בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרופסור שלו, שגרירת ישראל באו"ם: היתה לי הזכות לייצג את ישראל, לא אתגעגע לתפקיד

פרופסור גבריאלה שלו מסיימת את תפקידה כשגרירת ישראל באו"ם ומדברת על הכל. "האו"ם היום מנקז אליו את כל הדה-לגיטימציה שנעשית ברחבי העולם"

תגובות

בספטמבר, כשבניו-יורק תיפתח העצרת ה-65 של האו"ם, פרופסור גבריאלה שלו כבר תהיה בביתה בישראל. שנתיים שבילתה באו"ם הוסיפו לרשימת התארים שלה גם את התואר "השגרירה", אך על כרטיס הביקור שלה מעדיפה שלו להישאר "פרופסור".

"פרופסור זה תואר שעבדתי עליו כל חיי, מה זה שגרירה?" היא תוהה. "אמרתי פעם שאני שגרירה מכורח הנסיבות ופרופסור מתוקף התשוקה. העניין הזה של 'פעם שגריר, תמיד שגריר' מאוד מצחיק אותי. אני לא אשת משרד החוץ, אתגעגע לניו-יורק, אבל לא בהכרח לתפקיד. אני מרגישה הרבה סיפוק והרבה גאווה על זה שהיתה לי הזכות לייצג את המדינה שלנו.

עם זאת, ממשיכה שלו, "אני גם מרגישה הקלה עצומה. אני רוצה לחזור הביתה לילדים, לנכדים, לחברים, לשקט. כבר התחילו לשאול אותי לגבי התפקידים העתידיים בתחום, אבל מה פתאום. היתה לי טלטלה משפחתית, חברית. עבדתי שנתיים 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, לא היה לי רגע מנוחה. אני רוצה לקרוא את כל הספרים שלא הספקתי, לשמוע את כל המוסיקה, להיות עם המשפחה. אני לא יודעת אם איבדתי את התמימות, אבל למדתי עולם אחר לגמרי, עולם מרתק, עולם שבאמת יש בו הדיבור הכפול שאף פעם לא הייתי רגילה אליו. אבל גם למדתי על עצמי כמה דברים. כמה אני אוהבת את מדינת ישראל, כמה אני ציונית, וכמה המדינה הזאת יקרה וחשובה לי, וזה שאני מסוגלת לעמוד באתגרים קשים.

"הייתי מאוד שמחה לחזור לארץ במצב שכל אומות העולם מחבקים את ישראל, קושרים לה כתרים, אבל זה לא המצב. יצא לי להיות מאוד כועסת, מאוד נעלבת, מאוד אמוצינלית ? כשמציגים את החיילים שלנו, הילדים שלנו ? לי יש נכדה בצבא והבן שלי שירת ביחידה קרבית שנים רבות ? כפושעי מלחמה ומציבים מולי תמונות של ילדים פלסטינים פצועים, כשבטלוויזיה שואלים שאלות מתגרות. זה הוציא גם ממני דברים שלא ידעתי שיש בי, כולל תשובות מאוד בוטות. אבל גם הרגשתי יחס מאוד אוהד לאשה שמייצגת מדינה שמצטיירת כמדינה לוחמנית, תוקפנית וכובשת. ואני חושבת שהשמעתי קול אחר".

שלו קיבלה לא מעט מחמאות על הסגנון הלא מתלהם שלה והקסם האישי. מאידך, היו גם ששאלו האם זה מה הסגנון שישראל היתה זקוקה לו בימים הסוערים של דיונים על מבצע עופרת יצוקה והמשט הטורקי.

"על סף סוף העשור השביעי לחיי לא התכוונתי לשנות את הסגנון שלי. אני מאמינה באמרה שדברי חכמים בנחת נשמעים. מנתניהו למדתי דבר מאוד חשוב ? יום לפני שנסעתי הוא אמר לי לכתוב את הנאומים שלי לבד. לא תמיד היה לי זמן, אבל כל נאום שכתבתי, צורת ההגשה שלו היתה שונה לגמרי, ואני חושבת שזה היה משכנע. פעם אמרו שאני קוראת נאומים מהדף, והביקורת בהתחלה מאוד צרבה לי, אבל הרגשתי אחריות לאומית ? הרי כל הנאומים האלה נכנסים לספרי הסטוריה".

בספטמבר תפתח העצרת הכללית של האו"ם בה צפוי לעלות גם השנה דיון על דו"ח גולדסטון, ונשיא איראן כנראה לא יפסח עליה גם השנה.

"העצרת הקרובה הולכת להיות מאוד מאוד בעייתית ומונחים לפתחינו הרבה דברים. אני לא רוצה להשמע דרמטית, אבל אנחנו באחת התקופות היותר אפלות מבחינת יחסי ישראל והאו"ם, כי האו"ם היום מנקז אליו את כל הדה-לגיטימציה שנעשית למדינת ישראל ברחבי העולם. ישבתי שם שנתיים ושמעתי נאומי נוטפי שנאה. לקח לי זמן להבין שמאחורי הקלעים אומרים לי דברים שונים לגמרי ממה שמשמיעים בעצרת אבל גם במועצת הבטחון המדינות הלא חברות".

יצא לך להתעמת עם השגרירים האחרים על הדברים האלה?

"בטח. יש לי יחסים ממש טובים עם שגרירי קטאר ואומאן ומצרים וטורקיה. אבל הם מקבלים תכתיבים מהבירות והרבה פעמים אחרי הדיון הריטואלי במצב הפלסטינים באים אלי ואומרים שהם היו חייבים להגיד את זה. אני יודעת שיש הרבה כבוד למדינת ישראל והרבה אהדה גם בקרב מדינות שנציגהן לא יכולים להשמיע את הדברים האלה בפרהסיה".

אחרי המשבר הגדול, טורקיה מתחילה לאחרונה להשמיע קולות יותר פייסניים. במקרה של שלו, ארוחת הפרידה שארגן לכבודה שגריר טורקיה, בנוסף לשני ארועי הפרידה האחרים, של המזכ"ל ושל השגרירה האמריקאית לאו"ם, לא הפתיעה אותה. הארוחה נקבעה כבר אחרי ארועי המשט וההדרדרות המהירה ביחסים שבאה בעקבותיו.

"היה שם ארוע עצוב, טראגי, ארוע מבודד, בלב ים", אומרת שלו על המשט. "זה פשוט לא ייאמן איך העולם מתייחס לארוע, כשכל מיני דברים קשים ברחבי העולם בכלל לא זוכים לתשומת לב. חמש חקירות על ארוע מבודד, כשברור לגמרי שהיו שם טרוריסטים עם מטרה מוצהרת. מי שרוצה להביא ציוד ועזרה יכול להביא את זה בדרכים אחרות. אבל עם השגריר הטורקי אנחנו ביחסים מצוינים, הוא גם ביקר אצלי בבית ואני חושבת שהקשר הזה גם סייע לרוח הטובה שאנחנו חייבים שתנשב כשיש לנו גורם כל כך עוין כמו ארדואן בתור ראש הממשלה. אבל יש כאן הגזמה פראית ביחס למשט הזה".

"משט הנשים" שהתארגן בטריפולי גרם לה לפנות במכתב בעניין למזכ"ל האו"ם. "ספינת הנשים הזאת ? זו ממש פרובוקציה צינית נוראית", היא מתקוממת. "לשים נשים, כולל נשים בהריון על הספינה כשהמטרה המוצהרת שלהם זה לפרוץ מצור על עזה, ועוד ערב הפתיחה החגיגית של שיחות השלום. תעצרו, תנו לנו הזדמנות לפתור את הכאב והסבל גם של תושבי עזה וגם של תושבי מדינת ישראל".

עם כל הספקות שמרחפים מעל שיחות השלום הקרבות, שלו מאמינה שלמשא ומתן הישיר שצפוי להפתח בוושינגטון בשבוע הבא יש סיכוי לשנות אווירה גם באו"ם.

"גם שלום קר וגם שיחות שהן כל כך מסורבלות ובעייתיות זה יותר טוב מהעדר שיחות", היא אומרת. "ישנם כאלו שמקלקלים בשני הצדדים. מיומי הראשון פה אמרתי לפלסטינים, בואו נדבר. אבל הם ישבו על הידיים במשך שנה וחצי וחיכו שהאמריקאים יעשו בשבילם את העבודה, עד שהבינו שזה לא עוזר לקדם פתרון למצב הקשה באזור. אני חושבת שזה צעד נכון על אף שבאו"ם יש רוב אוטומטי של יותר ממאה מדינות מוסלמיות ובלתי מזדהות שמה שלא יהיה, הן נגדנו. אבל אני חושבת שבעקבות השיחות האווירה תשתנה. יש לזה המון משקל. אני מקווה גם כמובן שתהיה איזושהי התקדמות מעבר לטקס היפה על מדשאת הבית הלבן".

למרות הידידות החמה עם שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, שלו לא חושבת שההימור האמריקאי על הדיאלוג הצליח בהכרח בכל מקום. "בעבר ארה"ב הצטיירה באו"ם כמדינה יהירה, מתבדלת, והדבר הזה השתנה לגמרי בימי הנשיא החדש, היחס לסוזן רייס שונה לגמרי. אבל בנושאים כמו המועצה לזכויות האזרח - אני לא חושבת שההימור שלהם להיות חלק ממנה הצליח, ואני חושבת שהם למדו את זה בדרך הקשה. כשהם החליטו להצטרף למועצה, רייס אמרה לי: "תשמעי, אנחנו יודעים שזו מועצה נוראית לישראל, אבל החלטנו לנקות את האשפה מבפנים". זה היה לפני שנה וחצי, ומאז המועצה נשארה נוראית כפי שהיתה. אבל אני אומרת בכנות, אם לא ארה"ב, אוי ואבוי לנו. אין לנו ידידה יותר טובה ויותר חשובה מארה"ב, ובארץ לא תמיד מבינים את זה. אפילו ביידן, שעוד לא היה לישראל סגן נשיא אוהד כל כך, חטף את הסטירה הזאת, ועדיין אינני בטוחה אם זה היה רשלנות או רצון רע".

מינויה של שלו לשגרירת ישראל באו"ם נעשה על ידי ציפי לבני שהאמינה כי נציגה אשה עשויה לתרום לתדמית החיובית של ישראל באו"ם. פחות משנה בתפקיד, התחלפה הממשלה, ומאז לא יצא לה לדבר הרבה עם שר החוץ אביגדור ליברמן, למעט כשביקר בניו-יורק. גם על מינויו של השגריר הזמני מירון ראובן גילתה בעיתון.

"נדמה לי שכך נודע על זה גם לראש הממשלה", היא אומרת. "זו בהחלט פריבילגיה של ראש הממשלה ושר החוץ למנות מישהו שהם מסכימים שהוא אדם שלהם. לצערי הם לא הסכימו ביניהם. אבל למרות שהייתי מה שנקרא מינוי פוליטי, כמה שאני רחוקה מפוליטיקה, לא היתה אף נקודת זמן שהרשגתי שיש לי איזשהו קושי לייצג את מדינת ישראל. לא ראיתי את עצמי כשליחה של אולמרט, או ציפי לבני, או נתניהו או ליברמן. אמרתי, באתי לכאן לייצג את מדינת ישראל. והתחושה הפנימית הזאת מאוד הקלה עלי. וכשבאו לפה ראש הממשלה ושר החוץ, הקשר היה מאוד טוב, עם הרבה כבוד הדדי ונימוס".

הלחץ על ישראל בתחום הגרעין עולה, גם באו"ם. הטענה שאיראן מחקה למעשה את עמימות הגרעין הישראלית נראית לשלו מקוממת במיוחד.

"להשוות בין איראן לישראל זו בדיחה רעה. לפי דעתי אפילו האיראנים לא היו אומרים את זה. אנחנו מעולם לא איימנו על אף מדינה. יש לנו פה מדינה מסוכנת, משטר לא דמוקרטי, שמפתח את הנשק הכי אכזרי שיכול להיות. הם מאיימים, עומדים מעל הדוכנים הבינלאומיים, אחמדינג'אד כנראה שוב יגיע לעצרת האו"ם ? ואומרים שישראל היא ביב שופכין ושצריך למחוק אותנו מהמפה. איך אפשר בכלל להשוות?"

ביקוריה התכופים בקהילות היהודיות בארה"ב הצמיחו לה עוד סיבה לדאגה.

"יש חשיבות אסטרטגית ממדרגה ראשונה לקשר שלנו עם יהדות אמריקה", היא אומרת. "הם הגשר בינינו לבין הממשל בארה"ב. העבודה שאיפא"ק עושים זה פשוט מדהים, ההשפעה שיש להם. אנחנו צריכים את החברים האלה וצריכים לתת להם להרגיש שהם רצויים. חוק הגיור לצערי פוגע ביהודים טובים ומסורים שתורמים למדינת ישראל וגרם להם להרגיש שהם לא חלק מאתנו. אני שמחה שהוא נדחה ומקווה שהוא גם ייקבר ? היום אני כבר יכולה להגיד את זה. אני חושבת שאין יותר חשוב מלתת ליהדות אמריקה להרגיש שישראל היא הבית הלאומי ליהודים".



שלו. למדתי כמה אני ציונית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו