שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"כבר ב-96' ידעתי שיוזמי המשט הטורקי הם טרוריסטים"

בראיון ל"הארץ" מספר השופט החוקר הצרפתי ז'אן לואי ברוגייר, המבקר בימים אלה בישראל, על מאבקו לייבוש המקורות הכספיים שמזינים את ארגוני הג'יהאד - אחד התפקידים החשובים כיום במאבק העולמי בטרור

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

התואר הרשמי של השופט החוקר ז'אן לואי ברוגייר הוא קצת מפותל: "נציג האיחוד האירופי בארה"ב למאבק במימון טרור", אבל מאחורי התואר היבש והביורוקרטי מסתתר אחד התפקידים החשובים ביותר במאבק העולמי נגד הטרור. משימתו של השופט החוקר ועמיתיו למאבק היא "לייבש" את המקורות הכספיים שמזינים את ארגוני הטרור בעולם, במיוחד רשתות הג'יהאד העולמי מבית המדרש של אל-קאעדה.

ברוגייר ביקר השבוע בישראל כאורח משרד החוץ בביקור שהוגדר "פרטי". ואולם, מרבית הגורמים החשובים בישראל העוסקים במאבק במימון הטרור במשרד החוץ ובקהילת המודיעין מיהרו להיפגש עמו ולשמוע על ניסיונו העשיר בתחום. ברוגייר הוא דמות מוכרת ביותר ובעלת מוניטין בצרפת מולדתו, שבה מילא עד 2008 תפקיד של שופט חוקר בחקירות של ארגוני טרור. לפני כשנתיים הוא מונה לתפקידו הנוכחי באיחוד האירופי. על מידת הפופולריות שלו תעיד העובדה כי בקבלת הפנים שנערכה שלשום בביתו של שגריר צרפת בישראל לרגל ה-14 ביולי, חגה הלאומי של מולדתו, רבים מהאורחים הכירו אותו ומיהרו לקדם את פניו.

המכשיר המרכזי שבו נעזרים ברוגייר, עמיתיו באיחוד האירופי וגורמי הממשל בארה"ב למעקב וסיכול של העברות כספים ומימון ארגוני טרור הוא ה"סוויפט". זוהי התאגדות בינלאומית של יותר מ-8,500 בנקים ומוסדות פיננסיים באירופה, ארה"ב, רוסיה, סין, מדינות במזרח הרחוק ומדינות במזרח התיכון, בהן ישראל. לאחר חבלי לידה קשים, שחלקם נעשו בחשאי ביוזמת ממשל בוש, הסכימה סוויפט, במגבלות חוקיות, לשתף פעולה עם קהילות המודיעין ורשויות אכיפת החוק כדי להתחקות אחר "שרי הכספים" והבלדרים של ארגוני הטרור.

השופט ברוגייר גאה במיוחד בצרפת, שבה מגלה הממשל אפס סובלנות לכל ניסיון להעביר כספים למימון פעולות טרור. החוק בצרפת אוסר על תשלום במזומן של יותר מ-5,000 אירו - מעל סכום זה חובה על הבנק או המוסד הכספי לדווח לרשויות. עם זאת, הוא מצר על כך שגרמניה פחות נחושה לדעתו בעניין זה, או שהיא נוטה להתחשב יותר בצנעת הפרט ובזכויות האדם.

לא זקוקים לי בישראל

זהו ביקורו הראשון של ברוגייר בישראל, הוא אומר בראיון ל"הארץ", ורגשותיו בעניין זה מעורבים: מחד, הוא מצר על כך שלא זכה לבקר כאן עד כה, אך גם חש שמחה על שלא נזקק להיות כאן - "לא היו לי סיבות מקצועיות לבקר בישראל", הוא מדגיש. "עיקר הפעילות שלי בשנים האחרונות התמקדה במימון של קבוצות אל-קאעדה ומבחינה זו ישראל יכולה להיות מרוצה. עד כה לא מצאתי שום קשרים מבצעיים וגם לא כספיים בין החמאס לאל-קאעדה".

ובכל זאת, באחרונה נחשף קשר עקיף אפשרי בין שתי התנועות, דרך התנועה הטורקית IHH שארגנה בחודש שעבר את המשט לעזה לעזרת החמאס, שהסתיים במותם של תשעה טורקים. בעבר, IHH היה קשור לרשתות של אל-קאעדה. השופט ברוגייר גאה כי כבר ב-1996 הגיע למסקנה ש"IHH הוא ארגון טרור ולא רק ארגון צדקה", הוא אומר. ברוגייר נדרש לחקור את הקבוצה הטורקית בעקבות מידע שאסף המודיעין הצרפתי שחשף בלדרים מקנדה שולחים דרכונים מרוקאיים מזויפים לצרפת, כדי שישמשו טרוריסטים איסלאמים שמבקשים לפעול נגד יעדים בצרפת ובמדינות נוספות באירופה.

"החקירה שלי גילתה קשר טרור רחב וחובק עולם שהגיע לבוסניה ולאפגניסטאן", אומר ברוגייר, "שמרכזו, נקודת המפגש שלו, היה באכסניה של ה-IHH הטורקי". לדבריו, "היו לנו הקלטות של שיחות טלפון ומסמכים של אנשים שהעידו בבירור כי מדובר בארגון טרור. לא בכדי פשטו שלטונות טורקיה על הקבוצה וגילו במחסניה נשק, חומרי חבלה ומסמכים מזויפים". ברוגייר אינו פוסל את האפשרות שהארגון עוסק בפעולות טרור או סיוע לטרור גם כיום. "אין לי מידע עדכני", הוא אומר, "אך קשה לי להאמין שהם השתנו. לדעתי הם ממשיכים באותו קו שחשפנו לפני כעשור וחצי".

חיים תחת איום

ז'אן לואי ברוגייר הוא תוצר מובהק של המנהל והממשל הצרפתי, והוא צמח במערכת המשפט המורכבת של צרפת. הוא מספר שהתיק הראשון שלו כשופט חוקר היה החקירה שניהל בעקבות הפיגוע במסעדה היהודית גולדנברג בפאריס ב-1982, שביצעו הטרוריסטים של אבו נידאל, שבו נהרגו שישה בני אדם. מאז הוא התמקד בחקירות של פיגועי טרור ובחשיפת טרוריסטים וארגוני טרור. לא אחת התקבלו איומים על חייו וב-1997 איתרה המשטרה פצצה שהוטמנה לפני ביתו ונטרלה אותה. האחראית לניסיון הפגיעה בחייו היתה ככל הנראה קבוצת הטרור "אקסיון דירקט", שאימצה אידיאולוגיה אלימה של השמאל הרדיקלי.

במסגרת חקירות נגד ארגוני הטרור, עסק ברוגייר בחקר פשעי הטרור של הארגונים הפלסטיניים שפעלו נגד יעדים ישראליים ויהודיים וגם נגד צרפת. החקירות הבולטות ביותר בתחום זה היו בעקבות רצח הדיפלומט הישראלי יעקב ברסימנטוב ב-1982 בחניון ביו בפאריס. ברסימנטוב, שנרצח על ידי לבנונית שפעלה בשליחות ארגון טרור קטן, היה למעשה נציג המוסד, שהיה אחראי על הגנת מוסדות יהודיים ועל ארגון מבצעי עלייה ממדינות ערביות ומוסלמיות.

אל המזרח התיכון התוודע ברוגייר גם באמצעות קשר נוסף, אולי אחד המעניינים בחייו: חקירתו של רב הטרוריסטים איליץ' ראמירס סאנצ'ס, הידוע יותר בכינויו: "קרלוס" או "התן". קרלוס, שהוסגר לצרפת ב-1994 על ידי שלטונות סודאן, נדון למאסר עולם על רצח שני שוטרים צרפתים בשנות ה-70. בעוד כמה חודשים הוא יעמוד שוב למשפט, הפעם באשמת פיגועים בראשית שנות ה-80 ברכבת לפאריס, בעיתון הערבי אל וואטן אל ערבי ובתחנת רכבת במרסיי. מטרת הפיגועים היתה לאלץ את שלטונות צרפת לשחרר את אשתו, טרוריסטית מגרמניה, מהכלא.

ברוגייר אומר כי אינו רוצה להרחיב את הדיבור על קרלוס כדי שלא יואשם בשיבוש הליכי משפט, אך לדבריו, הוא מכיר אותו היטב וניהל עמו חקירות ושיחות ממושכות. לדבריו, קרלוס היה שכיר חרב קלאסי, שפעל למען אש"ף והמודיעין של לוב, סוריה ועיראק. הוא נהנה גם מחסות של ארגוני הביון של הונגריה, צ'כיה, ומזרח גרמניה. "הוא אדם מאוד מורכב ואינטליגנטי. עם זאת, הוא נוטה למגלומניה ודיבר איתי ארוכות על כך שהוא משוכנע בתפקידו ההיסטורי החשוב". לדברי ברוגייר, "הבעיה שלו היא שהוא לא הבין שהעולם השתנה בעקבות קריסת הגוש הקומוניסטי וסיום המלחמה הקרה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ