בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה להפגנות בשייח ג'ראח: הכלה במקום עימות

תנועת המחאה, שמכנה עצמה "סולידריות שייח ג'ראח" זכתה בשנה האחרונה להצלחה מפתיעה, במיוחד בהתחשב במצבו של השמאל הישראלי

תגובות

ביום שישי ציינו פעילי השמאל שנה להפגנות השבועיות בשכונת שייח ג'ראח בירושלים, במחאה על כניסת המתנחלים לשכונה.

תנועת המחאה, שמכנה עצמה "סולידריות שייח ג'ראח" זכתה בשנה האחרונה להצלחה מפתיעה, במיוחד בהתחשב במצבו של השמאל הישראלי. ביום שישי האחרון, נראה היה שגם משטרת ירושלים הבינה לבסוף את חוסר התוחלת בהמשך ההתכתשות עם המפגינים. את מדיניות המעצרים ההמוניים שאפיינה את ההפגנות לאורך רוב השנה ונתנה רוח גבית להמשך המחאה, החליפה מדיניות "הכלה". גם כאשר 300 המפגינים החלו לצעוד ממתחם ההפגנות הקבוע לעבר הבתים שנתפסו על ידי המתנחלים, הסתפקו השוטרים בחסימתם, מבלי לנסות לפזר או להדוף את המפגינים כפי שהיה בעבר.

ג'ימי קרטר בהפגנה. תצלום: מיכל פתאל

עתה מבקשים הפעילים להציע פתרון "קונסטרוקטיבי" לפתרון הבעיה של התיישבות מתנחלים יהודים בלב שכונות פלסטיניות בכלל ובשייח ג'ראח בפרט. המתנחלים מסתמכים על כך שבשכונה נותר רכוש יהודי מלפני 1948 כדי לפנות את הפלסטינים מביתם ואילו הממשלה טוענת כי מדובר בסכסוך משפטי-אזרחי ולכן המדינה אינה יכולה להתערב בו. הפתרון שמבקשים הפעילים להציע - הפקעת רכוש מיהודים למען שלום הציבור - נשמע מופרך לאזניים ישראליות, לכן הם מסתמכים על שני יועצים משפטיים לממשלה בעבר - מני מזוז ומיכאל בן יאיר. הראשון כתב ב-1999 חוות דעת משפטית שמאפשרת לממשלה לבצע בדיוק הפקעה מהסוג הזה, ואילו בן יאיר, יליד שייח ג'ראח ובעליו של קושן טורקי על אחד הבתים בשכונה, מנסח את ההצעה המשפטית להפקעת הרכוש היהודי.

חוות הדעת של מזוז ניתנה בעקבות בקשה של השר לענייני ירושלים בזמנו, חיים רמון, שביקש לבחון דרכים למנוע את הקמתה של שכונה יהודית בלב השכונה הפלסטינית, ראס אל עמוד, על קרקע שרכש פטרון מתנחלי מזרח ירושלים, ארווין מוסקוביץ'. בחוות הדעת מסביר מזוז, שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי סמכות הממשלה להפקיע קרקע היא נרחבת ביותר וניתן לקבל הפקעה בשל צרכים של שמירה על סדר ציבורי ומניעת פגיעה מדינית בישראל. "אין לקבל כי הממשלה יכולה להפקיע קרקע לצורכי תרבות (עתיקות), איכות סביבה (נטיעת יער), או משיקולים של מניעת אבטלה, אך אין היא מוסמכת להפקיע קרקע משיקולים מדיניים". מזוז הוסיף כי "מקום, שעמדת הממשלה היא כי לפעילות פרטית עשויות להיות השלכות חמורות - הן בהיבט המדיני והן בהיבט של סדר ציבורי - אין להשאירה חסרת אונים מלפעול".

"אמרנו לדיירים שאין להם מה לדאוג"

חוות הדעת הזו משמשת עתה בידי שורה של משפטנים בכירים, בראשות היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מיכאל בן יאיר, שמבקשים לנסח פתרון משפטי לבעיית המתנחלים בשכונה. בן יאיר מעורב בסיפור גם באופן אישי, שכן הוא עצמו יליד שייח ג'ראח וכיליד השכונה מצהיר כי הוא מוותר על זכויותיו בבית שהותירה אחריה המשפחה. "גרנו בשכונה עד ינואר 1948", מספר בן יאיר, "אז הורו לנו להתפנות. חודש ימים היינו פליטים בבית ספר ולאחר מכן קיבלו הורי שתי דירות בשיח באדר (כיום רוממה), שהיו של ערבים שברחו לצד המזרחי. בנוסף, קיבלה סבתי חנות מכולת שהייתה של ערבים, במקום החנות שהייתה לה בשייח ג'ראח. לאחר מלחמת ששת הימים באנו לבקר בבית, אמרנו לדיירים שאין להם מה לדאוג ואנחנו לא מתכוונים לממש את הזכות על הבית הזה, כי בעצם קיבלנו פיצוי".

בשנת 1971 קיבל בן יאיר הצעה מהאפוטרופוס הכללי לממש את זכותו על הבית, אך הוא וכל משפחתו סירבו. "יש לי קושן על הבית הזה, אבל אנחנו ראינו את עצמנו כמי שקיבלנו פיצוי, בשום פנים ואופן אני לא אממש את הזכויות שלי. כל יהודי שהיה בשכונה הזו ב-1948 קיבל פיצוי בנכסים במערב העיר. כולם ללא יוצא מן הכלל. לכן כל הסיפור (של עמותות המתנחלים נ.ח) הוא שטויות. סיבה נוספת היא שאנחנו חייבים לקבל את תוצאות המלחמה ההיא, מלחמת השחרור, אחרת אין סיכוי להסדר", מוסיף בן יאיר.

על בסיס הרקע האישי ועל בסיס חוות הדעת של מזוז, מבקש בן יאיר ואיתו המשפטנים דייב קרצ'מר, יהודית קרפ ודני זיידמן, להציע כי הממשלה תפקיע מידי התושבים היהודים את הבתים וזאת כדי לשמור על הסדר הציבורי, למנוע חיכוך ולאפשר קיום של הסדר מדיני. "זו חובת המדינה להפקיע את הנכסים כדי למנוע הפרת המרקם החברתי", אומר בן יאיר.

הצעתם של המשפטנים, מקווים פעילי השמאל, תהפוך לתוכנית אופרטיבית שעליה הם יאבקו בשנה השנייה למחאתם. "ההצעה שאנו מגבשים מדגימה כיצד ישראל יכולה לתקן את המעוות: כפי שהופקעו מפלסטינים במזרח ירושלים עשרות אלפי דונמים לשם בניית שכונות ענק ליהודים בלבד, ניתן להפקיע כמה דונמים בודדים על מנת להשיב לתושבי שייח ג'ראח את בתיהם", אומר אבנר ענבר, ממובילי המחאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו