות מצד הדרוזים לבניית האתר הזה, ממניעים דתיים, אסור היה לאשר את התוכניות. כי הרי התוצאות ברורות ואף אחד לא רוצה אינתיפאדה דרוזית בגולן".

לדברי אותו גורם, המשבר צריך להיפתר "מעל לחוק, כי שום חוק לא יוכל לעזור פה". לטענתו, "הדרוזים בגולן הבינו, בשנים האחרונות, את גבולות הכוח של המדינה ושל רשויות האכיפה. הם הולכים על חבל דק ויודעים איך לא ליפול. בתחומים מסוימים הם עושים ככל העולה על רוחם ויודעים שהמשטרה לא תוכל להתמודד עם מאבק עממי ממושך שהם עשויים להוביל".

הגורם מבהיר, כי "בכל הקשור לתחום הפלילי מדובר באוכלוסייה לא בעייתית, אבל במובנים אחרים שקשורים לדרוזים כציבור וכקהילה, אין לרשויות האכיפה יכולת להתמודד. מרביתם עדיין לא מחזיקים בתעודות זהות ישראליות וכל עוד זה אפשרי הם אינם מכירים במוסדות המדינה".

כמו במחנה פליטים

פרויקט בנייה נוסף שתקוע באזור הוא שכונה חדשה שביקשו הדרוזים להקים מצפון למג'דל שמס. בספטמבר 2009 התאגדו תושבי הכפר ופתחו בעבודות לסלילת מערכת כבישים על מדרון החרמון, ליד בתי הכפר הצפוניים, שישמשו תשתית להרחבת הכפר. במשך יותר מחודשיים הם עבדו באין מפריע, אף שפקחי רשות שמורות הטבע ומשרד הפנים טוענים שביקשו לבוא למקום בליווי משטרתי, כדי שיוכלו להוציא צווים להפסקת העבודות וצווי הריסה.

עמותת רגבים, שעתרה לבג"ץ גם בעניין זה, טוענת שגם שם המשטרה סירבה להתערב. וכך, במשך חודשים בוצעו בחסות הוואקף ההדרוזי, ובלי התחשבות בתוכניות המתאר של הכפר, עבודת פיתוח נרחבות בשטח המוגדר כשמורת טבע. במשך חודשים עבדו באין מפריע הכלים, בשטח של כ-300 דונם. הם יצרו תשתית למערכת כבישים באורך קילומטר וחצי וברצועה של כ-200 מטר, בשטח שלפי הגדרות מינהל מקרקעי ישראל אינו שייך לכפר.

ד"ר נזיה בריק, אדריכל ומתכנן ערים ממג'דל שמס, אומר שבתוכניות המתאר האחרונות של הכפר, משנת 2005, אין התייחסות לגידול האוכלוסייה ולעתודות הקרקע הדרושות לכפר. לדבריו, "מצוקת הדיור בכפר אינה נתפשת כמעט. מבחינת צפיפות אוכלוסין אנחנו חיים כאן במצב רע יותר מאשר בהרבה מחנות פליטים. היוזמה להקים שכונה חדשה ל-700 משפחות באה מהוואקף, באדמות המוגדרות על ידינו כ'מושאע' - בעלות משותפת של כל תושבי הכפר".

בריק מודע לכך שעבודות הפיתוח נעשו בניגוד לחוק הישראלי. הוא טוען כי "אזרחים יהודיים מקבלים בגולן אדמות בחינם ואילו אנו, תושביו המקוריים של המקום, סובלים מאפליה בלתי נתפשת. זו חברה מסורתית שרוצה לשמור על הזהות והייחוד שלה וזה חייב להיעשות בתחומי הכפר. הצעירים לא יעזבו למקום אחר וגם בנייה לגובה, שהוצעה על ידי גורמי תכנון שונים, אינה רלוונטית לאורח החיים שלנו כאן". לדבריו, אין לכפר עתודות קרקע זמינות אחרות, ו"האדמות היחידות שיכולות היו להיות זמינות לבנייה בקרבת לכפר תפוסות על ידי הצבא או על ידי שדות מוקשים".

למחרת הגשת העתירה פסקו העבודות באתר. ד"ר בריק אומר שזו עצירה זמנית, כי עתה נותר רק לבנות את הבתים, וצווי ההריסה יופנו כלפי אנשים פרטיים ולא כלפי המיזם שכל הכפר שותף בו. לדבריו, גורמים רמי דרג הביעו התעניינות במצוקת תושבי הכפר והם מנהלים משא ומתן להכשרת השכונה החדשה. השבוע הגישה המשטרה את תשובתה לבג"ץ. נטען בה שנפתחה חקירה ו"הוחלט להמתין עם הפעולות שמשמעותן החזרת המצב לקדמותו, על מנת שלא לפגוע בעבודת החקירה שבוצעה עד כה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ