טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האוצר האבוד של ז'ורז' לוי, שנרצח באושוויץ

לפני שגורש אל מותו באושוויץ, כתב היהודי הצרפתי ז'ורז' לוי צוואה, שבה ביקש מהרב יעקב קפלן לאתר את אוסף האמנות הגדול שלו ששדדו הנאצים, למכרו ולתרום את הכסף לרווחת הקהילה היהודית. חלפו מאז 67 שנה, ובניו ובנותיו של קפלן עדיין מנסים לממש את הצוואה. ממשלת צרפת לא יוצאת מגדרה לסייע להם

תגובות

כל מי שמשוטט בין הדוכנים בשוקי פשפשים או בחנויות לממכר עתיקות בעולם, חולם שפעם יתגלגל לידיו, בתום לב כמובן ותמורת סכום פעוט, קנווס דהוי, קרוע מעט ומוכתם במסגרת סדוקה, שברבות הימים יתגלה כציור אבוד של רנואר, דגה או פיסארו, שערכו מיליונים רבים. אירוע כזה הוא נדיר, אבל אפשרי, בעיקר מאז שהנאצים בזזו והחרימו רכוש יהודי במלחמת העולם השנייה. כי כעת מסתובבות בעולם עשרות, אם לא מאות יצירות אמנות שאיש אינו יודע מה עלה בגורלן.

עם זאת, הפנטסיה שמציאה כזאת תוכל לסייע לקנות בית חדש או לממן את השכלתם של הילדים, למשל, קצת פחות מציאותית, כי אף שבעליהן המקוריים של יצירות האמנות נספו בשואה או מתו שנים שלאחריה, פעמים רבות יורשיהם, ולעתים יורשי יורשיהם, מחפשים את יצירות האמנות האלה ונאבקים על זכויות הירושה שלהן.

דוגמה לאוסף אמנות שעקבותיו לא נודעו הוא האוסף של תושב פאריס ז'ורז' לוי. רק בשבוע שעבר דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בפאריס את עתירתם של צאצאי הרב הראשי לשעבר של צרפת, יעקב קפלן - יורשו היחיד ומקיים צוואתו של לוי. לוי, אזרח צרפתי יהודי, נספה באושוויץ לפני יותר מ-65 שנה. אוסף האמנות הייחודי שלו נבזז בתחילת שנות ה-40, בתקופת הכיבוש הגרמני, ומאז נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

צאצאי הרב ביקשו שתשלום הפיצויים מטעם המדינה, בעד האוסף האבוד, יינתן לפי ערכו המשוער היום. אבל לשכת ראש הממשלה, הנושאת באחריות לפיצוי, דבקה בסכום שהוצע בעבר, כ-3.8 מיליון יורו, שלטענתה, גם הוא חורג מהחוק הצרפתי, שלפיו סכום הפיצוי מטעם הממשלה על נזקים (במקרה זה החרמת רכוש) נקבע לפי ערך הרכוש ביום האסון, ולא בעת התשלום.

בתו של קפלן, רז'ין מוג-קפלן, אמרה ל"הארץ" בזמן שחיכתה לפסיקת בית הדין, שהיא אינה אופטימית. "לצרפת יש כיום הרבה בעיות כלכליות, ולכן איני חושבת שעניין הפיצויים יזכה לעדיפות". ואכן, יומיים לאחר אותה שיחה הכריע בית המשפט לטובת המדינה. אבל אולי אין זה סוף פסוק. עורך הדין של היורשים, אנרי אז'דנברג, מאמין שהם יערערו לערכאה גבוהה יותר.

שישה בונאר, אחד מאטיס

ז'ורז' לוי נולד בחורף 1897 בפאריס, בן למשפחת תעשיינים אמידה מאלזס. הוא לא נשא אשה ולא הקים משפחה. את מרצו, אהבתו והונו השקיע - בעיקר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם - ברכישת ציוריהם של אמנים אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים כבונאר, דגה, מאטיס, וויאר, פיסארו ואחרים. הוא גם רכש חפצי אמנות, פסלים ופרטי ריהוט, שרובם הוצגו בדירת הרווקים שלו ברובע השביעי היוקרתי של פאריס. תצלומים שנעשו בדירה מציגים חדרים רחבי ידיים, ריהוט מסוגנן, עיצוב מאופק ואלגנטי וכמובן - תמונות ופסלים שהיו חלק מהאוסף היקר.

עם פלישת כוחות גרמניה הנאצית לצרפת, בקיץ 1940, העביר לוי חלק מהאוסף לכספת בסניף בנק "סוסייטה ז'נרל" בבורדו בדרום צרפת, לשם נמלט לאחר התבוסה. הפקדת האוצרות בכספת דרשה הכנה של רשימת מצאי, שכללה בדיקה ורישום של עשרות פריטים. את הרשימה, ששרדה ומהווה גם היום בסיס לתביעות הפיצויים, הכין שמאי ועורך דין מקומי בשם אנדרה בארנגו, בינואר 1941. לפיה, הופקדו בכספת עבודות צורפות, פסלונים, פרטי ריהוט, אגרטלים, כלי אוכל ו-151 תמונות, שבלטו בהן שישה ציורי שמן של בונאר, ארבעה של דופי, שישה של וויאר, אחד של מאטיס וארבעה של סיניאק. ברשימה מתועדים גם רישומי עיפרון ופסטל רבים של דגה, רודן ורנואר.

אבל הכספת לא הצילה את האוסף. לנאצים, מתברר, היו מודיעים ומידע, הם ידעו היטב אלו כספות כדאי לפתוח, ובמארס 1943 התקבלה ההוראה לרוקן את הכספת של לוי. עוד באותו חודש הוא דיווח במכתב לצייר פייר בונאר (1867-1947) על בזיזת ציוריו, וצירף את רשימת היצירות שנלקחו. "אולי, אם אתה תתערב, נוכל להציל חלק מהאוסף ולמנוע את הוצאתו אל מחוץ לגבולות צרפת", כתב.

שבעה חודשים מאוחר יותר, באוקטובר 1943, נלכד לוי בידי המשטרה הצרפתית והועבר למחנה דראנסי ליד פאריס, ממנו נשלחו יהודי צרפת למחנות ההשמדה. לוי גורש לאושוויץ, שם נרצח ב-25 בנובמבר אותה השנה. בעת ששהה בדראנסי הכין צוואה בכתב ידו, שבה הוריש את אוסף האמנות שלו לרב יעקב קפלן, שהיה באותם ימים רב בית הכנסת ויקטואר בפאריס, בתנאי שיתרום את הכספים שיתקבלו בתמורה לאוסף לארגונים ומוסדות שיפעלו לרווחת החברה והקהילה היהודית.

קפלן ומשפחתו שרדו אחרי הכיבוש בצרפת. ב-1950 הוא מונה לרב הראשי של פאריס, ולאחר שנים אחדות לרבה הראשי של צרפת. עם תום המלחמה החל בניסיונות להתחקות אחר האוסף האבוד של לוי כדי להגשים את צוואתו, אבל רק יצירות שנשלחו ב-1939 לתערוכה נודדת בארגנטינה ובארצות הברית, ותמונות ספורות (של דופי, וויאר וסיניאק) שהיו בבית אחותו של לוי ובעלה, נמצאו והועברו לידיו. כל התכולה שהופקדה בכספת הבנק בבורדו נעלמה. עד היום איש אינו יודע מה עלה בגורלה.

גרמניה מוכנה לפצות

הפרק השני בפרשת אוצרו השדוד של ז'ורז' לוי נפתח ב-1962. ב-1957 נחקק בגרמניה חוק ברוג, הקובע שיש לשלם פיצויים לקורבנות ההחרמה וביזת הרכוש בידי הנאצים. על פי החוק, גובה הפיצוי צריך להיות כדי 50% מערך הפריטים שהוחרמו. הרשויות בגרמניה קבעו שהרב קפלן הוא אכן יורשו של לוי - לאחר שאחיינו היחיד ואחותו הכירו בצוואה - והוא קיבל בתחילת שנות ה-60 כ-2.5 מיליון מארקים גרמניים. הסכום נקבע על בסיס הערכת רכוש שנעשתה ב-1956 בידי אלפונס בלייה, שמאי אמנות שהיה מיודד עם לוי והכיר את האוספים שהיו ברשותו. על פי הערכתו של בלייה, שווי האוסף ב-1956 היה כ-500 מיליון פרנקים צרפתיים ישנים, או כשישה מיליון מארקים גרמניים, לפי שער החליפין באותם ימים.

חלפו עוד כ-40 שנה. ב-1999 הוקמה בפאריס הוועדה לפיצוי קורבנות ביזת הנאצים (CIVS). הדבר נעשה לאחר נאום שנשא ב-1997 הנשיא אז, ז'אק שיראק, בדבר אחריותה של צרפת לרכוש שנבזז בתחומה (בנוסף לאחריות הגרמנית שעליה ענה חוק ברוג), ובעקבות הפולמוס הנרחב שהתעורר בעניין החזקת רכוש מוחרם במוזיאונים הלאומיים שיועדו לכך. נקבע שהוועדה תבחן תביעות פיצויים שיוצגו לה, תעריך את שווי הרכוש שהוחרם ותעביר את חוות דעתה ללשכת ראש הממשלה.

ב-2001 הגישו בניו ובנותיו של הרב קפלן, שמת ב-1994, תביעת פיצויים ל-CIVS, כדי להגשים את צוואתו של לוי. הוועדה, שהסתמכה על ההערכה מ-1956, הציעה להם סכום של כ-3.8 מיליון יורו. יורשי הרב דחו את ההצעה על הסף. הם טענו שערך האוסף כעת הוא יותר מ-43 מיליון יורו, על פי מחירי יצירותיהם של האמנים המדוברים בשוק האמנות, ושאת הפיצויים יש לחשב לפי הערכת שווי זו.

בא כוחם, עו"ד אז'דנברג, פתח במשא ומתן עם לשכת ראש הממשלה באותם ימים, דומיניק דה וילפן. לדבריו, הוא אף הגיע להסדר שהיה לשביעות רצון שני הצדדים. אבל דה וילפן פרש מראשות הממשלה במאי 2007, לפני שחתם על ההסכם, ומחליפו, פרנסואה פיון, אינו מוכן לקבל עליו את התחייבות קודמו (כיום מסרבים שני הצדדים לחשוף את גובה הסכום שעליו דובר). שאלת הפיצויים חזרה לנקודת ההתחלה, קרי תשלום על פי ערכי 1956.

בערב חגיגי מטעם ארגון הקהילות היהודיות בצרפת, שהתקיים בפאריס ב-2008 בנוכחות הנשיא ניקולא סרקוזי, ניסה אז'דנברג להעלות בפניו את נושא ז'ורז' לוי, אך לשווא. לפי דיווחי "לה מונד", סרקוזי לא הרים את הכפפה.

בשיחה עם "הארץ" אמר אז'דנברג, כי בלשכת ראש הממשלה טוענים כעת שבעצם העובדה ש"צרפת הסכימה לשלם 50%, בנוסף לפיצוי ששילמו הגרמנים, וגם קיבלה את הערכת הרכוש שנעשתה בשנות ה-50 ולא התעקשה על תשלום פיצוי לפי ערכו ב-1943", יש כבר משום פשרה. עוד לפני פרסום החלטת בית המשפט פנה "הארץ" ללשכת ראש ממשלת צרפת, בניסיון לברר אם חל שינוי בעמדת המדינה ביחס לשווי הרכוש. עד כה לא התקבלה תשובה.

לשאלה אם אפשר לקוות שבבוא היום יתגלה האוסף, או חלקים ממנו, אמר אז'דנברג כי לפעמים "מתגלגלות לשוק" יצירות אמנות שדודות שמוצעות למכירה עקב מצב כספי קשה של המחזיקים בהן, אבל מכירות ורכישות של פריטים שמקורם אינו כשר נעשות בדרך כלל בין אנשים או גופים פרטיים, ואינן זוכות לפרסום.

למרות הדברים הללו, לאוהבי האמנות והיופי מותר גם היום לחלום, להאמין ולקוות שיצירות האמנות האבודות מהאוסף הנפלא של ז'ורז' לוי עדיין קיימות אי שם בעולם, ויום אחד ייחשפו לעין כל.

גלגולו של אוסף

1897 ז'ורז' לוי נולד בפאריס. לימים נהפך לאספן אמנות

יוני 1940 הנאצים כובשים את פאריס

ינואר 1941 לוי מעביר את עבודות האמנות והציורים לכספת בבנק בבורדו

מארס 1943 הגרמנים מחרימים את האוסף שבכספת. האוסף נעלם מאז

אוקטובר 1943 לוי נעצר. לפני שליחתו לאושוויץ, חתם על צוואה ולפיה היורש היחיד של האוסף הוא מכרו, הרב יעקב קפלן. בנובמבר נספה לוי

1947 בית משפט בפאריס מאשר שהרב קפלן הוא יורש האוסף

1963 בהתאם לחוק חדש, מפצה ממשלת גרמניה את קפלן ב-2.5 מיליון מארק - 50% מהשווי המוערך של האוסף

1994 קפלן מת. בניו ובנותיו ממשיכים במאבק לקבלת פיצוי נוסף

1999 בצרפת מוקמת ועדה לפיצוי קורבנות הביזה, הכפופה לראש הממשלה. ב-2001 דורשים ילדיו של קפלן מהוועדה עשרות מיליוני יורו כפיצוי על אובדן האוסף

2007 ממשלת צרפת מסרבת לאשר פיצוי מוגדל לבני המשפחה

2010 בית משפט בפאריס דוחה את תביעת היורשים נגד הממשלה ופוסק שיפוצו בכ-3.8 מיליון יורו בלבד



חדר בדירתו של לוי ברובע השביעי בפאריס, לפני המלחמה. אהב במיוחד אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים


הרב יעקב קפלן. הוכר כיורש האוסף



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות