אספקת המזון לרצועת עזה נקבעה על פי נוסחאות - מדיני ביטחוני - הארץ

אספקת המזון לרצועת עזה נקבעה על פי נוסחאות

קציני לשכת מתאם הפעולות בשטחים נעזרו במשך שנים בנוסחאות מתמטיות, שמטרתן למנוע חריגה מהכמויות. במשך שנה וחצי נלחמה עמותת "גישה" למען פרסום המסמכים. בינואר השנה עוד הכחישו נציגי המדינה את קיומן של הרשימות. ממשרד המתאם נמסר כי המודלים גובשו בתיאום עם משרד הבריאות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עמירה הס
עמירה הס

תזונה על פי נוסחה לחצו לקריאת המסמכים המלאים

קציני לשכת מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש) נעזרו במשך כשלוש שנים בנוסחאות מתמטיות כדי לפקח על מוצרי המזון ומצרכים בסיסיים שהוכנסו לרצועה, בכוונה מוצהרת שכמויותיהם לא יחרגו ממינימום ומקסימום שנקבעו. למשל, הנוסחה לבדיקת מלאי הבשר נראתה כך: C = Z - Y + 0.56R + X. הנוסחה Z/C = D התייחסה ל"אורך הנשימה" - מושג שמתייחס למספר הימים שנותרו עד שייגמר מלאי של מוצר מסוים ברצועה.

כדי למלא אחר הוראת הממשלה מספטמבר 2007, להקשיח את הסגר בתגובה להשתלטות חמאס על מנגנוני הביטחון ברצועה, חיברו במתפ"ש, בהתייעצות עם גורמים אחרים - "נוהל הרשאת הכנסת טובין" ו"נוהל מעקב ואומדן מלאים ברצועה". שני מסמכים אלו הוגדרו טיוטות, אך בפועל הנחו את ממלאי ההוראות והיו בתוקף עד ההכרזה על שינוי מדיניות הממשלה, בעקבות אירועי ההשתלטות על המשט לעזה ב-31 במאי 2010.

המסמכים פורסמו ביום חמישי שעבר, לאחר מאבק משפטי ממושך שניהלה עמותת "גישה - המרכז לשמירה על הזכות לנוע", בתביעה שיובאו לידיעת הציבור. המסמכים חוברו בתקופה שבה כיהן האלוף (מיל') עמוס גלעד כמ"מ מתאם פעולות הממשלה בשטחים. מהמתפ"ש נמסר ל"הארץ" כי הוא שיזם את פרסום המסמכים, משום שלאחר השינוי במדיניות הממשלה חדלו להתקיים אותן סיבות ביטחוניות שבעטיין הם לא פורסמו קודם.

קצין בכיר במתפ"ש מסר ל"הארץ" כי "נוהל אומדן המלאים" הוא חיישן לזיהוי מהיר של מחסור באחד ממוצרי הבסיס ברצועה וכי למרות הניסוחים המופיעים בו, הוא מעולם לא שימש להגבלת הכמויות ודווקא עזר לוודא שקיים מלאי מספק של כלל מוצרי היסוד. דובר המתפ"ש מסר שהמודל נבנה "על בסיס מוצרי המזון הבסיסיים המוכרים, בהתייעצות עם משרד הבריאות הישראלי ובהתחשב בהרגלי הצריכה למשפחה בעזה, כפי שפרסמה אותם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברשות הפלסטינית בשנת 2006".

"נוהל הרשאת הכנסת טובין" חובר במסגרת ההחלטה הממשלתית להגביל את "כמויות וסוגי הסחורות המאושרים לתנועה בין רצועת עזה לבין מדינת ישראל". מטרת המסמך, שמתוארך להגדיר את "הנוהל, הכללים והשיטה לפיהם תינתן הרשאה להכנסת סוגי סחורות ממדינת ישראל לרצועת עזה".

מחברי המסמך הגדירו את משימת המתפ"ש: "מתן הרשאות להכנסת סחורות לרצועת עזה לצורך מתן מענה לצרכים ההומניטריים הבסיסיים של האוכלוסייה הפלסטינית ובהתאם לדירקטיבה ולהנחיות המשתנות". הם גיבשו שבעה קווים מנחים לקביעת סוגי המצרכים שיותרו להכנסה לרצועה, כשהשיקול הביטחוני הוא רק אחד מהם: "נחיצות המוצר לקיום צרכים הומניטריים (לרבות השלכות על בריאות הציבור ברצועה ובישראל); תפישתו התדמיתית של המוצר (האם נתפש כמותרות); מחויבות חוקית/משפטית; השלכות שימושי המוצר (האם ישמש לשימור, שיקום או פיתוח) תוך דגש להשפעת הכנסתו על מעמד שלטון החמאס; השלכות ביטחוניות ("דו-שימושיים"); רגישות לצורכי הקהילה הבינלאומית; קיום חלופות".

קווים מנחים אלו מסבירים מדוע, למשל, לא הורשתה הכנסת בדים וחוטים לרצועת עזה (מוצר "פיתוח") - וכך נהרס, למשל, ענף הטקסטיל שהיה קשור במשך עשרות שנים בתעשייה הישראלית, יחד עם כל הענפים היצרניים ברצועה.

מחברי המסמך "מודים" שעתירות לבתי משפט (של ארגוני זכויות אדם), התקשורת ועמדת גורמים בינלאומיים משפיעות על קביעת הקריטריונים להתרת סחורות מסוימות. זיהוי הצרכים, נכתב במסמך, ייעשה על ידי גורמים רלוונטיים במנגנון מתאם הפעולות בשטחים ומינהלת התיאום והקישור (מת"ק) בעזה, "גורמי הרשות הפלסטינית, משרדי הממשלה השונים, גורמים בינלאומיים, תקשורת, דו"חות ופרסומים, פניות גורמים ישראליים, עתירות למערכת המשפט".

המשימה שהגדיר בכתב "נוהל מעקב ואומדן מלאים ברצועת עזה" היתה "מעקב אחר מוצרים יסודיים, מתוך המגוון הנכנס לרצועה... קיום בקרה על הכמות של מוצרים אלו, איתור חוסרים, עודפים וקביעת קווי התראה".

המסמך מגדיר קו התראה כ"ימי מלאי מעבר להם נדרש בעל תפקיד רלוונטי לשים את לבו לסטייה מנורמות סבירות ולבצע בדיקות תקינות של המודל". הוא מבחין בין קו התראה עליון לתחתון. קו התראה עליון הוא "במידה ומלאי אחד מהמוצרים עם חיי המדף הקצרים יעלה על 21 יום או מלאי אחד מהמוצרים עם חיי מדף ארוכים יעלה על 80 יום". קו התראה תחתון הוא כשמלאי של מוצר בעל חיי מדף קצרים יספיק לפחות מארבעה ימים, ומוצר בעל חיי מדף ארוכים - יספיק לפחות מעשרים יום.

לדברי הקצין, קו ההתראה העליון מעולם לא בוצע. הוא אמר שקיום הנוהל עזר למתפ"ש "לנפנף בדגל האדום ולהגיד שמתקרבים לנקודת מחסור". עוד אמר שרשימת המוצרים שנכנסו היתה תמיד גדולה מרשימת המוצרים המותרים הכתובה. הוא הוסיף כי הסטטיסטיקה שבנוהל "אומדן המלאים" איפשרה למתפ"ש לגלות שבשלוש השנים כמעט ולא היו הבדלים בהרגלי הצריכה של תושבי הרצועה. הנוהל הוא אחד הכלים שסייע למתפ"ש לגבש את תמונת המצב האזרחית, אמר.

לשאלת "הארץ" אם המודל לאומדן מלאים היה קיים גם בתקופות אחרות - ברצועה או בגדה המערבית, ענה הקצין הבכיר כי "באיו"ש אי אפשר לעשות בחינה מתימטית כמו ברצועה, כי בה אין מעברים בודדים שרק בהם עוברות הסחורות. עזה היא מתוחמת, וכך ביכולתנו לספור במדויק מה נכנס לרצועה. כמו כן, הסגירה בעזה יותר הרמטית".

מסמך שלישי שפרסם המתפ"ש הוא רשימה של מוצרים מותרים שהיתה קיימת ערב המשט לעזה. מאז תחילת 2010 המתפ"ש הגדיל בהדרגה את סוגי הסחורות המותרות להכנסה, אך המדיניות שאוסרת על הוצאת סחורות לא שונתה.

רשימת המוצרים המותרים לא ניתנה ישירות לנציגי הרשות הפלסטינית שתיאמו את הכנסתם. על פי המצב בשטח הם קיימו אומדן וכך, למשל, הם קבעו כי באמצע 2009 ישראל התירה הכנסה של כ-40 סוגי טובין בלבד, מתוך כ-4000 שהיו נסחרים ברצועה ערב הסגר ההרמטי. "גישה" מבקשת לראות את הרשימה שהיתה קיימת ב-2009.

מרשימה של מוצרים מותרים - לרשימה של מוצרים אסורים

מערכת הביטחון ניסתה להסתיר את הנוסחאות

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ