בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"יקיר אהרונוב, איך מדען מתבודד זוכה בפרס מאובמה?"

שיחת היום

תגובות

עם עשרת המדענים שנשיא ארה"ב ברק אובמה יעניק להם השנה את המדליה הלאומית למדע נמנה גם פרופ' יקיר אהרונוב, פיזיקאי ישראלי בעל שם עולמי שמאחוריו תגליות חשובות בתחום מכניקת הקוואנטים. זה כמה שנים הוא נחשב למועמד מבטיח לקבלת פרס נובל לפיזיקה.

פרופ' יקיר אהרונוב, תוכל לספר קצת על המשמעות של אפקט אהרונוב-בוהם והמדידות החלשות, שתי התגליות שבזכותן, בין היתר, תוענק לך המדליה?

"נתחיל בכך שבתורה הקלאסית המושגים החשובים ביותר הם הכוחות שפועלים על חלקיקים, המאפשרים לנבא את העתיד של מה שיקרה להם. בעוד בתורה הקלאסית חלקיק יכול להרגיש כוח רק אם הכוח פועל בנקודה שבה הוא נמצא, גיליתי שבתורה הקוואנטית זה לא נכון. ניתן למצוא מצבים שבהם הכוח במקום אחד והחלקיקים מרוחקים ממנו ובכל זאת מרגישים את פעולתו. התופעה הזו (אפקט אהרונוב-בוהם) משנה מן היסוד את ההבנה שלנו על איך פועלת אינטראקציה בטבע".

והמדידות החלשות?

"החידוש הגדול של התורה הקוואנטית לעומת התורה הקלאסית הוא ששני חלקיקים שמתחילים באותו מצב יתנהגו בשלב מאוחר יותר באופן אחר זה מזה. לכן התורה הקוואנטית מראה שהטבע לא דטרמיניסטי, כלומר תנאי העבר לא קובעים באופן מוחלט את הפעילות של המערכות בעתיד. איינשטיין היה מאוד לא מרוצה מזה עד סוף ימיו, ואמר שלא ייתכן שאלוהים משחק בקובייה.

"במחקר שלי שמתי לעצמי מטרה לנסות להבין מדוע הטבע מתנהג כך, ועליתי על הרעיון שכאשר מסתכלים על שני חלקיקים קוואנטיים שמאותו מצב בכל זאת מתנהגים אחרת בעתיד - אולי הטבע מנסה להגיד לנו שהיה ביניהם הבדל, אבל ההבדל הזה לא נמצא בעבר אלא בעתיד. ניסחתי מחדש את המשוואות כך שההווה לא נקבע רק על ידי אינפורמציה שזורמת מהעבר להווה, אלא גם על ידי אינפורמציה שזורמת מהעתיד להווה. כאילו יש שני תנאים להווה, שתי פונקציות שביחד נותנות תמונה שלמה על ההווה. גיליתי שהדרך למדוד את האפשרויות הללו היא סוג חדש של מדידות שקראתי להן מדידות חלשות, שמסתכלות באופן עדין מאוד על כל חלקיק. כשאוספים הרבה חלקיקים מקבלים אינפורמציה חדשה שמראה שהעתיד אכן משחק תפקיד. בפונקציות האלה גיליתי סוג שלם של תופעות חדשות שלא גילו אותן עד כה, וניבאתי הרבה תופעות".

בעבר הבעת עמדה טוטאלית שלפיה "ביום מן הימים הפיזיקה תתקדם ותגיע ליכולת להבין, להסביר ולצפות מראש את כל הפעולות הטבעיות, והפעולות האנושיות בכלל זה. ואני כולל בפעולות הללו את כל מה שקשור במוסר ורגש. כל כוחות הנפש למיניהם יהוו בעתיד חלק בלתי נפרד מהפיזיקה הכוללת". האם השאיפות הללו הולכות יד ביד עם האתוס המדעי הרווח?

"מה שהתכוונתי באמירה הזו, שאולי לא ברור המהציטטה, הוא שכשאנו מסתכלים על החוויות שלנו - על חוויית זרימת הזמן, הרצון החופשי או ההכרה - אלו חוויות שקשורות לתכונות הפיזיקליות של המוח, ואני טוען שאין אפשרות שיש תכונות רוחניות ללא הסבר פיזיקלי. דמיין שהיתה לי תכונה רוחנית שמשפיעה על התהליכים הפיזיולוגיים וקובעת שהיד תנוע בצורה כזו או אחרת מבלי שיהיה לזה הסבר פיזיקלי. לכן אני כולל את זה בתור תכונות של המוח שלנו כמערכת פיזיקלית. המוח שלנו הוא המערכת הפיזיקלית הכי מורכבת שקיימת בטבע. לכן אני מאמין שתהיה מהפכה בפיזיקה שתתאר את המערכות המורכבות האלו, ודברים שאנו לא כוללים כיום בפיזיקה ייכללו בה. זה לא אומר שהפיזיקה תהיה דטרמיניסטית".

בעוד המדע נע היום לכיוון של שיתוף פעולה רחב היקף בין מדענים, אתה נוהג לעבוד לבדך, בין היתר בשל עבודתך כתיאורטיקן. אבל אתה גם מספר שאינך קורא כתבי עת ושבכנסים מדעיים אתה נוהג להופיע להרצאתך בלבד; מעין מודל ויקטוריאני של המדען המתבודד.

"מאחר שאני עוסק בבעיות יסוד של הפיזיקה אינני נזקק להיבטים ניסיוניים עכשוויים; אני מסתכל על המשוואות היסודיות של הפיזיקה שידועות כבר מאה שנים ומנסה להתוות דרך חדשה. אני רוצה שלא להיות מושפע מהדעות המוקבלות אז אני מנסה להתבודד. כשאני חושב על משהו חדש אני משתף קולגות, אבל את התגליות הראשוניות אני עושה באופן עצמאי לגמרי. רוב התיאורטיקנים עושים עבודה מסוג אחר, שדורשת חקירה של מערכות מסובכות, אז בהחלט רובם עובדים בדרך שונה לגמרי, ועם הרבה תחרות. אני רחוק מכל הדברים הללו, ומבחינה זו אני נחשב מאוד לא רגיל".

כמי שבעצמו לימד בעבר באוניברסיטאות בחו"ל וחזר לישראל, כיצד אתה מתייחס לתופעת בריחת המוחות?

"בריחת המוחות היא בהחלט תופעה מדאיגה מאוד, שנובעת מהקצאת פחות ופחות כספים לאוניברסיטאות בשנים האחרונות. המדענים הצעירים הכי מוצלחים בחלקם לא יכלו לחזור לארץ כי לא היו אמצעים להעסיק אותם. כתוצאה מכך באמת חלה ירידה רצינית ברמה של האוניברסיטאות. כעת מנסים לעשות צעדים, לא מספקים, אבל בכל זאת הולכים בכיוון הנכון של הקצאת משאבים.

"כשהייתי סטודנט, היוקרה של הפרופסורים באוניברסיטה היתה עצומה. הם נחשבו לטופ של החברה הישראלית. אנשים שהצליחו במסחר ובעסקי קבלנות נחשבו הרבה פחות מפרופסורים ואפילו ממורים בבתי הספר. הדבר הלך והשתנה וכיום אפשר לומר שהמצב הפוך. סוגדים לכסף ולא לידע. זה מתחיל מכך שהמצב של המורים בבתי הספר בשפל המדרגה. צריך למצוא דרך, בעזרת יחסי ציבור, להסביר לקהל הרחב שזו שגיאה איומה. צריך להחזיר את הגלגל אחורנית ולהפוך אותנו לעם הספר כפי שהיינו פעם".



פרופ' יקיר אהרונוב. 'חלה ירידה רצינית ברמה של האוניברסיטאות בארץ. צריך להחזיר את הגלגל אחורנית ולהפוך אותנו לעם הספר כפי שהיינו פעם'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו