שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל

תת-אלוף אלון פרידמן, ראש מטה פיקוד הצפון, הוא הקצין הבכיר האחרון שנותר בתפקידו בצפון מאז מלחמת לבנון השנייה. ביום שני ימלאו ארבע שנים לפריצתה. כשהחל את תפקידו בתחילת 2006, כמספר שתיים לאלוף הפיקוד אז אודי אדם, בוודאי לא שיער שזו תהיה קדנציה ארוכה כל כך. אבל האלוף גדי אייזנקוט, שהחליף את אדם כשזה החליט לפרוש בתום המלחמה, ביקש מפרידמן להישאר ולסייע בשיקום נזקי המלחמה. פרידמן יסיים את כהונתו בסוף יולי וייצא לשליחות בחו"ל.

לעתים, הוא אומר, הרגיש כמו "אחרון הדינוזאורים בישיבות בפיקוד. אנשים כל הזמן פנו אליי כדי לשאול אותי מה עשינו אז, במלחמה או לפניה". הקשר עם אייזנקוט, בעבר מפקד חטיבת גולני, החל באווירה טעונה קצת בקדנציה הנוכחית. "גדי היה ראש אגף המבצעים במטכ"ל במלחמה. המון דברים על מה שהתרחש אז התבררו לי רק בדיעבד, מהשיחות אתו. בזמן המלחמה, התקשורת בין הפיקוד למטכ"ל היתה מלווה בכל כך הרבה חוסר הבנה. זו פונקציה של הרבה דברים. היתה כאן מערכת שלא שומנה ולא התאמנה כמו שצריך, שלא ניהלה דיאלוג יומיומי, שוטף ומעמיק, כדי להבין מה אנחנו רוצים. כולם דיברו אז נורא גבוה, ברמה האסטרטגית. לא ירדו לקרביים של העסק".

מה שקרה בפיקוד ובצה"ל מאז, הוא אומר, "זו מהפכה. זה לא שהזזנו את המצפן חמש מעלות מערבה. העניין אינו בקיטבגים החדשים שיש עכשיו בימ"חים. קרה כאן הרבה יותר מכך. עיצבנו פה מנגנון חדש בגבול. לא שאי אפשר לקלקל שוב, כמו שכבר קלקלנו בעבר". כמו כל מי שחווה בצבא את סיבוב הלחימה האחרון עם חיזבאללה, הוא נותר כחוויה מתסכלת מאוד גם לפרידמן, איש עם פנים מחייכות תמיד.

בחזרה לדבקות במשימה

אי אפשר לברוח מ-2006 כשמדברים על 2010. "חזרנו לדבר ולחשוב צבא, מה שהיינו צריכים לעשות גם קודם", אמר בשבוע שעבר ל"הארץ", בעת סיור בהר דב ובחרמון. "זה אולי הדבר הכי חשוב. אני מסייר הרבה בצבא, שותף לכל התרגילים. הרי כל האוגדות מתאמנות בצפון. הדבר הבסיסי הוא שחזרנו למונחים המקוריים: דבקות במשימה לאור המטרה, כשה'על מנת' נורא ברור. כל אחד ברמתו נלחם כדי לבצע את המשימה שלו, במסגרת המטרה המשותפת".

זה לא קרה ב-2006?

"לא. אני לא יכול להצביע בדיוק איפה איבדנו את זה במעלה הדרך, אבל ההבנה שכל אחד עושה את משימתו, כחלק ממשהו גדול יותר, נעלמה לנו. כשכוח של מגלן נכנס לפעולה הקרקעית הראשונה במלחמה, בגבעת שקד ליד מארון א-ראס, זה נתפש כאקט נקודתי. כשאחת האוגדות לא יצאה בזמן להשתלט על אל-חיאם, בפיקוד ובאוגדה לא הבינו שזה פגע בסיפור גדול יותר. יש מי שיאמר לך שזה חוסר הבנה מקצועי, אבל זו היתה בעיה עמוקה בהרבה". באותו הקשר הוא מודה שהחשש מאבידות "היה חלק משמעותי מהלך המחשבה של המפקדים. אני לא משוכנע שכך חשבו גם האזרחים. לתושבי הצפון לא היה קל ב-2006, ובכל זאת הם נתנו לנו גיבוי לאורך כל הדרך. הכעס שחטפנו מהציבור אחרי המלחמה נבע מהפער בין הציפיות מאתנו למענה שסיפקנו.

"בסוף, אנחנו כפיקוד קיבלנו לידיים יכולת צבאית מרשימה. אם הבנו מה המטכ"ל רוצה מאתנו כמטרה, היינו צריכים להפסיק להתקשקש על המשימה והשיטה, לשחרר את הסוסים מהאורווה ולתת להם לדהור קדימה, בלי לחכות לשום דבר. יכולנו לעשות זאת".

התוצאה תהיה טובה

אבל האלוף אדם, ובמיוחד הרמטכ"ל אז, דן חלוץ, היו ספקניים ביחס ליכולת של כוחות היבשה לבצע את המשימות.

"העניין עקרוני יותר. אנחנו כל הזמן סיבכנו והסתבכנו, עם עצמנו ופקודינו. מדהים עד כמה הסיפור כולו טבוע שורשית במשפט הפשוט של דבקות במטרה לאור המשימה. לא במקרה זה ערך היסוד של צבא לוחם. תחזור ותסתכל בפקודות מ-2006. כמעט לא היה שם ?על מנת'".

הדברים נאמרים בעלייה לחרמון. פרידמן מצביע על האנדרטות לחללי גדוד 12 ו-17 של גולני, ממלחמת יום כיפור. "אתה רואה על מה אני מדבר? מבחינתי, זו הדוגמה. ישראל היתה צריכה שהחרמון יהיה בידיה, אז הוא יהיה בידינו".

פרידמן, בן 46, עשה חלק ניכר משירותו הצבאי בחזית הלבנונית. הוא שירת בחטיבת גולני, עד תפקיד מג"ד, והיה מפקד חטיבה מרחבית בגבול לבנון (בתקופת הנסיגה מאזור הביטחון), קצין האג"ם של פיקוד הצפון ומפקד בית הספר למ"כים (בהתנתקות). "יש לי מחלוקת עם הרבה אנשים בצבא", הוא אומר. "אני אומר שגם בפעם הבאה, אם תפרוץ מלחמה, היא תיקח זמן. לא נצליח לשתק את אחרון המשגרים, לא ביום הראשון ללחימה ולא ביום הרביעי. בניגוד למלחמה האחרונה, היום הציבור מבין את זה. חשוב שיידע, אבל גם שיאמין שבסוף נדע לתת תוצאה טובה יותר.

"התהליכים שהתרחשו מאז נוסכים בי ביטחון, שבגללו אני יכול להגיד: בפעם הבאה זה לא יקרה כך. מה שמטריד אותי הוא איך אעביר את המסר הזה לדור הבא, כשאסיים".

המלחמה היתה הישג

למרות האכזבה מתפקוד הצבא, הוא מתעקש שמלחמת 2006 הסתיימה ב"הישג אסטרטגי מזהיר. עצם העובדה שאנחנו עומדים עכשיו בהר דב בלי שכפ"ץ וקסדה, זה מעיד על ארבע שנים של שקט כללי. זה נוצר בגלל המלחמה ומכמה דברים שקרו אחריה". לדעתו, "הלחימה ביססה את ההרתעה מול חיזבאללה והסורים, וכמוה גם הנזק הלא מבוטל שנגרם לכפרים בדרום לבנון. גם יוניפי"ל הוא כוח הרבה יותר אפקטיבי מכפי שהיה לפני המלחמה. על ההרתעה שיצרנו צריך לשמור בכל הכלים שעומדים לרשותנו, כדי להרחיק את המלחמה הבאה.

"אני לא חושב שאנחנו צפויים למלחמה בקיץ. אחרת לא הייתי מתחלף. לכל הצדדים שיושבים פה ברור כרגע, שיש לכולם אינטרס חזק שלא להיכנס למעגל אלים נוסף. זה לא אומר שהם לא מתכוננים לזה. אנחנו יודעים שיש להם יותר נשק מאשר ב-2006. כל עוד הצינורות מאיראן ומסוריה פתוחים, הנשק החדיש ימשיך לזרום. הנחת היסוד היא שמה שיש להן, יהיה גם לחיזבאללה.

"הדבר החשוב שהשתנה הוא המעבר של חיזבאללה מ'שמורות הטבע' (המאחזים) בשטחים הפתוחים, אל תוך הכפרים. השמורות כבר אינן העיקר. חיזבאללה יצר פה כפרי רק"ק (רקטות קרקע-קרקע) בכמויות גדולות. הארגון לקח את כל הרקטות בטווחים הקצרים והבינוניים, ובמקום לרכז אותן, פיזר אותן בין הכפרים. כשאתה מסתכל במפה, אתה רואה רצף של כפרים, שטחים אורבניים. הוא ינסה לדחוף את הלחימה למרחב הכפרי. הוא מבין שיהיה לנו יותר קשה לתקוף שם מהאוויר וגם לתמרן בכפרים, כי השטח הבנוי מצריך סדר כוחות הרבה יותר גדול. זה האתגר הבא. הצורך להילחם בשטח בנוי בצפיפות, רווי בחוליות נ"ט ובבונקרים".

האם היכולת הצבאית שבניתם תיצור מסה קריטית, שתצליח לסיים את הלחימה ביתרון לישראל?

"למיטב שיפוטי, כן. חיזבאללה פרוס עכשיו לא רק בכפרים מדרום לליטני, אלא גם מצפון לנהר. זה מרחיב את זירת הלחימה שבה נפעל ויחייב אותנו לתמרון (תנועה יבשתית) עמוק יותר. במקביל, נפעיל עוצמת אש גדולה. לא נשיג כלום עם אחד מהדברים בלבד. יידרשו גם כיבוש שטח, גם פגיעה במשגרים ובבונקרים וגם פגיעה במחבלים. אין קונץ-פטנט אחר".

תפגעו גם בתשתית אזרחית?

"זה עלול להיות פועל יוצא. במקום שבו תשתית אזרחית מעורבת בתשתית צבאית פעילה של חיזבאללה, היא עלולה להיפגע. לכפרי רק"ק שיהיו מהם שיגורים רבים, ניאלץ להיכנס ויהיו שם נזקים. אם תושבי לבנון יבינו את הנזק הישיר והעקיף של מלחמה אפשרית, זה יסייע להרתיע את חיזבאללה".

על המלחמה הבאה:

"האתגר יהיה להילחם בשטח בנוי, רווי חוליות נ"ט ובונקרים"

על ליקויים במלחמה הקודמת:

"אנחנו המפקדים כל הזמן סיבכנו והסתבכנו עם עצמנו ועם הפקודים שלנו"

על צה"ל היום:

"מה שקרה אצלנו זו מהפכה. עיצבנו פה מנגנון חדש בגבול הצפון"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ