שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"המדריך הישראלי לבנות 40+" מאת טלי רוזין | פלוס-מינוס

"המדריך הישראלי לבנות 40+" מעצב את דיוקן האשה בגיל המעבר כאורגניזם דולף הסובל משטפי דם וסת, דליפת שתן, פרצי בכי והזעות לילה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שהם סמיט

המדריך הישראלי לבנות 40+

טלי רוזין, ד"ר גדעון קופרניק וד"ר עמוס בר. ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, 199 עמ', 128 שקלים

עשר הערות על "המדריך הישראלי לבנות 40+"

1. החיים באדום

בגיל 11-12, לקראת הווסת הראשונה, נתחב לידינו הספר המסביר לנו מה מתרחש בגופנו. כשהווסת מתאחרת והבדיקות מאשרות - הריון - מופיע לצד מיטתנו הספר המסביר לנו מה מתרחש בגופנו. מתי נקרא את "המדריך הישראלי לבנות 40+"? האם כריכתו האדומה, בידינו, תהיה הודאה בכך שדודה וסת מתכוננת לארוז את מזוודותיה ולנטוש אותנו לעד?

2. המדריך

מדריך, בשפה העברית, הוא זכר. המחברת אינה אשמה בכך. לא בגללה מבליח במוחי מדריך ולו רגליים שריריות במכנסי חאקי קצרים. ובכל זאת, צורם לי שרוזין היא הצלע הנשית היחידה בין מחברי הספר - צלע שתפקידה להיות קול מתווך בין רופא-זכר לבין הפציינט ממין נקבה.

3. פלוס

לפלוס (+) מטען חיובי. מאז השיעור הראשון בחשבון ולאורך כל חיינו הבוגרים הוא ייקשר אצלנו עם ברכה ושפע: מילדים ועד מבצעי 1+1. יתר על כן, לועזיותו, והמינימליזם שלו כסימן דפוס, מעניקים לו תדמית קלילה ועדכנית. בכל הנוגע לגיל, פלוס הוא לא פעם דרך להווריד את המציאות. בת 45 תצטייר כצעירה ונמרצת פי כמה אם נגדירה כבת 40+. בתרבות המקדשת את הנעורים, פלוס הוא מסווה למינוס. "האם הפנייה לבנות ארבעים פלוס היא תעלול שיווקי?" השאלה מתבקשת, ולזכותה של רוזין יש לומר שהיא עונה עליה ביושר: "לא רק. מאחוריה קיימת גם אמת ביולוגית, וגם הכרה בעובדה שכולנו רוצות להיראות, או לפחות להיחשב, צעירות יותר".

4. הדחקה עמוקה

"את הפרק הזה", מתוודה רוזין בפתח הספר, "לא הצלחתי להתחיל לכתוב לפני גל החום הראשון". התאמינו? כאשר קראתי את המשפט וחרף היותי מודעת לכך כי אני עומדת לקרוא ספר בנושא "גיל המעבר", המחשבה שחלפה בראשי היתה: המחברת לא הצליחה לכתוב מלה עד הקיץ.

5. אקלים תרבותי

"אנחנו בסדר גמור", קובעת רוזין, "זו הסטיגמה החברתית והאקלים התרבותי שבו אנו חיות שגורמים לנו להתכווץ". שוב ושוב, לאורך הספר כולו, מבטאת רוזין את הפער שבין עמדתה המוצהרת ביחס לחוויית גיל המעבר לבין תחושותיה המושפעות מן הסביבה. קולה האחד אומר: "אני לא חוששת ממה שיגידו עלי", קולה השני מתוודה: "אני כן חוששת. הרי בגלל זה אני צובעת שיער ומקפידה ללכת לקוסמטיקאית". קול אחד מכריז: "זכרי שאת אשה בשיאה", קול שני מזכיר להקפיד על "תרגילי קיגל" למניעת דליפה.

6. דליפה

"המדריך הישראלי לבנות 40+" עוסק בהבטיו הגופניים של גיל המעבר, יותר מאשר באלו הנפשיים. מרכזיות זו היא הכוח הדומיננטי המעצב את דיוקנה של האשה בגיל המעבר כאורגניזם דולף הסובל משטפי דם וסת, דליפת שתן, פרצי בכי והזעות לילה.

7. בלות

"גיל הבלות" הוא, לתפישת רוזין, "מושג מחליא" (כך בהקדמה). "המלה בלות", היא מוסיפה, בפתח הפרק השלישי המוקדש לווסת, "צריכה להיעלם מהעולם בכלל ומהלקסיקון המתאר את גיל המעבר בפרט". והיא מרחיבה: "שם התואר בלה, שהמילון מתאר כ'מרופט, ישן או שחוק מרוב שימוש', מתאים בעינינו מקסימום לתיאור של נעליים ישנות או בגד שעבר זמנו. לאשה? לעולם לא".

אני דווקא אוהבת את נעלי הישנות, הבלויות. הן נוחות, הן מתאימות לי ככפפה. איני ממהרת להחליף אותן. אני מסתייגת מחפצון נשים, בין כשהן חדשות ובין כשהן "משומשות".

8. משומש

הצהרות לחוד ומציאות לחוד. כשרוזין נדרשת, בפרקים הבאים, לפרט ולתאר את מצבו של הגוף הנשי, היא מגלה שכאשר "הוא מהודק פחות, שלא לומר רפוי יותר", קשה שלא להזדקק למילות תואר מן השדה הסמנטי של הבלות. גם שימוש במרכאות הוא דרך דיפלומטית. כשרוזין כותבת איברים "משומשים" היא כמו מצהירה: אני מודעת לכך שהתואר "משומש" הוא תואר מחפצן ומעליב. דומה שהיא אינה מודעת לכך שעצם זיהויו של "משומש" עם "פגום" הוא אקסיומה של הקפיטליזם. אם נשתחרר ממנה, נשתחרר גם כנשים - נחדל להיות בלויות במובן פגומות. נהיה נשים-רטרו, נהיה נשים-וינטאג'.

9. זה הורמונלי

"הבעיה היא הורמונלית ולכן גם הטיפול צריך להיות הורמונלי". מסר זה מופיע בספר בשלל ואריאציות, עד כי הייתי מעזה לראותו כ"כל התורה על רגל אחת". מלבד התייחסות מתמדת לנושא, מוקדשים לטיפולים ההורמונליים לא פחות משלושה פרקים מפורטים, שהם מעין מסע לטיהור שמם, זאת לאחר שמחקרים הצביעו על הקשר בינם לבין מחלות כגון סרטן השד, שבץ והתקפי לב. עמדת המחברים לא יכלה להיות ברורה ונחרצת יותר, ובכל זאת, לספר מצורף גם פרק על תחליפי הרפואה האלטרנטיבית להורמונים. שלא כהמלצות היפות לכל גיל - לשמור על דיאטה, לעסוק בפעילות ספורטיבית - יש להניח כי מידע דוגמת "נובופם הינו למעשה חצי טרי סיקוונס... את הכדור יש ליטול כ-10 שעות לפני זמן השיא של הופעת הסימנים" יעניין את מי שכבר נמצאת שם.

10. כבוד

לא אהבתי את הקול שדיבר אלי בספרם של טלי רוזין וד"ר עמוס בר "המדריך הישראלי להריון ולידה" (זמורה-ביתן, 1994). הפריעו לי, בקול ההוא, הומור יכנעאי, פאמיליריות יתר, חשיבה סטריאוטיפית, נטייה לפירוט יתר ופטרונות (שנאתי לקבל הנחיות נוסח "אל תשכחי להכין סנדוויץ' לבעלך. הוא עשוי להיות רעב בחדר הלידה"). היה זה קולה של רוזין, אך מתוכו בקעה בת-קול גברית, של השותף לכתיבה, הד"ר בר, או של קול גברי-כללי שהופנם. שמחתי, ואף התרגשתי לגלות כי "המדריך הישראלי לבנות 40+" נכתב בקול שונה. זהו קול בוגר, ענייני ומכבד, קול שאינו חוטא בפופוליזם ובדחנות, קול מבין ומזדהה, משוחרר ולא נבוך (למשל, כשהוא מספק הסבר בהיר וענייני איך בדיוק מומלץ לאונן כדי למנוע את התנוונות שרירי הנרתיק). זהו קולה העכשווי של טלי רוזין, קול "משומש", כלומר מנוסה, בשל, חכם ותקיף. זהו קול שאינו נכנע ונבלע בקולותיהם של עמיתיה הגברים. זהו קולה של מי שמדברת מניסיונה, כפי שהיתה רוצה שידברו אליה. זהו קול הנמנע משיפוט והמותיר מרחב למחשבה ולהחלטות אישיות. זהו קול שהוא דוגמה ניצחת להשתבחות הבאה עם הגיל.

שהם סמיט היא אשה בת 40+

גברת מג'ונדרת | למה נשים מתאמצות להסתיר את גילן?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ