בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרומתיאוס

מגרמנית: עדנה אולמן-מרגלית

תגובות

כסה שמיך, זאוס,

באד-ענן

וכאותו נער,

העורף ראשי דרדרים,

נסה ידך בעצי אלון ופסגות הרים;

הרי חיב אתה

להניח לאדמתי להתקים

ולבקתתי, שלא אתה בנית,

ולאח שלי,

שעל יקודה

עינך צרה בי.

איני מכיר תחת השמש

דבר עלוב מכם, האלים!

זנים אתם עצמכם בדחק

הוד מעלתכם

ממסי קרבנות

והבל תפלות

הייתם גוועים, אלולא

ילדים וקבצנים

היו פתאים מלאי תקוות.

בעוד ילד הייתי

ולא אדע צאת ובא,

הפניתי את עיני התועה

אל השמש, כאלו מעבר לה

יש אזן, כרויה לתלונתי,

לב כשלי,

לחמל על הנדכאים.

מי עזר לי

כנגד רהב הטיטנים?

מי ממות הצילני,

מעבדות?

כלום לא חוללת הכל עד תם אתה עצמך

לבי הקדוש היוקד?

וכי לא יקדת צעיר וטוב,

מודה - מרמה - על הצלתך

לישן שם במרום?

שאני אכבד אותך? על מה?

וכי הקלת

אי-פעם על כאבו של הסובל?

וכי מחית

אי-פעם את דמעותיו של המבעת?

הלא חשלתי כאדם

בידי הזמן הכל-יכול

והגורל הנצחי,

האדונים שלי ושלך?

שמא תדמה לך,

שהיה עלי לקוץ בחיי,

לנוס למדבר,

שכן לא כל

חלום שפרח זכה להבשיל?

פה אני יושב, צר אנשים

בצלמי.

דור שידמה לי,

לסבל, לבכות,

ליהנות ולהתענג

בלי לתת דעתו עליך,

כמוני!

את השיר "פרומתיאוס" כתב גתה סביב 1773, כשהיה בן 24, אך פירסם אותו בשמו רק ב-1789, שנת המהפכה הצרפתית. זהו שיר הכתוב במתכונת של הימנון, אם כי הוא למעשה ההפך הגמור מזה: כתב האשמה נוקב, אולי המפורסם מכל היצירות המתריסות כלפי שמים.

יש בשיר עיבוד-מחדש מעניין של מיתוס פרומתיאוס, שבו הגיבור אינו כבול, וסוגיית גניבת האש אינה מופיעה בו מפורשות; הרמז היחיד אליה הוא בבית הראשון, שנאמר בו שעינו של זאוס צרה באח המבוערת שבבקתתו של פרומתיאוס. אף-על-פי שאין בשיר כפירה בעצם קיומו של האל הריהו מטיח דברים קשים בו, באופי הפולחן לכבודו, ובצידוק מקומו בעולם ובחיי האדם.

בבית האחרון של השיר, פרומתיאוס עוסק למעשה בפעולה אלוהית של בריאה - מעין בריאה שנייה של דור חדש של בני אדם שלא יזדקקו עוד לאלים, ומרכז עולמם יהיה בתוכם עצמם, באותו לב "הקדוש והיוקד" של הבית הרביעי.



גוסטב מורו, פרומתיאוס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו