שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מכילה ומכלילה או מאדירה ומדירה - זו השאלה המכרעת בכל הנוגע למאפייניה הדומיננטיים של היהדות העכשווית. האם היא מוסרית ודמוקרטית או מתנשאת וגזענית, יהדות ד"ר ג'ייקל או יהדות מיסטר הייד. התשובה לשאלה זו היא שתקבע אם ישראל אכן יכולה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית.

ההבחנה בין יהדות ג'ייקל ליהדות הייד אינה פשוטה כלל ועיקר. ברוח הדברים שכתב עמוס עוז על הקושי הטרגי שבהפרדה בין המאבקים הלאומיים והצודקים של היהודים והפלסטינים לבין המאבקים הלאומניים והבלתי-צודקים שלהם, כך גם גדול הקושי בהתייחסותנו למופעיה השונים של היהדות בת זמננו. מצד אחד, ביהדות ערכי מורשת נאורים ואוניוורסליים של הומניזם וצדק חברתי, המשולבים בחזונות לאומיים של ציונות ליברלית, דמוקרטית ושוחרת שלום. מן הצד האחר, קיימות בה מגמות פונדמנטליסטיות וחשוכות של התנשאות וגזענות, המשולבות במשיחיות לאומנית, קולוניאליזם ובריונות.

היהדות המכילה והמכלילה, ספק אם יש מורשת מופתית ממנה. כבר בעת העתיקה היא העלתה על נס, כיסוד לחברה הוגנת ומתוקנת, את ערכי היסוד של קדושת החיים, כבוד האדם, שוויון ערך האדם, צדק חברתי, אמת, דין ושלום.

היהדות היתה חלוצה בהקפדה המוסרית על ההומניזציה של החלשים, המודרים ו"האחרים": היתומים והאלמנות, הגרים והעבדים (שהרי גרים ועבדים היינו בארץ מצרים).

השוויון האנושי וההדדיות הבין-אישית מתגלמים אין ספור פעמים בציוויי מוסר דוגמת ו"אהבת לרעך כמוך", "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ו"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". ולא פחות חשובה מכך, היתה פריצת הדרך המוסרית בהחלת חוק מוסרי אחד על אביון ועל מלך, על דלת העם ועל שועי הארץ - כי אין חוקי מדינה כלשהי, קל וחומר לא אליטות בשר ודם, אשר עומדים מעל חוקי המוסר ופטורים משבט עונשם. בגרסתה המודרנית, העמידה יהדות זו חזונות והגשמות של לאומיות ציונית, ליברלית ודמוקרטית, שוחרת שלום, מעורה במשפחת העמים ומופת לאחווה אנושית, רווחה חברתית, משפט צדק, השכלה גבוהה, מחקר מדעי ויצירה אמנותית.

לעומת זאת, בשנים האחרונות אנו עדים למופעיה של יהדות בעלת מאפיינים של האדרה עצמית, שנאת זרים, הדרת האחרים ומנהגים קולוניאליסטיים ובריוניים.

לדוגמה: ראיית היהודים כעם בחירה המצוי במדרגה קיומית עליונה על הגויים; ראיית ארץ ישראל כמולדת שניתנה רק לנו מאלוהי ישראל, שילידיה הערבים יהיו בה רק תושבים גרים; הדיפת ביקורות מצד עמים אחרים, על יסוד היותנו עם סגולה, ששום זר אינו כשיר ללמדו צדק, אמת ורדיפת השלום.

בספרי ההיסטוריה של ילדינו, לנו המונופול על האמת, ומן המיעוט הערבי נשללת הזכות לנרטיב לאומי ותרבותי משל עצמו. בגדה המערבית, יהודה ושומרון, מציאות של אפרטהייד - היהודים אזרחים, והפלסטינים נתינים תחת כיבוש. בתוככי הקו הירוק, נבנות ערים חדשות, יישובים ומצפים ליהודים בלבד. ילדי העובדים הזרים מוצגים בפרהסיה כטמאים, נושאי חולי ומגפות, ובאחרונה גם הופיעו דרישות מהערבים להפגין נאמנות לחזונות היהודים - מעין ניסוי בהשתלת "נפש יהודי הומיה".

במלים אחרות, לצד היהדות המוסרית והדמוקרטית, צוברת לה דומיננטיות יהדות הלוקה בנרקיסיזם אתנוצנטרי, מתחזקת ב"עם ישראל חי", שיכורה מאהבה עצמית של "עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל", סולדת מתרבויות העולם, ואוי להם לאחרים - דוגמת נוצרים, מוסלמים, עדי יהוה או הארי קרישנה שגרים במחוזותינו - שיעזו לחגוג את עליונותם ונפלאותם, דוגמת החב"דניקים או הברסלבים, כאילו היו הם עצמם יהודים טהורים ונעלים.

הכלה והכללה או האדרה והדרה; או בלשון תמיהתם של אנשים לרוב במקומותינו - התיתכן לנו ישראל יהודית ודמוקרטית.

פרופ' אלוני הוא ראש "המכון לחינוך מתקדם" במכללת סמינר הקיבוצים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ