צ'רנוי נאלץ למכור בבהילות את מובילטל. שלאף עושה קופה - כללי - הארץ

צ'רנוי נאלץ למכור בבהילות את מובילטל. שלאף עושה קופה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מטוסו של שלאף ממריא תדירות משדה התעופה של וינה. בשנת 2003 הוא יצא לעוד אחת מהטיסות הללו, הפעם לסופיה בירת בולגריה. על כיסאות העור התפרקדו מלבד איל ההון כמה דמויות: יו"ר קזינו אוסטריה, לו ורנר, מנהל האופרה של וינה, יואן הולנדר, הלמוט אלסנר וגם הקנצלר האוסטרי (מטעם מפלגת העם) וולפגנג שיסל. המטרה הרשמית של הנסיעה לבירת בולגריה היתה השתתפות בחנוכת המטה המרכזי של חברת מובילטל, שנרכשה על ידי שלאף ושותפיו בשנת 2002, והאזנה לאופרה. "נטען שהם הביאו לבולגרים במתנה שני פסנתרי כנף", מספר ד"ר פילץ בחיוך.

הנסיעה, שנחשפה בשנת 2006 באוסטריה והכתה גלים, היתה באופן אירוני אחד מכלי הארטילריה המובחרים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית נגד מפלגת העם. מי שהרוויח מההרעשה היה דווקא חברו הקרוב של שלאף: הקנצלר הנבחר אלפרד גוזנבאואר. פרט פיקנטי: מי שסייעו אז למסע הבחירות של גוזנבאואר הם שני קמפיינרים ישראלים - שמעון שבס וטל זילברשטיין.

הרבה דברים בחייו של שלאף נקשרים בסופו של דבר בדרך עקלקלה ונפתלת לארץ הקודש. כך גם במקרה של עסקת מובילטל. את חברת הסלולר של בולגריה רכשה קבוצה בראשות שלאף מידיו של איל ההון מיכאל צ'רנוי, גם הוא חבר של שר החוץ ליברמן.

זמן קצר לפני העסקה הוכרז צ'רנוי בבולגריה פרסונה נון גראטה, לאחר שעלו נגדו חשדות כי הוא אחד מראשי הפשע המאורגן הרוסי, חשדות שלא הוכחו. צ'רנוי נאלץ למכור את חברת הענק בבהילות. לב לבייב, אליעזר פישמן, נוני מוזס וגם גד זאבי התעניינו בשלב זה או אחר בנכס בעל תג המחיר המפתה, אך מי שזכה בו לבסוף היה שלאף. את החברה הוא רכש עם שני שותפים: הרברט קורדט - בעבר יו"ר "לנדר בנק" (Laenderbank) באוסטריה - ויוזף טאוס, בעבר יו"ר מפלגת העם השמרנית. רכישת מובילטל, חברת ענק שעתידה היה אז לוט בערפל וגורלה נתון לשיגיונותיה של הממשלה הבולגרית, היתה צעד נועז, ושלאף גייס למימושו את בנק בוואג. זה העמיד לרשותו ולרשות שותפיו את ההלוואה שמימנה את מרבית הרכישה - על פי ההערכות, כ-700 מיליון יורו.

צ'רנוי, העומד כיום לדין בישראל בחשד לניסיון לרכוש את חברת "בזק" במרמה, נותר מיודד עם שלאף גם לאחר המכירה. הוא סבור שהיעדרותו הכפויה של איש העסקים מהמדינה היא "אחת האבידות היותר גדולות של ישראל. היחס כלפיו עובר כל גבול. הוא אדם שראוי לכבוד, איש עסקים גדול. אני לא מאמין בטענות כלפיו".

בשנת 2003 נטלה ישראל את דרכונו של צ'רנוי (שמאז הושב אליו) בשל חשד למעורבותו בפשע המאורגן הרוסי. שותפיו של שלאף הפעילו אז את קשריהם, גם בלשכת שרת החוץ, כדי להעניק לצ'רנוי ויזה לאוסטריה.

ב-2005 נמכרה מובילטל בסכום שיא של 1.6 מיליארד יורו לחברת "טלקום" האוסטרית, שבה מחזיקה גם המדינה. היתה זו ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בתולדות אוסטריה. שלאף ושותפיו, שהחזיקו אז ב-63.9 אחוזים מהחברה, גרפו רווח מוערך של מאות מיליוני יורו. כעת יכול היה שלאף לנגן לעצמו נוקטורנו מענג בארבע ידיים על אחד מפסנתרי הכנף, יחד עם הקנצלר שיסל.

הצעקה שהקימו מבקריו בתגובה לעסקה היתה הרמונית הרבה פחות. הם התקשו להבין מדוע חברה שבה שותפה המדינה קונה במחיר גבוה כל כך נכס מידיו של מתווך, המשאיר בכיסיו רווח שמן, ולא במישרין מבעל הנכס המקורי. "הסיבה פשוטה: אנשי טלקום אוסטריה חששו שאם יקנו את החברה מצ'רנוי במישרין זה יזיק לדימוי שלהם", אומר עיתונאי כלכלי אוסטרי.

בשנת 2005 ביקש שלאף לשחזר בסרביה במתכונת כמעט זהה את הספין העסקי שהצליח להנדס בבולגריה קודם לכן. שלאף ושותפיו לעסקת מובילטל רכשו אז 51 אחוזים מחברת הסלולר הסרבית "מובטל" מידיו של בוגלוב קריץ', מקורבו של העריץ סלובדן מילושביץ', שזמן קצר לאחר מכן פתחו נגדו השלטונות הסרביים בחקירה בחשד להעלמות מס והעלמת נכסים מהממשלה. קריץ' אף היה מבוקש אז על ידי האינטרפול.

גם הפעם היה נדמה כי מטרתם של שלאף ושותפיו בעסקה היא למכור את חלקם לטלקום אוסטריה במחיר גבוה בהרבה מזה ששילמו לאיש העסקים הנמלט. אלא שהממשלה הסרבית איימה להשבית את השמחה: היא סירבה להכיר בחלוקת המניות בינה ובין הקבוצה ובשלב מסוים שללה את הרישיון מהחברה. מי שנחלץ הפעם לטובת הקבוצה היה סגן הקנצלר האוסטרי מטעם מפלגת החופש של היידר - הרברט גורבך. גורבך שלח מכתב מחאה לראש ממשלת סרביה, נפגש עם צמרת המדינה ובתחילת 2006 אף טס לסרביה לפגישה בעלת משמעות עם אנשי הממשל, שבה נכחו גם שלאף ובכירים בטלקום אוסטריה. המטרה: לשמור על האינטרסים של שלאף ושותפיו.

חברי אופוזיציה אוסטרים תקפו את סגן הקנצלר בעקבות התערבותו בעניינים פרטיים של איש עסקים - גם אם אוסטרי - וטענו כי הוא מתפקד כבובה של קבוצת שלאף. גורבך והקנצלר שיסל הותקפו ללא רחם בפרלמנט. "אתה, מר שיסל, חייב לנו הסברים", תבע חבר הפרלמנט הווארד סטדלר ממפלגת הירוקים. "אתה ומר גורבך צריכים לשבת באותו חלל משותף (בית סוהר, ג"ו)... שניכם באותה סירה... תסבירו לוועדת החקירה הפרלמנטרית מה היה הרקע לעסקה הזאת, מה עשיתם באמת, ואל תשמיעו באוזנינו עוד פעם את הסיפור על הפסנתר והאופרה".

"ללא תמיכת הממשלה קבוצת שלאף לא היתה מצליחה, לא בסופיה ולא בבלגרד", מחרה-מחזיק אחריו ד"ר פילץ, שהתקומם בדיוני הפרלמנט אז על ההתערבות של הצמרת הפוליטית למען אנשי העסקים.

בסופו של דבר הסכימו שלאף והממשלה הסרבית להקים חברה חדשה בעלת הרכב מניות שונה (70 אחוזים לממשלה, 30 אחוזים לקבוצת שלאף), שתימכר במכרז בינלאומי פומבי במלון קונטיננטל בבלגרד. אדם שנכח במכרז סיפר ל"הארץ" כי שלאף ישב באחת השורות הראשונות בפני פוקר. "רק כשהמחיר של החברה עלה ועלה יכולת לראות חיוך דק נמתח על פניו. כשקנה את החברה הוא כנראה ידע כי ימכור את חלקו במחיר טוב", הוא אומר.

במכרז זכתה חברת "טלנור" הנורווגית, ששילמה כ-1.5 מיליארד יורו. "המחיר שבו נרכשה החברה הוא מעל לציפיות שלי", אמר שלאף בהתבטאות נדירה מיד אחר כך, "מה שטוב לממשלה ולציבור טוב גם לי".

לאחר פרישתו מהפוליטיקה האוסטרית בשנת 2007 מצא סגן הקנצלר היעיל גורבך את מקומו גם במערך העסקי של שלאף - הוא מכהן כדירקטור בחברת RHI, שבה מחזיק שלאף את חבילת המניות המרכזית. אגב, מי ששימש יועץ בענייני ממשל לשלאף בעסקאות הסלולר בבולגריה ובסרביה היה שמעון שבס.

אחזקותיו של שלאף ועניינו בתחום הסלולר אינם מסתכמים בזה. גם בדיקטטורה האחרונה של אירופה יש לו עסקי סלולר - הוא מחזיק עם איש העסקים הסורי איד סמאווי ב-30 אחוזים מחברת הסלולר הבלארוסית "MDC". את שאר המניות מחזיקה טלקום אוסטריה.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ