בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד החינוך משכתב ספר באזרחות בשל "ביקורת רבה מדי על המדינה"

יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, צבי צמרת, טוען כי "הספר יוצר תחושה אצל התלמידים שהכל רע". יו"ר הפורום האקדמי להוראת האזרחות: מעביר את הדגשים מדמוקרטיה לציונות

תגובות

משרד החינוך הורה באחרונה לשכתב את ספר הלימוד העיקרי במקצוע האזרחות, "להיות אזרחים בישראל". הוצאה מחודשת מלאה של הספר תימשך זמן רב, ועל כן החליט יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד, צבי צמרת, לפרסם בינתיים "עדכונים" באתר האינטרנט. גורמים שונים מחוץ למשרד החינוך, שהשתתפו בדיונים מקצועיים עם צמרת, מספרים כי הוא נוהג לומר שהספר "עוסק יותר מדי בביקורת על המדינה" ו"יוצר תחושה אצל התלמידים שהכל רע".

צמרת הביע, בין היתר, התנגדות להתייחסות לערביי ישראל, במסגרתה נכתב בספר כי "מאז ייסודה נקטה מדינת ישראל מדיניות של אפליה כלפי אזרחיה הערבים". צמרת הודה בעבר כי היה מעורב בחיבור דו"ח של המכון לאסטרטגיה ציונית, שמתח ביקורת על לימודי האזרחות בישראל. אותו מכון פרסם באחרונה דו"ח נוסף המוצא הטיה פוסט-ציונית כביכול בלימודי הסוציולוגיה באוניברסיטאות.

"צמרת מנסה להעביר את הדגשים בלימודי האזרחות מדמוקרטיה - ליהדות ולציונות", אומרת יו"ר הפורום האקדמי להוראת האזרחות, ד"ר ריקי טסלר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "משרד החינוך לא מעוניין ללמד את האזרחות כחינוך אזרחי, אלא כהיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל. המסר שמגיע מצמרת הוא סקטוריאלי ולא פלורליסטי". לדברי גורם בוועדת מקצוע האזרחות, המייעצת למשרד החינוך בהוראת התחום, "לצמרת יש תדמית של אדם המזוהה עם מפלגת העבודה, אבל כל מה שמעניין אותו כיום זה לחזק את הציונות והפטריוטיזם הלאומי. הרבה מהלחץ מתנקז למקצועות ההיסטוריה והאזרחות".

בראשית 2010 מינה שר החינוך, גדעון סער, את צמרת לעמוד בראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, תפקיד הנחשב כבכיר ביותר לאחר מנכ"ל המשרד. במסגרת תפקידו, אחראי צמרת, בין השאר, על התכנים ותוכניות הלימודים הנלמדים במקצועות השונים במערכת החינוך. בעבר ניהל צמרת את תיכון "דנציגר" בקריית שמונה, ומאז 1983 ועד למינויו האחרון היה מנכ"ל מוסד "יד בן צבי".

ספר הלימוד "להיות אזרחים בישראל" נכתב בסוף שנות ה-90 ויצא לאור בהוצאת משרד החינוך. בעשור האחרון הוא משמש ספר הלימוד העיקרי באזרחות, והשימוש בו נעשה, לפי הערכות, בכ-90% מבתי הספר. בשבועות האחרונים מוביל צמרת, בדיונים פנימיים וחיצוניים, קו תקיף נגד הספר - עד שבאחרונה הוחלט לשכתבו. לדברי גורמים שונים, אומר צמרת כי לימודי האזרחות בכלל, וספר הלימוד בפרט, "מלמדים יותר מדי על השסעים והקונפליקטים החברתיים", וכי יש לתת דגש גדול הרבה יותר ללימוד תולדות המדינה, למשל דרך נושאים כמו הקמת המדינה ב-1948 או עיירות הפיתוח בשנות ה-50 וה-60. דגשים כאלה ו"נטרול" הממד הקונפליקטואלי, חוששים המתנגדים, יהפכו את לימודי האזרחות למקצוע הדומה יותר להיסטוריה. "את נושא עיירות הפיתוח אפשר ללמד באזרחות דרך דיון באי שוויון וביחסים שבין מרכז לפריפריה, אבל לא כסקירה היסטורית כרונולוגית", אומר גורם בוועדת מקצוע האזרחות.

אחד הפרקים המשוכתבים הראשונים יעסוק ככל הנראה בדרוזים בישראל. צמרת מתח באחרונה ביקורת קשה על הפרק בספר הלימוד, המדגיש לטענתו יתר על המידה את הזרמים בקרב הדרוזים התופשים עצמם כערבים. דברים ברוח זו פורסמו לפני כחודש גם ברשת ב' של קול ישראל. בפרק מוצגות שתי תפישות של הדרוזים באשר להשתייכותם הלאומית: הראשונה מביאה את ההשקפה שלפיה הדרוזים הם "חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומהאומה הערבית"; והשנייה מדגישה כי זהותם היא "אזרחית ישראלית ולא לאומית ערבית". בהקשר זה מציין הספר כי התפישה השנייה היא המרכזית בחברה הדרוזית. לדברי גורמים שונים, צמרת הפך את תת-הפרק על הדרוזים, שאינו זוכה לדגש מיוחד בשיעורי האזרחות, ל"מסע צלב" נגד ספר הלימוד.

ד"ר טסלר, המלמדת בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, אומרת כי "בהיעדר חוקה, הוראת האזרחות היא המקום היחיד שנשאר להתווכח על אופייה של המדינה - עד כמה היא תהיה יהודית, דמוקרטית וציונית. זה התחום שמנקז אליו את הוויכוח הציבורי בנושא. הדרך לקביעת אופי הלימוד היא באמצעות שיח ציבורי רחב, שיוכרע בסופו של דבר ב'ועדת המקצוע', אבל צמרת מנסה לכפות את דעותיו. זה לא לגיטימי. הרקע האקדמי שלו איננו אזרחות אלא היסטוריה, והוא לא מעודכן בפתרונות שמציע החינוך האזרחי לסוגיות של בניית אזרחות משותפת".

לפני כשנה פרסם "המכון לאסטרטגיה ציונית" דו"ח שמתח ביקורת על לימודי האזרחות במערכת החינוך. בדו"ח נטען כי המתכונת הנוכחית של הוראת האזרחות "פוגעת בחינוך הציוני והפטריוטי", וכי לליקויים שנמצאו בו לכאורה "יש השלכות אידיאולוגיות, מוסריות וחברתיות, העלולות לרופף את קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית". כמה חודשים אחר כך השתתף צמרת בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, והתייחס בין השאר למקצוע האזרחות. כאשר הציע יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, לצמרת לעיין בדו"ח של "המכון לאסטרטגיה ציונית", ענה לו צמרת כי "הייתי שותף לו". לפני כשבועיים פרסם "המכון לאסטרטגיה ציונית" דו"ח חדש, המוצא הטיה פוסט-ציונית כביכול בלימודי הסוציולוגיה באוניברסיטאות בישראל.

צמרת דחה את בקשת "הארץ" להתראיין על השינויים בהוראת האזרחות. ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "בדיון שקיימה ועדת מקצוע האזרחות בראשותו של פרופ' ידידיה שטרן הוחלט לקבל הצעה שגובשה על ידי המפקח האחראי על לימודי האזרחות וחברי ועדת המקצוע האחרים, ולפרסם פרק חדש בנושא הדרוזים בספר הלימוד". עוד נמסר כי "כמו במקצועות אחרים, כתיבת ספר הלימוד ותוכניות הלימוד נעשית על ידי ועדת המקצוע ובאישורה, בה חברים גורמים מקצועיים מהאקדמיה ומהמשרד". בהתייחס לדו"ח של המכון לאסטרטגיה ציונית אומר צמרת כי לא היה שותף לכתיבתו. עם זאת, שמו מופיע ברשימת התודות לדו"ח כמי ש"העיר והאיר".

גם את ספרי ההיסטוריה שכתבו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו