בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכינו את הסימניות | יהדות ואמונה

תגובות

"ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה": קריאה במסכת החלומות שבתלמוד הבבלי * חיים וייס מכון הקשרים ודביר

החלום כתופעה אנושית לא רצונית, שתכניה לעתים אניגמטיים או סמליים ותכליתה אינה ברורה, הציב בפני חז"ל אתגר פרשני, תרבותי ותיאולוגי מורכב. התמודדותם של חז"ל עם אתגר זה, החל בתקופת המשנה ועד למדרשים המאוחרים, באה לידי ביטוי בעשרות רבות של מאמרים, סיפורים ודיונים תיאולוגיים הקשורים לפעולת החלימה. הדיון הארוך והמורכב ביותר של חכמים בהקשר זה מופיע בתלמוד הבבלי, במסכת יחידה המכונה "מסכת החלומות". הספר מציע קריאה צמודה וקרובה באותה מסכת תוך בירור התשתיות הדתיות והתרבותיות העומדות בבסיס יחסם של חז"ל לחלום.

החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית * בנימין בראון מאגנס

מונוגרפיה מחקרית ראשונה על המנהיג הרוחני הבולט ביותר של החברה החרדית הישראלית, ר' אברהם ישעיהו קרליץ - ה"חזון איש" (1879-1953), שהתווה את דרכה של היהדות החרדית לאחר השואה וקום המדינה. הספר מציג את קורות חייו, יסודות השקפתו ואמונתו, עמדותיו בעניינים ציבוריים, ניתוח של עשרות פסקי הלכה מרכזיים שלו והערכה כוללת של השפעתו.

חיי הרוח, תרבות חומרית וחיי יום-יום האוניברסיטה הפתוחה

כרך שלישי בסדרה "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון". כרך זה מתייחד משאר כרכי הסדרה בכך שאינו עוסק בהיסטוריה מדינית-חברתית אלא בחיי הרוח ובתרבות החומרית בממלכות ישראל ויהודה. בין הנושאים הנדונים: הנבואה, הדת והפולחן, מבנה החברה והכלכלה, העיר הישראלית, היישוב הכפרי ומגוון היבטים של חיי היום-יום כגון מלאכה ותעשייה, בית המגורים, מחזור השנה, תעבורה, צבא וכלי נשק.

גבולות היהדות * דניאל הרטמן מכון הרטמן

הזהות היהודית, שעד לעת החדשה היתה לכוח מלכד, נהפכה בדורות האחרונים למקור למחלוקות ולפילוגים. כל ניסיון לזהות מאפיינים מהותיים לחברות בעם היהודי נידון מראש לכשלון, ולכן טוען דניאל הרטמן שבמקום לשאול מיהו יהודי, עדיף לשרטט את הגבולות שהחצייה שלהם נתפשת בעיני מרבית היהודים כמוציאה מן הכלל היהודי. לגישה זו שורשים במסורת שעסקה בשאלת גבולות היהדות מימי חז"ל ועד ימינו. הרטמן מנתח גישות אלו ומראה שגבולות היהדות נקבעו באופן דינמי המשקף את המציאות המשתנה של הקיום היהודי.

תלמוד מאיר: קובץ מאמרים * עורך: אביגדור שנאן מרכז זלמן שזר

קובץ מאמריו של אברהם מאיר הברמן מכנס תחת קורת גג אחת משלל יצירתו הספרותית של החוקר, הספרן, המשורר והביבליוגרף הפורה: פיוט, שירה ותפילה; הספרות העברית של ימי הביניים; חקרי לשון; ביבליוגרפיה וביוגרפיה.

לגעת בשמים, קידוש לשבתות וחגים * עורך: שאול מייזליש קוראים

ספר הקידוש נועד להביא לכל שכבות הציבור את רגעי הקדושה של השבתות והחגים, הרגעים שבהם מקדשים את היום ומבדילים אותו מן החולין. הספר מביא את הטקסט הנאמר בקידושיו, על פי נוסח ספרד ואשכנז, מטעים את המנהגים השונים של השבת, המועד, ימי הזיכרון והתענית. עוד מובאים סיפורים, פיוטים, שירים ומנהגים של היחיד, של הבית, הקהילה ושל העם היהודי.

בתי כנסת בירושלים * ראובן גפני יד בן צבי

ספר שלישי בסדרה על בתי הכנסת בירושלים, המתמקד בשכונות ההיסטוריות בצפון מערב העיר - מקור ברוך, זכרון משה, מחנה יהודה, כרם, אחווה, אהל שלמה, יגיע כפיים ושערי צדק. בתי הכנסת משקפים את המגוון החברתי העדתי היחיד במינו שהתקיים בירושלים במחצית הראשונה של המאה העשרים והספר דן באספקטים ההיסטוריים, התרבותיים והאמנותיים שלהם.

מקדש החיים * הרב דוב ברקוביץ מגיד

סיפור גן עדן משמש מודל לחיי זוגיות, ודרכו מברר הרב ברקוביץ את הקשר בין נשים לגברים והשלכותיו על הנפש, הרגש והגוף. מתוך שנות ניסיון במפגשים עם זוגות, רצונות ה"יחיד" ו"הביחד" מתבהרים לאור עיון במקורות התורניים.

אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל בתקופות ההלניסטית-רומית והביזנטית * מאיר בר-אילן מוסד ביאליק

הספר עוסק בעולמם האסטרולוגי של חז"ל על פי מקורות תלמודיים, מדרשיים, תרגומיים ופייטניים. הגיבור המרכזי של הספר הוא מחברו של "ספר יצירה": מה תורתו? היכן למד ומתי? עיון בעולמם של מאות גיבורי תרבות חושף את זיקתו של מחבר "ספר יצירה" למדעים השונים שבהם עסק.

יודופוביה, גישות כלפי היהודים בעולם העתיק * פטר שפר הקיבוץ המאוחד, ספרית פועלים

היחס המיוחד עד חריג ליהדות התחיל כבר בעת העתיקה. ספר זה מציג את שלל הגישות ליהדות בעבר הרחוק של העת העתיקה: האוהדות, העוינות, המסתייגות והמקרבות.

לא בשמים: תולדות המחשבה החילונית * דוד ביאל מכון הרטמן

התפתחות החשיבה החילונית היהודית מיוחסת בדרך כלל לעליית תנועת ההשכלה האירופית לפני כ-250 שנים, אך ביאל מצביע על השורשים הקדומים, הנטועים במסורת, שבאו לידי ביטוי עם עליית המודרנה וסייעו בגיבוש המחשבה החילונית המודרנית היהודית. הספר דן בשורה ארוכה של הוגים חילוניים, משפינוזה, שלמה מימון והיינריך היינה דרך פרויד, איינשטיין וגרשום שלום ועד ביאליק, קפקא ובן גוריון, שלכולם הוא מייחס, באופן פרדוקסלי, שורשים במסורות הדתיות שהם עצמם דחו.

תורת ההגה והצורות של לשון המקרא * יהושע בלאו האקדמיה ללשון העברית

מהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת לספרו הנודע של הפרופ' יהושע בלאו "תורת ההגה והצורות", ספר יסוד ללשון המקרא לפי הגישה ההיסטורית. התפישה העומדת בבסיס תורת ההגה המתוארת בספר היא שמעתקי ההגאים סדורים וקבועים; תיאור תורת הצורות מתמקד במערכת הפועל וגלגוליה, בנייניה וגזרותיה. הספר פותח שער לבלשנות ולחוכמת לשון המקרא כפי שהתגבשה במאתיים השנים האחרונות, והוא אבן יסוד לבלשנים עברים, לאנשי מקרא, לעוסקים בבלשנות כללית ולמתעניינים בלשון העברית.

מעל מישור החולין, עיון בחגי ישראל ובמועדיו * שרה שוב מכון מופ"ת

הספר הוא כינוס של מאמרים, הדנים במשמעויות הערכיות והאוניברסליות של חגי ישראל. הספר מחולק לארבעה שערים: בשער הראשון מאמרים המנתחים את העקרונות המבניים, האמנותיים והערכיים של החגים. השער השני מתמקד במה שבין חגים לספרות. בשער השלישי מאמרים קצרים ורשימות בנושאי חינוך והוראת החגים. השער הרביעי מוקדש למסה "הרומן שלי עם אלוהים", המציעה התייחסות תרבותית למושג "אלוהים" גם מבלי שיהיה צורך להאמין בו.

אינטר-טקסטואליות וקריאת המדרש * דניאל בויארין מכון הרטמן

חוקר התלמוד דניאל בויארין מציע תיאוריה חדשה של המדרש באמצעות עיון בקטעים מן המכילתא לספר שמות. תיאוריה זו נשענת על הכרה בהטרוגניות של הטקסט המקראי ובעוצמה המלכדת של האידיאולוגיה הרבנית, שביחד חברו לייצור המדרש. השילוב שבין קריאת המדרש להצבת תיאוריה מאפשר התבוננות בשאלות הנוגעות ליחסים שבין היסטוריה, אידיאולוגיה ופרשנות.

כתבי פילון האלכסנדרוני (כרך ה, חלק שני) מוסד ביאליק והאקדמיה הלאומית למדעים

כרך חמישי בכתבי הפילוסוף היהודי ההלניסטי, שיצירתו הספרותית העצומה עסקה בסנגוריה על אמונות היהודים ובפרשנות התורה כפשוטה וכמדרשה. בכרך זה מובאים הפרקים: על עבודת האדמה; על ההשגחה; שאלות ותשובות על ספר בראשית ועל ספר שמות; על נצחיות העולם. עורכת מדעית: ד"ר מארן ניהוף. תירגמו מיוונית ומארמנית: יקיר פז ונורית קרשון.

הרי אתה מחודש לי * עירית קורן מאגנס

הספר עוקב אחר ניסיונותיהן של נשים דתיות מודרניות לאתגר את טקס הנישואים המסורתי ולהתנגד לו, ובד בבד להישאר חלק ממנו. הן בוחרות להביע מתחת לחופה את התייחסותן לרכיבים שונים במסורת באופן שישקף את תפישת עולמן השוויונית והאורתודוקסית. הספר משקף מהפכה המתחוללת בחברה הדתית בצל המפגש המורכב שבין מסורתלמודרנה ובין אורתודוקסיה לפמיניזם.

ליישב פשוטו של מקרא * עורכים: שרה יפת וערן ויזל מוסד ביאליק והמכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית

קובץ ובו 12 מחקרים בפרשנות היהודית למקרא. בין המשתתפים: פרופ' חגי בן-שמאי, פרופ' אוריאל סימון, ד"ר ערן ויזל, פרופ' שרה יפת ופרופ' שמחה קוגוט.

סוד, מאגיה ופרישות במשנתם של בעלי התוספות * אפרים קנרפוגל מרכז זלמן שזר

בעלי התוספות שינו בצורה מהותית את סדרי הלימוד של התלמוד וההלכה. הם טיפחו את מפעלם בין כותלי הישיבות והתרחקו מנתיבי המדע והפילוסופיה. המחקר הנוכחי בא להפריך את ההנחה שבעלי התוספות וממשיכיהם לא עסקו בתורת הסוד. לטענתו, רבים מבעלי התוספות עסקו בהנהגות של פרישות וחסידות ונטו לענייני מיסטיקה ומאגיה.

עיונים בהשפעתו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק על תרבות, על חינוך ועל מחשבה יהודית * עורכים: אבינועם רוזנק ונפתלי רוטנברג מאגנס ומכון ון-ליר

הרב סולובייצ'יק היה מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית המודרנית בארצות הברית. דמותו בלטה בנוף הרבני בשל השכלתו התורנית והכללית הרחבה, יכולתו הפדגוגית, כוחו הרטורי וסמכותו ההלכתית, כך שהשפעתו חרגה מגבולותיה של קהילתו הדתית. בשל סמכותו הרבנית ופעילותו הציונית הקרינה השפעתו גם על הציונות הדתית במדינת ישראל. המאמרים שבספר דנים בהשפעתו ובמעמדו.

תיאודיסיאה בחלל: מדע בדיוני וחינוך לדתיות בזמננו * יותם חותם רסלינג

הספר שוזר יחדיו תיאוריה, תרבות פופולרית ופדגוגיה במטרה להראות כיצד חינוך לדתיות הוא מאפיין של החברה והתרבות בת זמננו. הספר כורך, בשפה הפונה לקהל הרחב, בין הפוסט-חילוניות של ימינו לבין התעוררותה - ולא כהתנגדות - של מיסטיקה ארצית, וזאת לנוכח התרחבות התופעות עתירות הטכנולוגיה של ימינו כמו האינטרנט וההוויה הווירטואלית.

אגדת צפת: חיים ופנטסיה בעיר המקובלים * עלי יסיף אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים

הספר הוא פרי מחקר מקיף של התרבות הצפתית, כפי שבאה לביטוי באגדות צפת מהמאה ה-16. פרופ' יסיף מציע ניתוח אתנוגרפי וחקר פולקלור של מבחר עשיר של טקסטים: אגדות ומעשיות, חלומות ופנטסיות, דברי רכיל ועדויות של חולין, הוראות מוסר ודמיון מיסטי - כולם נאמרו, נוצרו ונהגו לפני כ-400 שנה, וכולם משקפים את אחת התופעות התרבותיות העשירות והדינמיות בתולדות התרבות היהודית.

מסורת, מסירה ומסר * מיכה פרי הקיבוץ המאוחד

ספריית "הילל בן חיים". הספר עוסק במסירת ידע וביצירתה של התרבות היהודית במערב אירופה בימי הביניים.

הקהילה האשכנזית באמסטרדם במאה הי"ח * מהדיר: אלחנן טל מרכז זלמן שזר בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים

תעודות חדשות על הקהילה האשכנזית באמסטרדם במאה ה-18, על ארגונה וחיי חבריה. בחלק הראשון נדפסות תקנות הקהילה משנת תע"א (1711), שהיו הבסיס לארגון הקהילה ולהתנהגותם של חבריה. החלק השני כולל את תקציר הפרוטוקולים של הקהילה משנת 1708 עד שנת 1807.

היהודים של מלך ספרד * ז'אן פרדריק שוב אוניברסיטת תל אביב

במרכזו של הספר אנומליה מרתקת: קהילה יהודית החיה בעיר הספרדית אורן, בשנים שאחרי גירוש יהודי ספרד. הספר מתאר את צורות הקיום של יהודים תחת שלטון ספרדי באופן שונה ואף מפתיע ביחס לאופן שבו הורגלנו לחשוב עליהם. חברי הקהילה באורן לרגע לא היו בגדר קורבנות בלבד, ומנהיגיה מדהימים בשימוש היצירתי שעשו במשאבים הפוליטיים והחברתיים שעמדו לרשותם. מצרפתית: אביטל ענבר.

לגלות נסתרות: פרשנות והלכה במגילות קומראן * כנה ורמן ואהרן שמש מוסד ביאליק

הספר עוסק בשני היבטים בהתפתחות ההלכה בתקופת בית שני, כפי שמתוארת במגילות קומראן. היבט אחד הוא שחזורה והבנתה. היבט שני הוא בחינתה בהקשר רחב יותר, כלומר השוואתה לקורפוס המקראי, לספרות הבית השני ולספרות התנאית.

מושגי יסוד ביהדות * עורך: פנחס דורון דני ספרים

ביאור סוגיות ומושגים בתלמוד. הרב פנחס דורון מסביר את הסוגיות כפי שהן משתקפות בתלמוד בשפה ברורה ופשוטה לכל, הן למתחילים והן למתקדמים.

שמונה פרקים לרמב"ם יד בן צבי

תרגום חדש מאת הפרופ' מיכאל שוורץ לספר המופת של הרמב"ם בתורת המוסר. המתרגם ההדיר לפני שנים אחדות גם את מורה הנבוכים של הרמב"ם במהדורה חדשה.

גן עדן מקדם * רחל אליאור מאגנס

המסורות הכרוכות בסיפור גן עדן עיצבו את מושגי היסוד של בני דתות שונות שהתחנכו בזיקה לסיפור המקראי, לתרגומיו ולפירושיו. ראשית בריאת האדם ואחריתו נקשרו במקום על-זמני זה ובסיפורים מקבילים לו בתרבויות העולם על ראשית משפחת האדם ועל אופק כיסופיו. הספר הוא עיון מחקרי בהקשריו השונים של גן עדן מן העת העתיקה ועד ימינו.

תולדות תורת הסוד העברית (כרכים ה-ו) * יוסף דן מרכז זלמן שזר

הכרכים החמישי והשישי בסדרת תולדות תורת הסוד העברית. כרכים אלה עוסקים בבעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז") בכלל ובמשפחת קלונימוס ור' יהודה החסיד בפרט. הסדרה דנה בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד, ועד כה ראו בה אור הכרכים על העת העתיקה ועל תקופת הגאונים.

והוא ימשל בך? האשה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים * אברהם גרוסמן מרכז זלמן שזר

הספר סוקר את יחסם של כ-20 מחכמי ישראל הגדולים ביותר בימי הביניים אל האשה. נבחנים מעמדה, מקומה במשפחה, תרומתה לכלכלה, כוחה בסוגיות של גירושים ונישואים, ייבום וחליצה, ועוד. המחבר מייחד פרק לכל חכם וחכם, ובסיכום מציע ניתוח של הדיונים לפי נושאים. בין החכמים הנדונים: רש"י, רמב"ם, רמב"ן, מהר"ם מרוטנבורג, מנחם המאירי ויצחק אברבנאל.

נביאים בתנ"ך * יהודה אדרי דני ספרים

לקסיקון מקיף הכולל את כל הנביאים המופיעים בתנ"ך - אלה שהשפעתם היתה מכרעת על דורם ואלה שהשפעתם הצטמצמה לזמנם ולמקומם. בין הנביאים המוזכרים: אליהו, ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל.

התורה השומרונית * עורכים: אברהם טל ומשה פלורנטין אוניברסיטת תל אביב

הספר מתבסס על אחד מכתבי היד העתיקים ביותר של בני העדה, השמור בשכם. הוא מעמיד את נוסח המסורה של היהודים מול נוסח השומרונים ומציג לראשונה את כל ההבדלים המהותיים שבין שני הנוסחים - הן אלה הנראים בכתב והן הללו המסתתרים מאחורי ההגייה. הללו האחרונים אף מבוארים ומפורשים. זהו כלי חשוב לידיעה והבנה של תורת השומרונים, כמו גם של המקרא ונוסחיו, המיועד הן לחוקרי מדעי היהדות לענפיהם והן לקהל הרחב.


העיירה חוזרת השטעטל, העיירה היהודית המזרח-אירופית, תעמוד במרכזם של שני ספרים שיראו אור בשנה הקרובה.

בהוצאת יד ושם תופיע מהדורה עברית לספרו של יהודה באואר, "מותו של השטעטל" (מאנגלית: עתליה זילבר). באואר, היסטוריון שואה נודע, מתאר בספר את השמדתן של העיירות היהודיות במזרח פולין בשנים 1941-1942. כרבע מקורבנות השואה הגיעו מן השטעטל ובאואר בוחן את גורל הפרט והקהילה באותן עיירות.

בהוצאת מוסד ביאליק יראה אור ספרו של גדעון עפרת, "השיבה אל השטעטל: היהדות כדימוי באמנות ישראל". עפרת, חוקר אמנות והיסטוריון, בוחן את יחסה של האמנות הישראלית אל העיירה הגלותית מבחינת מקום, טיפוסים, אורחות חיים ופולחן. לדברי עפרת, היבט זה היה מודחק ואף מושתק למדי באמנות הישראלית לדורותיה. אבנר שפירא



החזון איש. חייו והשקפותיו


מפה אסטרולוגית מהתקופה הרומית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו