זאב סגל | מהפיכה בת 15 - דעות - הארץ

זאב סגל | מהפיכה בת 15

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

החודש מלאו 15 שנה להצהרה השיפוטית החשובה ביותר של בית המשפט העליון: בתי המשפט מוסמכים לבטל חוקים "רגילים" של הכנסת, אם אלה סותרים הוראה בחוקי היסוד. פסק הדין שקבע זאת ניתן בעקבות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שהתקבלו שלוש שנים קודם לכן. כך נוצרה "המהפיכה החוקתית".

פסק הדין ניתן ב-9 בנובמבר 1995, חמישה ימים לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין. כה קלושה היתה התגובה תקשורתית והציבורית לו, עד שהיו מי שטענו שבית המשפט העליון בחר את התאריך בכוונה, כדי שהפסיקה שתיבלע בצל העיסוק ברצח. אהרן ברק, שנכנס לתפקיד נשיא בית המשפט העליון חודשים מעטים קודם לכן, דחה את ההשערה הזאת בסדרת שיחות שערכתי עמו לאחר פרישתו, בשיתוף עם עמיתי אריאל בנדור.

ברק הבהיר שפסק הדין, בפרשת בנק המזרחי, ניתן בסמוך לתום שלושת החודשים העומדים לרשות שופט פורש להשלמת פסקי דין, וכי לא ראוי היה שהנשיא היוצא, מאיר שמגר, יפרוש בלא לכתוב פסק דין בעניין כה עקרוני.

ב-15 השנים שחלפו מאז, העמדה שביקורת שיפוטית-חוקתית על תוכנם של חוקים היא חלק ממטענה של דמוקרטיה מתקדמת, לא חדרה לתודעת הציבור הישראלי. בשיחותינו עמו אמר ברק, שבכל מקרה שבו מחליט בית המשפט שחוק אינו חוקתי נוצרת אווירה ציבורית "כאילו הוציאו שן בצבת מהפה", וכי ביטול חוק נחשב לאירוע "דרמטי". כך בישראל, בעוד שבארצות הברית, בגרמניה, בקנדה ובלטוויה למשל, הדבר נחשב למובן מאליו.

בית המשפט העליון, שהוא למעשה בית המשפט היחיד המבטל חוקים, הטיל על עצמו מגבלות והכיר ב"מרחב תמרון" רחב השמור לכנסת בעיצוב החוקים. מאז 1995 היו רק שמונה מקרים שבהם הפעיל את סמכותו לביטול הוראות חוק. להוציא מקרה אחד, סמכות זאת הופעלה על ידי הרכבים מורחבים ובעניינים שעסקו בעיקרם בפגיעה מהותית בזכויות אדם שהוכרו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק. בין המקרים האלה בלטו החלטות לבטל הוראות חוק שאיפשרו מעצר חיילים לתקופה ארוכה בלי להביאם לפני שופט, הארכת מעצר חשוד שלא בנוכחותו מטעמי ביטחון, והקמת בית סוהר פרטי תוך הענקת סמכויות לעובדיו, שיש בהן כדי לפגוע בכבוד האדם.

במאזן ההתערבות השיפוטית, אין להתעלם מהחלטות בג"ץ שנמנעו מלבטל חקיקה, גם אם זאת פוגעת בזכויות יסוד. בין אלה אפשר להזכיר את פסקי הדין שאישרו את חוקתיותו של "חוק טל" בעניין גיוס תלמידי ישיבות ואת החוק המונע מתן רישיון לישיבת קבע לפלסטינים שנישאו לאזרחים ישראלים.

"המהפיכה החוקתית", המבוססת על הכרה בזכויות בחוקי יסוד ועל קיום ביקורת שיפוטית למניעת פגיעה בהן, רחוקה מהשלמה. מהפיכה שלמה תתחולל רק אם יתקבלו חוקי יסוד נוספים, שיכירו במפורש בזכות לשוויון, בחופש הביטוי, בזכות לקבל מידע ובזכויות חברתיות; אי הירתעות של בג"ץ מביטול חוקים הפוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד היא פן חשוב של המהפיכה.

בינתיים המהפיכה החוקתית בישראל צולעת, והדרך לדמוקרטיה חוקתית עדיין רבה. עם זאת, נראה שכבר אין דרך חזרה מציון הדרך שנרשם, גם אם יש ח"כים המבקשים לעשות זאת בהצעות חוק המובאות לכנסת חדשות לבקרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ