בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האנתרופולוגים מחפשים הגדרה

האגודה האנתרופולוגית האמריקאית מחקה את הגדרת הדיסציפלינה כ"מדע", ועוררה סערה בקרב חוקרי התחום

תגובות

קהיליית האנתרופולוגים בארה"ב סוערת, לאחר שהוועד המנהל של האגודה האנתרופולוגית האמריקאית החליט להוציא מהצהרת הכוונות לתוכנית ארוכת הטווח של הארגון את הגדרת האנתרופולוגיה כמדע.

בעוד בנוסח המקורי של הצהרת הכוונות נכתב כי "מטרות האגודה יהיו לקדם את האנתרופולוגיה כמדע שחוקר את המין האנושי על כל היבטיו", הרי שהנוסח החדש קובע כי "מטרות האגודה יהיו לקדם את ההבנה הציבורית של המין האנושי על כל היבטיו". בנוסף, בהצהרת הכוונות המקורית נכתב כי האגודה תקדיש את עצמה "להפצת הידע האנתרופולוגי והשימוש בו לפתרון בעיות האדם" בעוד הגרסה החדשה זונחת את משימה זו ומדגישה רק את "הפצת הידע, המומחיות והפרשנות האנתרופולוגית".

האגודה האנתרופולוגית האמריקאית היא הארגון המקצועי הגדול ביותר של אנתרופולוגים בעולם, ומונה כעשרת אלפים חברים.

דיסציפלינת האנתרופולוגיה באוניברסיטאות האמריקאיות כוללת בתוכה מגוון רחב של תתי-תחומים, שבין המרכזיים שבהם ניתן למנות את האנתרופולוגיה החברתית, תרבותית, לשונית, ופיזית; אנתרופולוגיה פיזית כוללת בין היתר מחקר ארכיאולוגי, אבולוציה אנושית, ביולוגיה פיזית של האדם ועוד. בניגוד לארה"ב, בישראל הדיסציפלינה כוללת ברובה אנתרופולוגים חברתיים ותרבותיים, ומי שמוגדרים על ידי האמריקאים כאנתרופולוגים פיזיים עובדים במחלקות אחרות בהתאם לעיסוקם.

שינוי הנוסח עורר מחאה רבה בקרב חוקרים רבים וגרר דיונים מתמשכים בפורומים האקדמיים. פרופ' פיטר פרגרין, נשיא החברה למדעים האנתרופולוגיים, ארגון-בת של האגודה האנתרופולוגית, שלח מכתב לתומכי הארגון שבו כתב כי השינויים "חותרים תחת האנתרופולוגיה האמריקאית" וקרא למכותבים להביע את מחאתם בפני ראשי האגודה האנתרופולוגית. אחת מהתגובות החריפות יותר הגיעו דווקא ממנהלה לשעבר של התוכנית לאנתרופולוגיה תרבותית בקרן הלאומית למדע של ארה"ב, סטו פלאטנר, שכתב כי "זהו צעד נוסף בהפיכת האנתרופולוגיה ממדע חברתי לענף אזוטרי של העיתונות".

השסע בין האנתרופולוגים הפיזיים לבין האנתרופולוגים התרבותיים-חברתיים הוא בן עשרות שנים, ורק מעמיק. פרופ' יואל רק, מומחה לאבולוציה של האדם מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אומר כי "כיום האנתרופולוגים הפיזיים בארה"בן מעדיפים בכלל להפריד את עצמם מכל האנתרופולוגיה החברתית. באוניברסיטאות סטנפורד, דיוק, סטוני ברוק וברקלי, למשל, החוקרים הללו עוברים למחלקות של ביולוגיה ומדעי הטבע".

אולם נראה שהמאבק הרעיוני המתחולל כיום בקרב האנתרופולוגים, כפי שהוא מתבטא בהחלטה האחרונה של האגודה, הוא פחות בין האנתרופולוגים הפיזיים לבין האנתרופולוגים החברתיים-תרבותיים, ויותר בין האחרונים לבין עצמם. במוקד המאבק הזה ניצבת שאלת המעמד של שיטות המחקר האתנוגרפיות של הדיסציפלינה, שעושות שימוש בעיקר בתצפיות ישירות ובראיונות.

לדברי האנתרופולוג פרופ' זלי גורביץ מהאוניברסיטה העברית, "צריך להבין את ההחלטה על רקע תולדות הסכסוך שבין מדע מדויק למדע פרשני. התפיסה שהדגישה יותר הגישה הפרשנית היא האנתרופולוגיה הביקורתית שהתפתחה בארה"ב בשנות ה-80. חוקרים כמו ג'יימס קליפורד לא רק שלא ראו עצמם כמדענים מדויקים אלא ביטלו גם את גישת המדען הפרשני שבה חוקר מתערה בחברה שנתיים-שלוש, ומחזיר את הידע שצבר למטרופולין. הם אומרים, איך בכלל אנתרופולוג שמגיע ממקום אחר אומר שנקודת הראות שלו יכולה לכלול את הידע או התופעה של דת או חברה מסוימת? הם אומרים שמה שמעניין אותם זה הדיאלוג בין החוקר מהמטרופולין למישהו משבט מסוים, לא אחד שמפרש את השני ובזה נגמר הסיפור. הדבר הזה יצר הרבה גלים והוביל לרלטיביזם קיצוני".

פרופ' יורם בילו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, העוסק באנתרופולוגית פסיכולוגית, מוסיף כי בעת כינון שיטת המחקר של התצפית המשתתפת במלחמת העולם הראשונה, "האמונה במדע היתה הרבה יותר חזקה, מהותנית ופוזיטיביסטית ולפיה לא רק נתונים פיזיקליים וכימיים יכולים להימדד באופן אובייקטיבי אלא גם עובדות חיים וגם צורת חברתיות. זו היתה תפיסה נאיבית שנשחקה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20 עד שהיא כמעט נדחקת בתחילת המאה ה-21. האנתרופולוגיה ספגה יותר מכל דיסציפלינה אחרת את כל ההיסוסים וחוסר הביטחון של הפוסט-מודרניזם, ובנתה את עצמה סביב תרבויות יחסית".

פרופ' בילו אומר כי הוא אמביוולנטי לגבי שינוי נוסח הצהרת הכוונות, ובכל מקרה לא נלהב ממנו. לדבריו, "יש פה סוג של טענה רדיקלית שמזלזלת במדע הפוזיטיביסטי, כשגם במאה ה-21 המדע עדיין מהווה את הבסיס העיקרי של סמכות ואמינות. לכן אם אתה רוצה שיתייחסו לעבודה האנתרופולוגית שלך, לא בקלות צריך לוותר גם על רטוריקה של סמכות ואמינות. האנתרופולוגיה כמדע לא יכולה להישען על מדעי הטבע כבסיס ממנו לשאוב את המושגים שלך, אבל אני הייתי שמח להרחיב את גבולות המדע וכן לקרוא לאנתרופולוגיה סוג של מדע".

מנגד, נשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית פרופ' נורית בירד-דוד מאוניברסיטת חיפה אומרת כי שינוי הצהרת הכוונות הוא דווקא סימן חיובי להיחלשות המעמד הסמכותי של המדע מאז המאה ה-19, אז ביקשו מדעי החברה החדשים להציב את עצמם לצד המדעים המדויקים: "יש כאן שינוי רחב בהרבה שמבטא הסתכלות מפוכחת וביקורתית על המחקר המדעי עצמו, עם הרבה יותר רגישות לאתנוצנטריות ולכך שהמדע לא אובייקטיבי כפי שרצו להאמין. גם בפילוסופיה ובהיסטוריה של המדעים רואים שהדרך שבה המדע מתפתח ומתקדם מושפעת ממבנים חברתיים ומתפיסות תרבותיות. במצב כזה האנתרופולוגיה התרבותית הרבה יותר בטוחה במה שהיא עוסקת. ישנן טענות שבעצם השיטה האתנוגרפית של אנתרופולוגים תרבותיים היא המתאימה ביותר לזמננו - שילוב של מחקר שיטתי ודיסציפלינארי שאוסף נתונים יחד עם מעורבות והכרה בתשתית התרבותית שממנה אנו באים. אז לאנתרופולוג התרבותי יש אפשרות להפסיק לקבל יוקרה דרך ההיגיון המדעי ולהראות שיש לנו מתודה מתאימה לתקופתנו".



האנתרופולוג הצרפתי קלוד לוי-שטראוס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו