בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"דוד הראל, לשם מה אתה ממציא שפות חדשות?"

שיחת היום

תגובות

פרופ' דוד הראל, פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן למדע, הוא אחד משמונת זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2010. אתמול הוענק הפרס, בסך מיליון דולר, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו. פרופ' הראל הוא ממדעני המחשב המובילים בישראל, ומאחוריו שורה של הישגים בתחומי הלוגיקה, חישוביות והנדסת תוכנה, שזיכו אותו גם בפרס ישראל.

פרופ' הראל, ברכות. ועדת הפרס מזכירה בין הישגיך המחקריים הגדולים ביותר את זיהוי הבעיה המרכזית במאמצי הפיתוח של מערכות בכלל ושל מערכות תוכנה בפרט, והמצאת שפת תרשימי המיצוב. תוכל לספר על כך?

"זוהי התעסקות רבת שנים שלי, כמעט 30 שנה, בשאלות של מערכות מורכבות והדינמיקה שלהן. זה יכול להתחיל בטלפון הסלולרי שלך, ב-f16, בכור גרעיני או בכל מערכת מורכבת ומסובכת. השאלה שהעסיקה אותי לא היתה מהם חלקי המערכת או איך היא מורכבת, אלא מה ההתנהגות שלה: איך אומרים מה רוצים מהמערכת ואיך דואגים שהמערכת תעשה מה שרוצים? אני לא מומחה במטוסי קרב ובמערכות תוכנה גדולות. המומחיות שלי היא בשפות ובשיטות שמהנדסים שבונים את המערכות האלה צריכים להשתמש בהן. אחד הדברים שאני עושה זה לפתח ולהמציא שפות, ועם השפות האלה צריך גם להציע ולפתח את הכלים ואת השיטות שבעזרתם אפשר לפתח את המערכות האלה בצורה ברורה נקייה, כדי שיעשו את עבודתן ויוודאו שהן עושות מה שאתה רוצה שהן יעשו, באופן יותר פשוט. מה שמאפיין את העבודה שלי הוא שבחרתי בשפות חזותיות, שפות של תרשימים. כמו שאתה לא יכול להעלות על דעתך צוות של אדריכל ומהנדסים שיבנו בית בלי שידברו אחד עם השני בעזרת תרשימים ורק יכתבו מלים, כך לא עולה על דעתי שאפשר לבנות מערכת מורכבות עם קוד שהוא סימבולי וטקסטואלי. מה שעושה את העבודה קשה בשטח הזה הוא שבניגוד לתרשימים של גשר או בית, שבהם המערכת סטטית, במערכת דינמית התרשימים צריכים להביע את התנועה והם צריכים להיות כאלה שאפשר להריץ אותם, כמו באנימציה".

תוכל לפרט את היישומים השונים במערכות המוכרות לנו?

"כמעט בכל מערכת מורכבת שמוכרת לך, כמו כספומט, טלפון סלולרי, מטוסי נוסעים, מטוסי קרב, מערכות שהסתובבו על המאדים ובהרבה מאוד מערכות תוכנה אינטראקטיביות, משתמשים בתרשימי המיצוב או בכיוונים אחרים שדומים לזה. זה נמצא בשימוש נרחב".

הצעת לפני כמה שנים ליצור חיים וירטואליים שיהוו מעין מודל מלא ליצור חי. לקחת כדוגמה ראשונה את התולעת c. elegans, ואפילו הצעת גרסה חדשה למבחן טיורינג שתוכל לכאורה לבחון את הצלחת השכפול. איך מתקדם המחקר הזה?

"זה מתקדם יפה. אבל זה לא שיש לי באג'נדה למדל את התולעת הזו. כדי להגיע לדבר כזה צריך להשקיע הרבה שנים עם הרבה חוקרים. זרקתי את העניין לחלל כאתגר-על. הצעתי את התולעת בתור אובייקט ששווה לנסות למדל אותו, כי למרות שיש לה רק 1,000 תאים, התולעת הזו מדהימה: כמו לחיות הרבה יותר מורכבות, יש לה מערכת עצבים, מערכת עיכול, מערכת רבייה, מערכת שמאפשרת לה להתנועע. לקח לנו 8 שנים למדל 80%-90% מהתנהגות של שבעה תאים. זה לא שההתקדמות היא ליניארית ונצליח להתקדם בקצב דומה. אבל זו מין הצעה לפרויקט עצום ממדים, והיתרון הוא עצום. אם אתה יכול למדל מערכת ביולוגית שלמה ברמה רב-תאית עד הסוף, עד שהיא יכולה לעבור מבחן טיורינג - הידע שאתה רוכש הוא קשה לדמיון. מה שאותי מרתק זה לבנות מודל כדי להבין מערכת בשלמותה, לא רק להתעסק עם אחד התהליכים ולהבין אותו עד הסוף, כי זה קצת כמו לפתוח את מכסה המנוע של המכונית. כמובן מיד נשאלת השאלה, שהיא שאלה מדעית אבל גם פילוסופית: איך אתה יודע שסיימת למדל ושיש לך במחשב פיל או לב או תולעת? הצעתי גרסה של מבחן טיורינג הקלאסי של אינטליגנציה מלאכותית, שמטרתה לבדוק אם המערכת שבנית על המחשב היא בדיוק כמו המערכת האמיתית. המטרה היא לבדוק אם מומחה לא יכול להבחין בין שתי המערכות".

אם במבחן טיורינג הקלאסי אנו אמורים לברר אם מולנו אדם או תוכנת מחשב באמצעות ראיון, כיצד עושים זאת בגרסתך?

"יש דרכים טכניות לעשות זאת. אתה שם חוצץ בין האדם המנחש, לבין המערכת הנבחנת. ואז הוא יכול לשאול מה קורה כשאני דורך לפיל על הרגל? המערכת הממוחשבת צריכה להשיג תוצאות שוות לאלו שיושגו במעבדה.

פרופ' אורי סיון מהטכניון אמר באחרונה בפגישה עם עיתונאים כי אם הטכניון היה משתמש במבחני הקבלה שבהם השתמש לפני 19 שנה, המצב היה בכי רע. נראה שדבריו היו מכוונים לא רק למוסד שבו הוא עובד.

החינוך למדע ולטכנולוגיה וגם לתרבות ולמסורת הוא הסיכוי היחיד שלנו לשרוד במקום הזה. מה שגורם לעם לעמוד זקוף ולהתקדם ולתפוס את מקומו זה לא מצוינות אלא מקצוענות, ומקצוענות היא שכולם יהיו טובים במה שהם עושים. אני עסוק בין היתר בהעשרת נוער, בהרצאות לנוער, בהקמת תיכון אנתרופוסופי, אלה דברים אמיתיים, טובים חושבים מאוד. אני חושב שהתרומה הקטנטנה של כל אחד מאתנו שיכול לתרום היא לחינוך של הנוער.

חתמת באחרונה על עצומה נגד חוק ועדות הקבלה לצד חתני פרס ישראל רבים ואנשי רוח אחרים. תוכל לספר על התנגדותך לחוק הזה?

"אני לא אדם שרץ ויוזם ועומד בצמתים, אבל אני נותן יד, נרתם במגבלות הזמן לכל מה שבעיניי חיובי ואמיתי. בא חוק לפני הכנסת שמריח ריח רע של גזענות. אתה לא יכול לחוקק חוקים שמפלה את הערבים לרעה. אני קראתי את העצומה והזדהיתי עם כל מלה וחתמתי עליה. אבל עצוב שכדי שקולך יישמע צריך שיהיה כתוב ליד השם שלך מה עשית".



דוד הראל. ''מה שמרתק אותי זה לבנות מודל כדי להבין מערכת בשלמותה, לא רק להתעסק עם אחד התהליכים''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו