בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוף בן | יותר טוב מוויקיליקס

נשיא ארה"ב שכח שהוא מוקלט, רה"מ השוויצה, והמצרים המתינו בסבלנות. גם אחרי עשרות שנים, השיחה בין גולדה לניקסון מצמררת

תגובות

ההקלטה מטושטשת. צריך להקשיב לה באוזניות ולפענח את חילופי הדברים מבעד לרעשי הרקע ושקשוק הכוסות והכפיות. אבל המאמץ שווה: גם אחרי עשרות שנים, השיחה בין גולדה מאיר לריצ'רד ניקסון מצמררת.

ככתב מדיני סיקרתי הרבה ביקורים של ראשי ממשלה ישראלים בוושינגטון, תמיד מאחורי הדלת. מעולם לא שמעתי את חילופי הדברים בתוך החדר הסגלגל. והנה הם אצלי באוזן, בהקלטה שספריית ניקסון פירסמה בסוף השבוע שעבר. גולדה עם המבטא היידישיסטי, הנרי קיסינג'ר בהיגוי הגרמני, יצחק רבין באנגלית הצברית ומעל כולם הנשיא ניקסון, שכבר הסתבך בפרשת ווטרגייט, ועדיין נשמע דומיננטי בשיחה, מעניק לאורחת מישראל שיעור ביחסים בינלאומיים. גם בחלוף הזמן, זה מרתק יותר ממברקי ויקיליקס.

גולדה באה לבית הלבן ב-1 במארס 1973 במטרה כפולה: להבטיח שההתקרבות בין ארצות הברית למצרים לא תעלה לישראל בנסיגה מסיני, ולקבל מטוסי קרב חדשים לחיל האוויר. ניקסון רצה לשכנע אותה, שכניסה למו"מ מדיני "טובה לאינטרסים שלנו ושלכם", ולאותת שאספקת הנשק תלויה בהתפתחויות המדיניות. מטוסים תמורת שטחים, כמו בעסקה הכושלת שהנשיא ברק אובמה הציע לראש הממשלה בנימין נתניהו.

גולדה עמדה על שלה. כמו נתניהו לאובמה, גם היא הסבירה לניקסון שישראל רוצה שלום יותר מכל ומוכנה ליטול סיכונים למענו. העברתי מסר לסאדאת דרך נשיא רומניה, והוא לא השיב לי, התלוננה על הנשיא המצרי. ברקע השיחה עמדה הצעת מצרים להסדר קבע עם ישראל, שנמסרה לקיסינג'ר שבוע קודם. גולדה לא התלהבה. היא הציעה הסדר ביניים מצומצם, ואמרה שגם זה יהיה קשה לה פוליטית. "המצרים רוצים שאמריקה תמסור להם את ישראל... שנחזור לגבולות 1967, ואז לגבולות 1947, ואז שנסדיר את עניינינו עם הפלסטינים. הפלסטינים, כלומר ערפאת והטרוריסטים", הזהירה. הנשיא הבטיח לתאם אתה עמדות.

ניקסון וקיסינג'ר התעניינו יותר במאזן הכוחות בין המעצמות, מאשר בהשגת שלום במזרח התיכון. התהליך המדיני נראה להם ככלי להחלשת ההשפעה הסובייטית. הם עלו לטונים גבוהים רק כשדרשו מגולדה לרסן את תומכי ישראל בסנאט, שביקשו להתנות את הדטאנט עם ברית המועצות בהקלת המצוקה של יהודי רוסיה ("תיקון ג'קסון"). גולדה הדפה אותם ותיארה בלהט את סבלם של היהודים מאחורי מסך הברזל. ניקסון הציג את עצמו לפניה כלוחם ותיק באנטישמיות; כנראה שכח שהקליט את עצמו, ולא חשב שיום אחד יתפרסמו התמלילים עם הערותיו הבוטות נגד היהודים.

בקטע הכי חשוב בשיחה גולדה הסבירה שישראל חזקה, ולכן הגבול המצרי שקט. "לא רק שנוכל להגן על עצמנו אם נותקף, גם לא הותקפנו בגלל זה". היא השוויצה במידע שהיה לישראל משיחות סאדאת עם הסובייטים (והגיע לידיה מסוכן המוסד אשרף מרוואן). "אנחנו מקבלים את התמלילים של המצרים והרוסים", הסביר קיסינג'ר לנשיא. המסר נקלט: מצרים חלשה וישראל יכולה למשוך אותה באף. שום דבר לא בוער. גולדה חזרה לירושלים, דחתה את ההצעה המצרית וישראל נהנתה מעוד שבעה חודשים של שקט ביטחוני, צמיחה כלכלית ויציבות פוליטית. ואז חצו המצרים את התעלה, וההיסטוריה השתנתה לבלי שוב.

יש הרבה דמיון בין גולדה לנתניהו: בפופולריות, בניסיון הדיפלומטי, באנגלית הטובה ובעמדות המדיניות. גם היא דגלה ב"אף שעל" במסווה של "אין פרטנר". אבל יש גם הבדל מהותי בין שני ראשי הממשלה. גולדה לא ידעה במארס 1973, שהקיפאון המדיני יוביל את מצרים למלחמה. נתניהו חווה בגופו את מלחמת יום הכיפורים, כשחזר מלימודיו בבוסטון ומיהר לחזית. הוא ראה מקרוב את מחיר השאננות, האמונה בכוח והזלזול באויב. ואם שכח, כדאי שירענן את זיכרונו בהאזנה להקלטה של גולדה וניקסון, וישאל את עצמו, "מה אעשה כדי שלא לחזור על שגיאותיה, ולא לגרור את המדינה בעיוורון לאסון יום הכיפורים השני".

לתקציר תמלול השיחה (PDF)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו