בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עורך ציוני, וויקיפדיה קוראת לך

קורס חדש יכשיר "עורכים ציוניים" לוויקיפדיה. ציוני במובן הימני של המלה

תגובות

צילום: דניאל בר און
"רוצים להשפיע על הציבור בישראל ובעולם? להוסיף ערכים בנושאים שקרובים ללבכם? נמאס לקרוא על ערכים כמו 'כיבוש' או 'הגדה המערבית'? הכשירו את עצמכם להיות עורכי ויקיפדיה בקורס של שלוש שעות!"

קורס "עריכה ציונית בוויקיפדיה" הוא יוזמה של "ישראל שלי", ארגון קטן המציג את עצמו כ"תנועה לאומית להפצת ציונות וארץ ישראל", כשמטרתו המוצהרת היא לתת גיבוי הסברתי למדינת ישראל באינטרנט. הקורס החינמי, שיתקיים ב-17 באוגוסט, אמור לגבש "קבוצה משמעותית של ויקיפדים חברי המחנה הלאומי, שיתרמו בכל תחומי האנציקלופדיה ויבנו לעצמם מהימנות". הדגש העיקרי יהיה על גרסתה האנגלית של ויקיפדיה.

אחד הגופים שעומדים מאחורי התנועה המשתלבת היטב בפרץ הפטריוטיות ששוטף את ישראל, הוא מועצת יש"ע, התומכת ב"ישראל שלי" ומסייעת לה בדברור ובלוגיסטיקה. עם ראשי התנועה נמנית מנהלת לשכתו לשעבר של בנימין נתניהו, איילת שקד. לדבריה, מטרת קורס "העריכה הציונית" היא להכשיר עורכים שידגישו את הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארץ ישראל.

"הקורס נועד לעריכת ערכים באנגלית עם אוריינטציה ציונית-לאומית", היא אומרת, "נרשמו מעל מאה אנשים לקורס, ומהם ייבחרו שלושים. הם יחליטו אילו ערכים לערוך, לדוגמה, המשט, או אתרים בארץ כמו בית שערים, יהודה ושומרון". ומהי בדיוק עריכה ציונית? לדברי שקד, מבחינתה גם אדם שתומך בסיום הכיבוש יכול להשתתף במיזם: "אדם שמאמין בשתי מדינות לשני עמים, זה לא אומר שאין לו זיקה ליהודה ושומרון".

בין הערכים בוויקיפדיה באנגלית שמשמשים זירות להתנצחות נמצאים כל החשודים המיידיים, בהם "פלסטין", "ישראל ואנלוגיית מדינת האפרטהייד" או "רמת הגולן". דוד שי, עורך ויקיפדיה בכיר, מספר כי מאבקים בנושאי ישראל הם עניין שגרתי בוויקיפדיה העברית, "בעיקר בנושא ההווה - עיינו ערך בלעין - אך גם סביב נושאים פחות אקטואליים כגון אצ"ל ולח"י. סביב הערך 'פרשת דיר יאסין' היו ויכוחים רבים, שכנראה טרם הסתיימו".

ד"ר עקיבא לונדון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר אילן, הוא אחד מהמועמדים לקורס. "אני רוצה להקפיד על מידע מדויק ונכון בערכים, שכן הרבה פעמים משתרבבות סטיגמות ודעות אישיות", הוא אומר. "צריך להביא את המידע כמו שהוא, ואחר כך כל אחד יסיק את מסקנותיו".

"לא ברורה לי המשמעות של הביטוי 'עריכה ציונית בוויקיפדיה'", משיב שי. "אם הכוונה היא כתיבת ערכים על תולדות הציונות, היא בוודאי תתקבל בברכה. אם זהו שם קוד ל'הטיה ימינה', זהו צעד שנידון לכישלון, גם אם יעורר כמה ויכוחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו