בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פותחים ספר | תרומת היהודים למדע

יובל נאמן (גוונים)

תגובות

אתחיל באנקדוטה קטנה. אלברט איינשטיין הגה את תורת היחסות במידה רבה כדי לענות על ניסוי שלכאורה לא הצליח, או שנתן תוצאות מאוד מוזרות, של פיסיקאי בשם מייקלסון, או בשמו המלא אברהם אלברט מייקלסון, שהיה האמריקאי הראשון שקיבל פרס נובל. מייקלסון התחתן פעמיים, בשתי הפעמים עם נשים לא יהודיות, והיו לו ארבע בנות, שכולן רחקו מן היהדות. אחת מהן כתבה ביוגרפיה יפה של אביה, The Master of Light. בפתיחת הספר היא הסבירה שכאשר אביה נולד קראו לו אלברט, ולכבוד הנשיא לינקולן קראו לו גם אברהם. שני עמודים אחר כך מוצג לוח היוחסין המשפחתי ורואים ששם סבו של מייקלסון היה אברהם. ב-1967 מלאו מאה שנה לניסוי המפורסם של מייקלסון, וכתב-העת של האגודה האמריקאית לפיסיקה, "Physics Today", הקדיש גיליון שלם לכבוד מייקלסון, ובאחת הכתבות שם חזרו על השטות הזאת, ש"אברהם" היה לכבוד לינקולן. כתבתי מכתב למערכת והסברתי שגם איינשטיין וגם מייקלסון נקראו שניהם אלברט משום שלשניהם היה סבא שנקרא אברהם, וכך התגלתה יהדותם.

האנקדוטה הזאת תשמש רקע לכוונתי לעסוק בפן היהודי ובתרומת ההיהדות למדע. בתחילה יש בכוונתי להציג את המעורבות הגוברת והולכת של היהודים במדע. בהמשך אעסוק ביחסי הגומלין בין דת למדע, שהם בפני עצמם סוגיה מעניינת וחשובה ולא רק ביהדות.

נתחיל במרחק גדול מאוד מהמדע. התרומה העיקרית של היהדות בעידן העתיק לא היתה מדעית אלא חברתית: צדק סוציאלי, יחס לעבדים, הפסקת קורבנות אדם. התנ"ך מספר כי העמונים והמואבים הקריבו קורבנות אדם, דבר שהגעיל את צבאות ישראל ויהודה שצבאו על קיר מואב. בקרתגו, שהיתה בעצם מושבה כנענית שנהפכה לממלכה, הקריבו קורבנות אדם למולך עד יומה האחרון. וגם את סיפור עקדת יצחק אפשר לפרש כסיפור של תפנית הומניסטית. התרומה היהודית בשלב הראשון לא היתה קשורה למדע.

אני קורא העידן המדעי הראשון לתקופה שבה התחיל המדע במשמעותו המודרנית. תקופה זאת מתחילה בסביבות שנת 600 לפנה"נ. השם שראוי ביותר להזכיר בעניין זה הוא שמו של פיתגורס.

בהקשר זה ראוי להבדיל בין ממצאים או איסוף עובדות מסיבות מעשיות, כדי לפתור בעיה נתונה, למשל בעיה חקלאית כלשהי, לבין הרעיון שאפשר לתאר את הטבע על ידי מספר מצומצם של אקסיומות, הנחות יסוד, המאפשרות להסביר באופן הגיוני את כל התופעות בטבע. הראייה האחרונה היא זו שאני רואה בה מדע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו