בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שגיאות קטנות" מאת בנג'מין בלאק | האב, הבן ורוח הקודש

כמו במותחנים אחרים שעוסקים בכוחה האפל של הכנסייה, גם "שגיאות קטנות" לא מפגין חיבה יתרה למשמשים במנזרים ובכנסיות. אבל עיקר הביקורת מופנה כלפי אלה שמחזיקים בכוח ובעושר

תגובות

שגיאות קטנות

בנג'מין בלאק. תירגמה מאנגלית: סמדר מילוא. הוצאת עם עובד, 367 עמ', 88 שקלים

גם אם זו קלישאה, במסדרונות בתי החולים, שמתחזים למעוקרים ונקיים, מתקיים מאבק מתמיד בין חיים לבין מוות. התרגשות שמופיעה כבר בדלתות מחלקת היולדות, צער עצור של מחלקת הילדים והמחלקה הפנימית, כאב וחידלון במחלקה הגריאטרית, ומעל לכל - שקט ושלווה מאיימים במחלקה הפתולוגית. חדר המתים הוא ממלכה מיוחדת, מרחב חסר פניות שאין בו חשש או תקווה. על שולחן הניתוחים רחש חיתוך בבשר קר נבלע באוויר ספוג באדי פורמלין.

קוורק, גיבור הספר "שגיאות קטנות", נראה כאילו נוצק לתוך הערפל הזה ללא קושי. כמו אצל מחבר הספר, בנג'מין בלאק (שמו המחופש של הסופר ג'ון באנוויל), גם קוורק מסתיר משהו, במקרה זה את שם משפחתו. ולא בכדי: הוא לא יודע מיהם הוריו הביולוגיים וחוויית הילדות הראשונית שלו נעוצה היטב בזיכרון מר מבית-יתומים כנסייתי. למרות זאת, ובזכות משפחתו המאמצת, הוא גדל להיות רופא-מנתח במחלקה פתולוגית בבית חולים שבו עובד גם גיסו ואויבו, מל גריפין, כרופא מיילד.

בית החולים הוא גם המקום שבו מתחילה למעשה עלילת "שגיאות קטנות". אל קוורק ועובדיו מגיעה גופתה של כריסטין פולס, אשה צעירה שעל טופס המוות שלה חתום גריפין. מתברר שהרופא המיילד קבע את מותה של האשה כתוצאה מתסחיף ריאתי וגם את מות תינוקה. היריבות בין קוורק לבין גריפין טומנת בחובה בדיקה של הטופס, וזו מובילה את גיבורנו ליציאה מבית החולים אל הפאבים ואל שכונות המצוקה של אירלנד, ולאחר מכן לבוסטון, עירם של הקלטים שעקרו אל ארצות הברית. קוורק יגלה שדברים אינם כפי שהם נראים ושמאחורי מערכת החסד של בתי היתומים מסתתרים, איך לא, בעלי עניין המחזיקים בכוח ושררה.

כתמיד, סיפור אהבה נסתר ייחשף ואתו גם סודות של יריבויות נושנות וגילויים מסעירים. שאלות של נאמנות ובגידה יצוצו והעלילה תתפתל אל מחוזות שנהפכו מוכרים לקוראי מותחנים מנוסים. קוורק יעמוד על פי הסכנה ויינצל בעור שיניו, ימשיך לחתור אל הפתרון כנגד עצות הסובבים אותו, ויגלה שלעתים ההיסטוריה משכפלת את עצמה. אולם הפעם לא בהופעה משוחזרת כמו קומדיה, אלא כטרגדיה מתמשכת, שהתרופה לה היא ביכולת להותיר את היגון ואת פצעי העבר בעינם.

למרות שבמובנים מסוימים, זאת, כאמור, התבנית מוכרת, בנג'מין בלאק כותב את הספר ביד אומן. החלוקה הברורה בין החיים לבין המוות שואבת משנה תוקף מחלוקה לשני עברי האוקיינוס: אירלנד היא ארצם של העניים, המנודים, חסרי השם והפנים, חסרי האמצעים שמוסרים את ילדיהם מחוסר ברירה; מעבר לים נמצאת בוסטון, עירם של אלה שעזבו את אירלנד ועשו חיל, העשירים שרהיטיהם ואורחותיהם משוחים לכה כבדה ומבריקה. כשקוורק מגיע לשם, הוא מבקר אצל אבי-אשתו וסבה של אחייניתו, ג'וש קרופורד, שאומר לו: "זה נכון מה שאומרים, קוורק. זה העולם החדש. אירופה גמורה. המלחמה וכל מה שקרה אחר כך דאגו לזה... זה המקום. הארץ של אלוהים".

אבל האלוהים של קרופורד הוא אב שנטש את בניו. כמו ההורים שנוטשים את ילדיהם ומניחים להם להגיע אל בתי-יתומים, החוסים בצל כמרים ונזירות, גם ארצות הברית מכוסה ערפל של שמרנות נוקשה. העושר כבד ומעיק, לנשים ולגברים אין עכבות בכל הנוגע לשימוש באמצעים להשגת מטרותיהם, והכוח משעבד את בני המעמד הנמוך לרצונות שועי הארץ. זהו המצע שעליו תצמח אלימות, הזנחה, מסכת שלמה של שקרים וטיוחים שרק עקשנותו הפרדית של קוורק תוכל לה, ורק באופן חלקי. כי אצל בנג'מין בלאק, גם חשיפת האמת לא תמיד מובילה לגאולה. מעבר לכך, המשפחה שבגינה מבוצעים המעשים הללו עומדת גם היא תחת צליבה ברורה ומדוקדקת. כיאה לספר שעוסק במקומה של הכנסייה בארצות הברית ובאירלנד של ימינו, על כל צעד ושעל מהדהדת החלפת התפקידים בין האב לבין האל, ובין כנפיה הבוטחות והחזקות של הכנסייה לבין אלה המרוטות של המשפחה. האמהות של "שגיאות קטנות" ניחנות כולן בשבריריות שמונעת מהן לפעול, ואילו האבות הם טיפוסים קשוחים וחסרי מעצורים, כאלה שגם גילוי הנוגע לאבהותם לא מסיט אותם מהמסלול שהם נמצאים עליו. זוהי נקודת חולשה בספר, אך היא משמשת את בלאק להצבעה על פירוק תהילת העולם של המשפחה, והחלפתה במבנה הדוק ומחניק של כמרים ונזירות חסרי ילדים שהופכים להורים זמניים.

כמו במותחנים אחרים שעוסקים בכוחה האפל של הכנסייה, גם ב"שגיאות קטנות" בלאק לא מפגין חיבה יתרה למשמשים במנזרים ובכנסיות. אבל באופן מעט מפתיע, עיקר הביקורת לא מופנה כלפיהם, אלא כלפי אלה שמחזיקים בכוח ובעושר, אנשי האמונה הצבועה שמצטעצעים בריהוט כהה ובנימוסים שקריים. במובן מסוים, הספר מזכיר את הסרט "זה ייגמר בדם", על שני הפנים שבו: העושר והאמונה היוקדת. ואם בסרט אלה מוצגים ככוחות המצויים במאבק, במקרה של "שגיאות קטנות" האחד מחזק את האחר בדרך לחברה של אסופים חסרי שם ופנים, שהופכים למשרתי מנגנון של עושר ואמונה מעוותת.

כשקוורק פוגש את אביו המאמץ, הוא מתוודה לפניו שניסה לסייע לגריפין בשם המרקם שאמור לשמור על כל אדם: "אני חשבתי על מל, חשבתי על כולנו - על המשפחה". אבל כפי שהוא מגלה לאחר מכן, דווקא משענתו זו, שהכזיבה פעם אחת, יכולה לאכזב שוב. בסופו של דבר, לא האב הממשי ולא האב הרוחני משגיחים על גאולת האדם הקטן. את שבריו עליו לאסוף בעצמו, להניח לחתכים להגליד לאטם ולהמשיך הלאה עם הצלקות החקוקות על לוח לבו.

Christine Falls \ Benjamin Black

ספרו של דביר צור "משה בהיפוך אותיות" ראה אור בהוצאת בבל




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו