שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

השריפה בכרמל | תושבי קיבוץ בית אורן פונו וצפו בבתיהם נשרפים

תושבי קיבוץ בית אורן פונו מבתיהם בשעות הצהריים. תושבת ותיקה: "אחרי שהקיבוץ עלה על דרך המלך פתאום קרה דבר כזה. אני מאוד עצובה"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

שריפת הענק המשתוללת בכרמל מאז שעות הצהריים הביאה לפגיעה קשה בקיבוץ בית אורן, שתושביו פונו מבתיהם בשעות הצהריים וראו מרחוק את בתיהם נשרפים בלהבות. האש, אשר כילתה בתים רבים בקיבוץ, והביאה למותם של 40 סוהרים שנלכדו באוטובוס, עדיין לא נמצאת תחת שליטה.

הקיבוץ, שהוקם ב-1939, הפך בשנים האחרונות לסמל להתחדשות וליכולת של הרעיון הקיבוצי לשרוד גם בעידן הנוכחי. בקיבוץ מתגוררים 400 תושבים, מהם 220 חברים ו-180 תושבים נוספים המתפרנסים מחקלאות, תיירות ומפעל למוצרי מתכת. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' דיווח כי סריקות כוחות ההצלה ביישוב העלו כי לא נותר בו אף אדם.

אסנת כהן, תושבת בית אורן, סיפרה: "פינו אותנו במהירות. כשבאתי לחוות הסוסים וראיתי את האש שכבר קרבה לקיבוץ, קילומטר מהקיבוץ, זה היה מראה נוראי. ופתאום אני מסתכלת ורואה מוקד של אש שלא שייך, ממול הלולים, הרגשה נוראית. הבן שלי פינה אותי מהר לעלות על האוטובוס, והוא נשאר שם - הוא שם בשטח עם אבא שלו ועוד שני חבר'ה ואמר לי שלא אדאג לו, אבל אני מאוד דואגת, דיברנו לפני שעתיים וחצי. אני 60 שנה בקיבוץ. פעמיים כבר פינו אותנו במשך השנים בגלל שריפות. הפעם חשבתי שזה יהיה כמו כל הפעמים אז לא שמתי לב, שמתי על הנכדה שלי צעיף ואני כמו שאני יצאתי עם בגדי הבית. העיקר שלא תהיה פגיעה בנפש, כסף הולך ובא, ככה אני חושבת, עצוב. הקיבוץ שלנו, אחרי שעלה על דרך המלך מבחינה כלכלית וחברתית, באו עוד חברים ופתאום קרה דבר כזה. לא קרה דבר כזה שיישוב ככה יישרף, אני עצובה מאוד מאוד. עוד בן שלי נמצא למטה, לקח את כל הכלבים, לפי מה שאמרו לי, הבית של הבנים שלי נשרפו".

כמה מהתושבים באו בטענות למשטרה שעל פי עדויותיהם תושבי היישוב חזתה באופן שגוי את קצב התפשטות האש דבר שהביא להוראת פינוי מאוחרת מדי.

בעדותה של הילה, תושבת קרית טבעון שעובדת בחוות הסוסים "חווית הרכיבה" בקיבוץ היא מתארת את השתלשלות הארועים המהירה. "ראינו את האש מרחוק ובתוך כמה דקות הורו לנו לפנות את האתר בו היו באותה שעה קבוצות שבאו ליום כיף וגיבוש. לדבריה, "ראינו את האש מתקרבת לכיווננו, פינינו את העובדים, את המלצרים ולקחנו את הרכב. בזמן שיצאנו כבר אמרו לנו שבית בקצה בית אורן נשרף".

האש עדיין משתוללת בקיבוץ. תצלום: חגי פריד

יהלי, השוכרת בית בקיבוץ סיפרה: "התחלתי את היום בלפנות את הילדות מהגן. בשעה 12:45 הייתי צריכה לאסוף אותן מוקדם, ראיתי עשן, הגיעו אוטובוסים לפנות את הילדים, אני נשארתי בקיבוץ, דחפתי את הלפטופים שלי ושל השכנה ואת המטען של הפלאפון, בגד להחלפה לילדות, תפסתי את כל הסווטשירטים, מה שהיה על הכיסא. הוצאנו את הכלבה שלנו, התחלתי לרוץ מבית לבית, להעיר אנשים: 'צאו צאו', לא חשבתי שזה רציני, נתתי לקטנה לעזוב לבד עם האוטובוס מהגן. הסתכלתי על מברשות השיניים ואמרתי: 'אה, נחזור, זה בקטנה'. חברה צלצלה ואמרה לי לקחת לה את הלפטופ אז לקחתי גם את שלי". לדבריה, היא עברה לקיבוץ לא מזמן, "רק לפני שבוע רק גמרתי לפרוק בבית ארגזים".

שי, תושב הקיבוץ, סיפר כי בתו בילתה גם היא ב"חווית הרוכבים". לדבריו, "מכבי האש ביקשו לפנות מוקדם יותר ממה שבוצע בפועל, והמשטרה אמרה לא לפנות. לדעתי זו היתה החלטה שגויה של המשטרה בניהול האירוע, זה נראה להם בהתחלה משהו קטן". הוא הוסיף וסיפר כי בתו וחבריה "התפנו בכוחות עצמם ברכב לכיוון עתלית".

יעל מחיפה, שבאה לבית אורן כדי לטפל בסוסתה, סיפרה ברעד, בטרם הושלם הפינוי שהיא מכירה אנשים שעדיין תקועים בקיבוץ ולא יכולים להתפנות. "ידיד שלי שעבד עם הסוסים התקשר אלי ואמר שיש שריפה גדולה שמתפשטת לכיוון בית אורן, ושיכול להיות שיצטרכו לפנות את הסוסים", סיפרה. "תוך כמה דקות החליטו לפנות - מאוחר מדי לדעתי". יעל סיפרה כי העובדים במקום ניסו להבריח עדר של 70 סוסים לכיוון מערב, אך האש התקרבה בקצב מהיר. "האנשים שהיו על הסוסים ברחו איתם, שאר הסוסים נשארו מאחור".

טאופיק אבו רוקון מעוספייה - מדריך בחוות הסוסים, סיפר כי "כשהתחילה האש הייתי בטיול בין עוספייה לדלית אל-כרמל. ראינו את מוקד האש", הוסיף, והתחלנו לחזור. יצאנו לכיוון חווית הרוכבים ושם קיבלנו הוראה להתפנות. מיד כשיצאנו מהמקום, האש הגיעה לכביש הכניסה לבית אורן".

בית אורן הוקם ב-1939, כקיבוץ "חומה ומגדל" בלב הכרמל, באחד מנקודות הנוף היפות בארץ. במשך השנים דשדש הקיבוץ מבחינה כלכלית וחברתית ובשנות ה-80 פרץ בו משבר חריף שחשף את בעיית הקיבוצים, והערבות ההדדית בקיבוץ לעיני כל.

המשבר הגיע לשיאו ב- 1987, אז עזבו רוב החברים והנותרים לא יכלו עוד לכלכל את הקשישים שנותרו בקיבוץ. התנועה הקיבוצית החלה אז בתוכניות להעברת הקשישים לקיבוצים אחרים כדי להבטיח את הזדקנותם בכבוד. בעקבות המשבר הזה החל תהליך הבראה ארוך וקשה. בית אורן היה לאחד הקיבוצים הראשונים שעברו תהליך הפרטה ובשנים האחרונות החל התהליך לשאת פירות. הקיבוץ התאושש כלכלית, קלט משפחות חדשות ונולדו בו ילדים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ