שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
צבי בראל
צבי בראל

"אם דו"ח החקירה הישראלי קובע שלא היה להם מספיק מודיעין, הם בפירוש משקרים", פוסק ד"ר סדאת לצ'ינר, ראש המכון הטורקי הבינלאומי לאסטרטגיה. "כמי שחי באנקרה, היתה לי האפשרות להתקשר עם הספינה ?מאווי מרמרה' ולשאול את אנשיה למצבם. הם אמרו לי שיש שם קבוצה של אנשים שמכינים מקלות נגד החיילים הישראלים, למקרה שיחליטו לעצור אותם. אם אני ידעתי את זה, בוודאי גם הישראלים ידעו".

זוהי התבטאות ראשונה של איש מחקר טורקי, שיוצא ממנה כי היה מידע מוקדם על כוונת נוסעי הספינה לפתוח בעימות אלים. חוקר אחר, ניהאת עלי אוזג'אן מן המכון למחקר כלכלי, מסביר מדוע הדו"ח של ועדת הבדיקה בראשות האלוף (מיל') גיורא איילנד אינו משכנע.

"אם לא היה מספיק מידע, זה מעיד על כך שהמודיעין הישראלי אינו יודע דבר על השינוי במאפייני הקונפליקטים באזור. שירותי המודיעין צריכים להחליף בדחיפות את המנתחים שלהם. ההתפתחויות האחרונות בעולם מלמדות, שאם אתה מתעמת עם קבוצה, עליך להכיר את תרבות הקונפליקט שלה ולא את היכולת הפיזית שלה. הנוסעים על הספינה היו חברי ארגון אזרחי, אבל לא מן הדגם הנורווגי". כלומר, ישראל היתה אמורה לדעת שמדובר בנוסעים בעלי נטיות אלימות.

אפשר, כמובן, לתמוה מדוע החוקרים הנכבדים לא מצאו לנכון להעביר את המידע שהיה להם, ואת הניתוח שלו, לידיעת ממשלתם, כדי שתזהיר את ישראל. זה איננו תפקידם, אבל התבטאויותיהם עולות בקנה אחד עם הטענה הישראלית שמארגני המשט לא היו נקיי כפיים.

השאלה איננה רק מי ידע ומי צודק, אלא אם אפשר להשתמש בדו"ח החקירה של איילנד - בלי להמתין לדו"ח ועדת טירקל - גם ככלי דיפלומטי שישראל תוכל לנסח באמצעותו התנצלות על הרג תשעה מאזרחי טורקיה בגלל "טעויות וכשלים". כך, לפחות, אפשר יהיה לנסות לשקם את הנזק הגדול ביותר שגרמה הפעולה.

חילופי מתווך

אפשר שטורקיה תסתפק בנוסח מרוכך, שכן גם לראש ממשלתה, רג'פ טייפ ארדואן, התברר שהמשט הפך לעונש - ולא בגלל צמצום חבילות הנופש שמזמינים ישראלים בארצו. הגיבוי המוחלט שהעניק ארדואן ליוזם המשט, ארגון הצדקה IHH, שהפך למועמד להצטרף לרשימת ארגוני הטרור בארצות הברית בעקבות פנייה של הסנאט לנשיא - והסכם חילופי האורניום שחתם עם איראן - מציגים את טורקיה כמדינה שהולכת ופורשת מן המערב.

ארדואן נאלץ לגונן פתאום על אופייה המערבי של ארצו ועל שאיפתו להצטרף לאיחוד האירופי. השבוע הוא יכול היה לקרוא בעיתונות הלבנונית כי צרפת עשויה להחליף את טורקיה כמועמדת לתיווך בין סוריה לישראל. המגמה הזאת נענתה בהנהון הסכמה מצד סוריה. הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, מבין שהתעקשותו על טורקיה עלולה להקפיא את המשך המו"מ לזמן בלתי מוגבל. צרפת, על פי הדיווחים הללו, כבר מינתה למתווך את שגרירה לשעבר בדמשק, ז'אן קלוד קוסראן, שיתחיל לפעול בתקופה הקרובה. כך נראה שגם ההישג המדיני החשוב של טורקיה, התיווך בסכסוך בין ישראל לערבים, עלול להישמט מידיה.

המשט גם מחולל ויכוח פוליטי בתוך ארצות הברית, שעניינו מדיניותה הרצויה של וושינגטון כלפי טורקיה. הוויכוח נתלה עכשיו על קולב מועמדותו של פרנסיס ריצ'רדוני לתפקיד השגריר האמריקאי בטורקיה. ריצ'רדוני, דיפלומט ותיק שהיה עד לאחרונה סגן השגריר באפגניסטאן, וששימש לפני כן שגריר ארה"ב במצרים, הוא דובר טורקית שוטפת. בעבר שירת באנקרה.

לכאורה, אין מתאים ממנו לתפקיד. אבל ריצ'רדוני הצליח להכעיס את אנשי האגף השמרני במפלגה הרפובליקאית. כשהיה השגריר במצרים, סברו הללו שהוא מגלה חוסר התלהבות ממדיניות "יצוא הדמוקרטיה" של ג'ורג' בוש, וטענו שאינו תומך בבקשת הנשיא ללחוץ על הממשל המצרי לקדם את זכויות האדם.

עכשיו מנסים השמרנים למנוע את מינויו של ריצ'רדוני "הרך", בין היתר כדי להעביר לטורקיה מסר ברור של אי שביעות רצון ממדיניותה - הן כלפי לאיראן הן כלפי ישראל. ארדואן קצר הרוח, שבועט תחילה ואחר כך בוחן לאן הגיע הכדור, איננו מתרשם בינתיים מן המחלוקת האמריקאית. אבל מקורבי שר החוץ הטורקי, אהמט דבוטולו, אומרים כי "טורקיה איננה זקוקה עכשיו להיקלע למחלוקת פוליטית בארה"ב בשאלת המדיניות כלפיה". אחד מהם אמר ל"הארץ" כי מינוי ריצ'רדוני הוא "עניין אמריקאי פנימי וטורקיה תקבל כל מינוי שוושינגטון תחליט עליו. אבל אם הוא לא ימונה, אנחנו נבין את הרמז".

רפורמות במבחן

זו גם הסיבה להנמכת טון הדיבור של ארדואן ודבוטולו כלפי ישראל בשבועיים האחרונים. הדרישה להתנצלות לא ירדה מעל הפרק, אבל כבר נוספו לה "תנאים מקילים". טורקיה, לדוגמה, מוכנה לקבל התנצלות ישראלית שתבוא רק לאחר שוועדת טירקל תסיים את עבודתה, אף שבעמדתה הקודמת סירבה לעצם האפשרות שישראל תחקור את עצמה. אם ישראל לא תתנצל, עליה להסכים לוועדת חקירה בינלאומית. כלומר, גם התביעה להקמת ועדה כזאת איננה אולטימטום. התבטאות נוספת של ארדואן השבוע מעידה שטורקיה מתקשה לגייס תמיכה בוועדת חקירה בינלאומית. ראש הממשלה הטורקי תמה על כך שארה"ב איננה עושה דבר לקדם את חקירת הריגתו של פורקאן דואן, הטורקי בעל האזרחות האמריקאית שהיה בספינה. "האם הם לא חוקרים את המקרה כי הוא טורקי?" שיגר ארדואן חץ סרקסטי לוושינגטון.

השאלה הגדולה היא, עד כמה ישפיעו מדיניות החוץ של ארדואן בכלל ויחסו לישראל בפרט על כוחו הפוליטי. התשובה עשויה להתברר במשאל העם שיתקיים ב-12 בספטמבר, שבו יתבקש הציבור להביע את דעתו על חבילת רפורמות בחוקה שהציע ארדואן. זה יותר מחצי שנה נאבק ארדואן בעקשות במתנגדיו לקדם את הרפורמות, שכוללות בין השאר שינוי במבנה בית הדין החוקתי והמועצה העליונה של השופטים והתובעים. שני הגופים האלה היו עד כה בשליטה מלאה של נאמני המשטר הישן, והדפו חוקים שיכלו להעצים את כוחה של מפלגת הצדק והפיתוח.

הרפורמות, אם יאושרו, עשויות להקל על ארדואן להיבחר לנשיא, אם ירצה בכך. לכאורה מדובר בתיקונים חשובים לחיזוק הדמוקרטיה במדינה, אך האופוזיציה חוששת שהם יסלקו את הבלמים האחרונים להפיכת טורקיה למדינה דתית, או לפחות למדינה שבה תיהנה מפלגת הצדק והפיתוח מיתרונות ארוכי טווח. האופוזיציה ספגה השבוע תבוסה בעתירה נגד חבילת הרפורמות שהגישה לבית הדין החוקתי. בית הדין החליט להשאיר את החבילה על כנה, למעט כמה תיקונים הנוגעים לאופן המינוי של בית הדין עצמו.

משאל העם יעסוק אמנם ברפורמות, אבל במרכזו יעמוד האופן שבו תופש הציבור את תפקודו של ארדואן גם בתחומים אחרים. זה יהיה מבחן אמון ציבורי חשוב לפני הבחירות שיתקיימו בשנה הבאה, ואבן בוחן לתמיכה במדיניות החוץ של ראש הממשלה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ