בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כי ממנו יקום עם שליט על קרוב ורחוק, עליון בלחימה

ורגיליוס, אנאיס, ספר א' טורים 1-35*. תירגם מרומית אלון נבות

תגובות

המשורר הרומי ורגיליוס (או וירגיל, 70-19 לפנה"ס) כתב את האנאיס, האפוס הלאומי של הרומאים, בעשור האחרון לחייו, אך לא הספיק לתת ליצירה ליטוש אחרון. השיר, בשנים-עשר ספרים שאורכם בין 705 ל-952 שורות, מתאר את עלילות הגיבור הטרויני אנאס, בנם של אנכיסט וונוס ואביהם הקדמון של התאומים רמוס ורומולוס (מייסדי רומא בעתיד לבוא), הנמלט עם אביו, בנו ושארית הפליטה מטרויה הנחרבת על ידי היוונים, ומגיע אחרי שבע שנות נדודים - ופרשת אהבים טרגית עם מלכת קרתגו דידו המאבדת עצמה לדעת עם הפלגתו - ללטיום שבאיטליה. שם, במלחמה עקובה מדם על ידה של לויניה, בתו של המלך הלטיני, גובר איניאס על מלך הרוטולים טורנוס והורג אותו.

שתי אסכולות מנוגדות רווחות בביקורת הספרותית היום בשאלת האידאולוגיה המובעת בשיר: לפי האחת, "אופטימית", האנאיס מהלל את ייעודה ההיסטורי והמוסרי של רומא, תחת שלטון הקיסר אוגוסטוס, להביא שלום וסדר על האנושות, ומציג ייעוד זה כרצון האלים עצמם; לפי האחרת, "פסימית", המשורר מיצר על האובדן והכאב שהם המחיר היקר שמשלם היחיד בעד הגשמת תוכנית זו. אם כך ואם כך, לכותב שורות אלה אין ספק כי שאלת הסבל האנושי וסיבותיו לא נתנה לוורגיליוס מנוח כל ימיו.

כבר בתולדות הטבע לפליניוס הזקן (הושלמו ב-77 לספירה) מסופר שוורגיליוס ציווה לשרוף את האנאיס במותו, אבל אוגוסטוס מנע את קיום הצוואה. על כך לפחות חייבים לו תודה אין סוף קוראי השיר ואוהביו במשך הדורות, ביניהם גם המשוררים דנטה, טאסו, ומילטון.

קשה מאוד להעביר ללשון אחרת את היופי, העוצמה, הפשטות והמסתורין של שירת ורגיליוס במקורה, על אחת כמה וכמה בקטע כה קצר: אם קורטוב של אלה השתמר בעברית, יגעתי לא לריק.

על כלי מלחמה ואיש אני שר, הראשון שמטרויה

נמלט בצו הגורל ובא לאיטליה לחוף

הלויני. תלאות רבות ביבשת וגם בלב-ים

הטיל עליו כח עליון, בגלל חרונה הזוכר של

יונו, אלה אלימה, גם חוה מלחמה רבת סבל

עד שיסד את העיר והביא את אלי-ביתו

ללטיום, ממנו יצאו הלאום הלטיני, אבות

קדמונים של אלבה, וגם חומות רומא, גבוהה וגאה.

מוזה, זכרי לי נא את הסבות, על איזו פגיעה

באלהות ישותה ובשל איזה כאב אלצה מלכת-

האלים איש דגול ביראת-שמים לנחל כה הרבה

מפלות, לדעת כה הרבה יסורים? כלום זעם

כל כך גדול מקנן בלב השוכנים במרומים?

עיר עתיקה היתה לפנים, יוצאי צר ישבוה -

קרתגו; מנגד איטליה ושפך הטיבר הרחק היא

שגתה בעשרה, אכזרית ושואפת אלי-מלחמה,

ויקרה ללב יונו, אומרים, יותר מכל ארץ, אף סמוס

שניה לה. כאן כלי נשקה, כאן עמד רכבה; אותה

להמליך על כל האמות, אם אמנם ירשה הגורל,

האלה זה כבר שאפה ושקדה. אבל היא שמעה

שהנה נוצר גזע מדם טרויני אשר יפיל

לימים את העיר הצרית, כי ממנו יקום עם שליט

על קרוב ורחוק, עליון בלחימה, להשמיד את לוב;

שכך תכנו אלות הגורל. בת סטורנוס זאת

יראה, גם זכרה את אותה מלחמה שערכה לפנים

מול טרויה עבור יקיריה בני ארגוס, עדין אף לא

נמחו מלבה סבות זעמה וכאבה האלים -

נשארו אצורים עמק בנפשה משפט פריס וחטא

הזלזול ביפיה, הלאום השנוא, ויקר החטוף

גנימדס; כל אלה לבו את רגזה על כן טלטלה

את הטרויים, מותר הדנאים וחרב אכילס חסר

החמלה, על פני האוקינוס כלו, הסיטה אותם

הרחק מלטיום, ובמשך שנים רבות הם תעו

בדרכם, נדים בשרירות הגורל סביב ים אחר ים.

כל כך כבדה היתה מלאכת יסוד האמה הרומית.

1-33 במקור. כדי להתאים את משקל התרגום להטעמה המלרעית של העברית החדשה, למעט טורים אחדים שמשקלם הקסמטר דקטילי דומה למקור (למשל: יונו, אלה אלימה, גם חוה מלחמה רבת סבל; לפעמים - הקסמטר דקטילי חסר למשל: עד שיסד את העיר והביא את אלי-ביתו), תבניתם של רוב הטורים היא שישה קצבים (רגליים), שבכל אחד מהם הברה מוטעמת ולפניה הברה או שתיים לא מוטעמות (בדומה לימבוס ואנפסט, בהתאמה); אחרי ההטעמה השישית יש (אך לא מן ההכרח) שתבוא הברה לא מוטעמת נוספת. התוצאה הכללית היא רצף הקסמטרי סדיר השומר על מקצב המקור, אך נשמע טבעי בעברית.

לחוף הלוויני - לויניום היתה עיר בלטיום (ר' להלן) שיסד אנאס - גיבור השיר ואביהם הקדמון של הרומאים - לכבוד אשתו לויניה; החוף הלוויני הוא חוף לטיום.

לטיום - מישור לחוף איטליה המרכזית בו שוכנת העיר רומא.

אלבה - אלבה לוינגה, עיר קדומה בלטיום שיסד אסקניוס, בנו של אנאס.

קרתגו - עיר קדומה בצפון אפריקה שיסדו פיניקים מצור. נלחמה ברומא במלחמות הפוניות ונהרסה על ידיה כליל ב-146 לפנה"ס.

הטיבר - נהר החוצה את העיר רומא.

סמוס - אי ביוון בו עמד מקדש מפורסם לאלה הרה (היא יונו).

לוב - הארץ שבה שכנה קרתגו (ר' לעיל).

בת סטורנוס - יונו.

בני ארגוס - היוונים שלחמו נגד טרויה בפיקודו של אגממנון, מלך ארגוס שביוון.

משפט פריס - פריס, בנו של פריאמוס מלך טרויה, שימש שופט בתחרות יופי בין האלות אפרודיטה, אתנה והרה (יונו), ובחר באפרודיטה. בתמורה עזרה לו האלה לחטוף את הלנה היפה מספרטה, וזו היתה סיבת מלחמת טרויה.

גנימדה - בנו של טרוס מלך טרויה, שנחטף בגלל יופיו על-ידי זאוס (הוא יופיטר, בעלה של יונו) להיות שר המשקים לאלים.

הדנאים - שם אחר ליוונים (ר' גם בני ארגוס לעיל).



ברניני, אינאיס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו