שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"אבי בניהו, איך הפכת לחבר הקיבוץ הכי בכיר בצה"ל?"

שיחת היום

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אנשיל פפר
שיחת היום

דובר צה"ל אבי בניהו זוכר איך לפני 25 שנה, כשהתחיל לעבוד ככתב צבאי ב"על המשמר", כמחצית מחברי המטה הכללי היו בני קיבוצים והרמטכ"ל היה משה לוי, חבר בית אלפא. "על המשמר" הלך מזמן לעולמו וגם התנועה הקיבוצית כבר לא מה שהיתה. אתמול היא חגגה מאה שנים לקיומה, אבל אין אפילו אלוף אחד לרפואה שהוא חבר קיבוץ, וגם בין תתי-האלופים הקיבוצניק היחיד הוא בניהו.

איך מרגיש הנער שגדל בשכונת יד אליהו ועבר ללהבות חביבה כשהוא היום הקצין הבכיר של התנועה הקיבוצית?

"אני באמת מוצא את עצמי לדאבוני כחבר הקיבוץ הבכיר ביותר בצה"ל. מצד אחד אני גאה בתואר וזוכר את הימים שהסתכלתי מלמטה וראיתי חברי קיבוץ רמטכ"לים, אלופים ומפקדי יחידות. היום אני תת-האלוף היחיד ויש איזה אלוף משנה אחד. מצד שני זה עצוב. אני מתבייש בשביל תנועה שבעבר ידעה להיות המובילה בתחום הביטחון".

מה גרם לזה שהקיבוצניקים כבר לא תופסים את מקומם בתפקידי הפיקוד הבכירים?

"עקרונות השיתוף והשוויון במובן הכי עמוק ובסיסי ומדוקדק שלהם גרמו לכך שאנשי קבע בכירים החליטו לעזוב את הקיבוץ, כי הוא לא ידע לתת מענה לצרכים הייחודיים שלהם. זה מצב שבו אתה גם לא נמצא שבועיים בקיבוץ, גם הולך לשרת במקומות מרוחקים ולא רואה את המשפחה, והקיבוץ עדיין לוקח את כל המשכורות והזכויות שלך לחשבון הבנק שלו".

גם אתה התמודדת עם זה כמי שמילא תפקידים בדובר צה"ל, היה דובר שרי ביטחון ומפקד גלי צה"ל.

"עד לפני חמש שנים כל משכורתי עברה ישירות לחשבון הקיבוץ וקיבלתי תקציב שנתי ככל חבר. זה היה לא קל, במיוחד כשידעתי שאני נושא הרבה מאוד אחריות על הכתפיים ויוצא מאוד מוקדם בבוקר וחוזר מאוחר בערב. לילדים שלי אין אבא ואני לא משחק איתם כדורגל אחר הצהריים על הדשא או נמצא איתם בבריכה ביום שישי. כל בוקר הייתי צריך להחליט להישאר בקיבוץ והרבה שנים הייתי שלם עם זה והיו גם שנים שלא הרגשתי שזה מוצדק, ושצריך להיות קשר בין השקעה ותגמול. אבל לא היה לי זמן לעזוב. פגשתי הרבה מאוד קצינים בכירים ועיתונאים שהיו שואלים אותי איך זה שאני עדיין חבר קיבוץ".

אתה חושב שהתנועה הקיבוצית צריכה להחזיר את המצב לקדמותו?

"חשוב להגיד עם זאת שזה לא היה בריא לצה"ל שליטה כזאת של גוף אחד שהתבלט מול כל מגזר אחר, אבל התנועה הקיבוצית לא יכולה להסכים למצב כזה. אי אפשר לתאר את מדינת ישראל בלי התנועה הקיבוצית, שקבעה את גבולות המדינה, שתרמה רבות כל כך בביטחון, בכלכלה ובתעשייה, במדע ובתרבות ושיש לה ייצוג כואב כל כך בבתי העלמין הצבאיים. אני חושב שנכנסנו היום אל תקופת התחדשות, שמצאנו את המצפן ושגדל בקיבוצים דור צעיר שדומה מאוד לנוער הדתי לאומי, דור שעדיין משרת שירות קרבי משמעותי. זה ערך מאוד חשוב שנשאר".

האם תהליכי ההפרטה בקיבוצים יחזירו את הקצונה הבכירה הביתה?

"התנועה עברה משבר של שני עשורים. היתה תקופה ארוכה של בלבול ומבוכה שבה חשבנו איך ממשיכים עם הדבר הזה שקוראים לו הקיבוץ. אנשי קבע חזרו לאחרונה לקיבוץ בגלל רשת הביטחון וההפרטה כי אנשים בכל זאת אוהבים את נוף ילדותם, אבל לא אוהבים את השיתוף והשוויון שהיו כנראה נכונים לזמנם אבל היום כבר לא. 80 אחוז מהקיבוצים השכילו לעבור תהליכים לא פשוטים ולמצוא דרך להתאים את הקיבוץ למציאות המשתנה. אנחנו כבר לא שיתופיים ושוויוניים אבל יש ערכים של חיים קהילתיים וציונות, אבל על כל אחד חלה חובת התפרנסות והוא צריך לדאוג לעצמו ולמשפחתו, לשלם על השירותים שהוא מקבל. יחד עם זאת אנחנו גם מפרישים סכום קבוע לערבות הדדית, לתמוך בחברים נזקקים. זה לא חיים של כל אדם לגורלו. היו שנים שבזבזו הרבה מאוד כספים בצורה לא מוצדקת ולפעמים זה גרם לניכור בסביבה".

הדתיים כבר תפסו את המקום שלכם.

"הנוער של הציונות הדתית והנוער של התנועה הקיבוצית מאוד דומים. אצל בוגרי השומר הצעיר ובני עקיבא יש אחוזי הגשמה מאוד גבוהים, זה נוער ערכי ומכוון משימה".

האם מי שמחזיק באידיאולוגיה של השומר הצעיר צריך לדאוג מנוכחות כל כך גבוהה של דתיים בתפקידי פיקוד?

"אנחנו רואים בצבא את בני הציונות הדתית כמי שתורמים תרומה מאוד משמעותית. אלה קצינים מצוינים שיודעים לעשות את ההבדל בין מה שאומרים הרבנים ומה שאומרים המפקדים ואין שום בעיה של נאמנות. ראיתי בחיי הרבה יותר סרבנות משמאל מאשר סרבנות מימין".

היום הקיבוצים משקיעים הרבה יותר בענפים כלכליים ופחות קשובים לשירות הצבאי.

"הדברים לא צריכים לבוא אחד על חשבון השני. לפני 20 שנה כל רכזי המשק ומנהלי המפעלים בקיבוצים היו גם מג"דים במילואים, הם הצליחו לעשות גם את זה וגם את זה".

ואולי בכלל זה לא רק השינוי שעבר על התנועה הקיבוצית אלא כל החברה, ובתוכה צה"ל, הפכה ליותר ממוקדת בקריירה ובכסף. גם בצה"ל מדברים היום על צבא כקריירה, והקצינים הבכירים הרבה יותר מבוגרים מבעבר והמשכורות בדרגות הבכירות טובות מבעבר.

"יש משמעות לכך שאנשים משרתים ומגנים על המדינה, זה לא רק משכורות וקריירה. עובדה שגם במטכ"ל של היום יש אלופים שהם בוגרי התנועה הקיבוצית, גם אם הם לא גרים בקיבוץ היום. אלה אנשים עם אחריות. כל החברה הישראלית עברה תהליך של הפרטה, זה מסמל את הכל. בעבר אמרו בקיבוץ קודם המדינה, אחר כך המפלגה, אחרי זה התנועה, הקיבוץ, המשפחה ואני. זה לא ככה היום. אך התהליך הזה יותר אטי אצלנו מאשר במערב כי אנחנו עדיין חברה נאבקת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ