בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים גילו סמנים גנטיים הקשורים לנטייה לאריכות ימים

בבדיקות שערכו חוקרים בקרב כאלף אנשים מעל גיל 90, הם הצליחו לחזות מיהם הזקנים בשיעור הצלחה של כ-77% - באמצעות הסמנים הגנטיים בלבד

תגובות

חוקרים אמריקאים זיהו סמנים גנטיים המצביעים על נטייה לאריכות חיים והזדקנות בריאה. בבדיקות שערכו בכ-1,000 בני אדם מעל גיל 90 וכ-1,200 בני אדם בקבוצת ביקורת, הצליחו החוקרים לחזות מיהם הזקנים בשיעור הצלחה של כ-77% - באמצעות הסמנים הגנטיים בלבד. בדיקות דומות עשויות לאפשר בעתיד לזהות את הנטייה הגנטית לחיים ארוכים כבר בגיל צעיר.

המחקר, שפורסם אמש באתר האינטרנט של כתב העת Science, נערך בראשות הפרופ' לביוסטטיסטיקה פאולה סבסטיאני והפרופ' לרפואה תומס פרלס, שניהם מאוניברסיטת בוסטון. החוקרים הדגישו כי לצד התרומה הגנטית שניתן לקשור לאריכות ימים, ישנן כמובן גם השפעות מצד הסביבה ואורח החיים, וציינו כי "מחקר נוסף יידרש כדי להבין כיצד ולמה הווריאנטים הגנטיים הללו מטים את הכף לטובת אריכות ימים".

סמן גנטי הוא גן, תכונה או אתר בדנ"א שמאפשר במסגרת מחקרים גנטיים מעקב אחר שינויים בגנום, לזיהוי זיקות בין אוכלוסיות שונות. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים שינויים בנוקליאוטידים בדידים - ה"אותיות" המרכיבות את הדנ"א - וזיהו קבוצה של 150 שינויים כאלו המאפשרים לחזות את סיכוייו של אדם לחיות עד גיל 90 ויותר. החוקרים הופתעו לגלות שאין הבדלים משמעותיים בנטייה הגנטית למחלות בין הנבדקים שהאריכו ימים לבין נבדקי קבוצת הביקורת. בהתבסס על תוצאות אלה הם משערים כי אריכות חיים מושפעת יותר מתרומה חיובית של וריאנטים גנטיים ייחודיים, מאשר מהיעדרם של וריאנטים גנטיים הקשורים למחלות. בשיחת ועידה בינלאומית עם עיתונאים מרחבי העולם ציינו סבסיטאני ופרלס כי הווריאנטים הגנטיים הקשורים לאריכות חיים "עשויים אף לבטל את ההשפעה השלילית של הווריאנטים הגנטיים הקשורים למחלות".

לדברי פרלס, אחד מכל 6,000 בני אדם בעולם המתועש חי עד גיל 100 ויותר, ואחד מכל 7 מיליון בני אדם חי עד גיל 110 ויותר. הוא ציין כי בניגוד לדעה הרווחת, חיים ארוכים אין פירושם זקנה ארוכה, שכן ההזדקנות מגיעה בשלב מאוחר יותר. "זיהינו במחקרים קודמים ש-90% מבני 100 ומעלה חיו ללא נכויות עד אמצע שנות ה-90 לחייהם בממוצע. הם דוחקים את מחלותיהם ואת נכויותיהם לקראת סוף חייהם".

בשיחה ציינה סבסטיאני כי היא ועמיתיה הצליחו לחלק את הנבדקים שגילם 100 ומעלה ל-19 קבוצות, כל אחת מהן עם אוסף סמנים גנטיים שונים - "חתימות" גנטיות ייחודיות התואמות לתבניות שונות של אריכות ימים. "חלק מהחתימות הגנטיות תואמות להישרדות הארוכה ביותר, אחרות תואמות לעיכוב הארוך ביותר בהתפרצותן של מחלות הקשורות לגיל, כמו דמנציה, מחלות לב או לחץ דם".

כמו כן, גילו החוקרים כי ישנן חתימות גנטיות מסוימות שמאפיינות באופן מובהק אנשים שזוכים לחיים ארוכים במיוחד: ישנן ארבע חתימות שנמצאו ב-46% מהנבדקים בני 110 ומעלה. עם זאת, בקבוצה אחת של בני גיל מופלג לא זוהו כלל סמנים כאלה. אותם נבדקים נשאו סמנים אחרים שלא זוהו במחקר זה או שהמקור לחייהם הארוכים הוא בעיקר אורח חייהם ולאו דווקא גורמים תורשתיים.

לדברי סבסטיאני, בשבועות הקרובים יפרסמו החוקרים תוכנה שתאפשר ניתוח של מידע גנטי כדי לזהות נטייה לאריכות חיים. סבסטיאני ופרלס הוסיפו כי לפני יישום מסחרי של הבדיקות עבור כלל האוכלוסייה, יהיה צורך לבחון את ההשלכות השונות של מהלך מסוג זה.

ד"ר לירן כרמל מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית אמר אמש ל"הארץ" כי "זיהוי וריאציות גנטיות שמאפיינות קבוצת אוכלוסייה מסוימת הוא רעיון ותיק, והחוקרים פיתחו כלים מתמטיים חזקים מאוד כדי להגיע לאחוזי ניבוי מרשימים של 77%. הכלי שלהם הוא הסתברותי והתוצאה של כל בדיקה היא ההסתברות של אדם מסוים להשתייך לקבוצה בה זוכים לחיים ארוכים". לדבריו, "ברמה העקרונית, ניתן יהיה לבצע בדיקות אריכות ימים לציבור הרחב, אבל כמובן יש פה הרבה שאלות אתיות שצריך לבחון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו