בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבי כהן, 1956-2010

אבי כהן היה ענק כי הוא היה גדול גם מחוץ למגרש. הוא היה לחבריו הרבים חבר אמת, תמיד ידע לחייך, להיות אופטימי

תגובות

"אבי כהן, אבי כהן, אין כמוך בעולם, אבי כהן, אבי כהן, אוהבים אותך כולם" (למנגינת "ברבאבא")

בסוף שנות ה-70', כשקריאות העידוד בישראל התמצו ב"יאללה מכבי" או ב"קדימה הפועל", שיר העידוד הזה בהשראת פזמון הילדים של יורם טהרלב ונורית הירש, נחשב תחכום גדול, הברקה.

יותר מכל העיד השיר על האהבה - לא סתם "אהדה" או "הערצה" - שרחשו אוהדי מכבי תל אביב לאבי כהן, עוד כשהיה בראשית דרכו. והיא המשיכה לאורך כל השנים, גם הרבה אחרי שפרש, עד הסוף הטרגי, העצוב, המייאש והמיותר כל כך. אוהדי היריבות היו יכולים ללגלג בתחילה על הכינוי הרכרוכי כביכול - "אביל'ה" - שדבק בו. מהר מאוד הם עצמם אמרו את השם אבי כהן בחיל ורעדה, בפחד ויראה, ובהרבה כבוד והערכה.

כשיענקל'ה גרונדמן המנוח העלה את כהן בן העשרה במקום צביקה רוזן האגדי, בתחילה כי זה היה פצוע ואחר כך כי הבין מה גדל לו מתחת לאף, אוהדי מכבי תל אביב נזעקו. רק מי שראה את רוזן משחק יודע להעריך איזה בלם עצום הוא היה; רק מי שמבוגר מספיק זוכר את גודל ההפתעה והמחאה.

מהר מאוד הבינו כולם כי "הילד" הוא העתיד, הראשון בארץ שלא היה סתם בלם, אלא ליברו במלוא מובן המלה; כזה שהקפיץ את התפקיד שנות דור, שאי אפשר היה לעבור אותו, שהיה מנהיג ההגנה אבל גם עוזר להתקפה, מוסר מצוין, מנקה שטחים, קורא מהלכים. ו-ווינר. לימים יצהירו בליוורפול: "קנינו את בקנבאואר של המזרח התיכון".

השבת של הדרבי בדצמבר 78' היתה גשומה מאין כמוה. בכל זאת, לשער 11 אזלו הכרטיסים, גם ליציעים האחרים בבלומפילד, למעט שער 3, מיקומם המסורתי של אוהדי בית"ר ושמשון תל אביב. וכך, כנער בן 14, רצה הגורל שראיתי מזווית נפלאה את הגול הכי גדול של מכבי, של הדרבים, של התקופה. "דרבי המטריות" יכונה המשחק, בו בלומפילד הפך לעיסת בוץ שהיום כנראה לא היו מאשרים לשחק בה. 22 אלף מטריות ואבי כהן אחד, שעולה מההגנה ומקבל כדור ממושיק שוויצר ובוולה מדהים קורע את הרשת. לא היה גול כזה.

חבר טוב, אוהד הפועל כל חייו, החמיא לשער של ערן זהבי בליון. "מאז הגול של אבי כהן לא ראיתי גול כזה", אמר. 32 שנה אוהד הפועל. כשרואים גדולה, מכירים בה כולם.

עם הקיץ הגיעו החדשות על ליוורפול. היום, כשאירופה היא כאן ממול, זה נראה עוד הישג, אבל בקיץ 79' - וליוורפול היתה אז בשיאה, לא פחות ואולי יותר מברצלונה של היום - זה היה בלתי נתפש. העברת המאה של הכדורגל הישראלי. כמה היינו גאים. כן, פיני זהבי עזר, אבל הזר הקודם שהביאה ליוורפול היה שוער דרום אפריקאי ממוצא אנגלי, והפריד בין שניהם יותר מדור. כשרואים גדולה, מכירים בה כולם.

קצת יותר מעשור אחר כך, כשאביל'ה מסיים את הקריירה ואני בראשיתה, פגשתי בו אישית לראשונה. רוני רוזנטל הגיע לליוורפול, הכבלים הפציעו, ובאביב 90' שודרו לראשונה משחקים מהליגה האנגלית בערוץ הספורט. חיבור לכבלים היה אז מצרך יקר, אבל ב"חדשות" המנוח היינו כבר מחוברים. אביל'ה, שהיה חבר אישי של עורך מדור הספורט, אליעזר לחנה, לא יפסיד משחק של ליוורפול בשידור חי, וכך מצאתי את עצמי יושב מול מכשיר טלוויזיה קטן, לצד האגדה, אחד מגיבורי נעוריי. כמה התרגשתי, השידור מאנגליה לא עניין. ואבי, גיליתי באותו יום ובשנים הבאות, תמיד נחמד, תמיד לבבי, תמיד בעל חוש הומור. ותמיד מכביסט.

הוא היה מכביסט מגיל תשע, כשהגיע מרמת השקמה לאימוני הילדים. הוא היה מכביסט כשחזר לקבוצה מאירופה (פעמיים), ונשאר כזה עד יומו האחרון. מנהיג, קפטן אמיתי.

אביל'ה היה ענק כי הוא היה גדול גם מחוץ למגרש. הוא מעולם לא שכח את הרקע הצנוע ממנו בא (כמה מכם מכירים שחקני עבר גדולים, סמלים של ממש, שרוכבים על קטנוע?). הוא היה לחבריו הרבים חבר אמת, תמיד ידע לחייך, להיות אופטימי, לראות את החצי המלא של הכוס. באולפן רשת ב', ביציע, או בשיחת חולין על מכבי, ליוורפול או נבחרת ישראל, שלוש אהבותיו בכדורגל. בחצר ביתו ברעננה מתנוססים הדגלים - ישראל, ליוורפול, מכבי. היום מן הסתם הם יורדו לחצי התורן.

אבי כהן, אבי כהן, אין כמוך בעולם, אבי כהן, אבי כהן, תמיד יאהבו אותך כולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו