בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר"

סגן הרמטכ"ל הפורש בראיון ל"הארץ": "בפרשת מסמך גלנט היה ריב בצמרת הצבא, שאלוהים יודע מי מושך שם בחוטים"

תגובות

יש משהו לא הוגן בכך שחלק כה גדול מראיון הפרישה של האלוף בני גנץ, סגן הרמטכ"ל עד נובמבר האחרון, מוקדש למינוי האחד שהחמיץ. גנץ פורש מצה"ל אחרי שהאלוף יואב גלנט הועדף על פניו כרמטכ"ל ה-20, ועל רקע האווירה הקשה שהשתלטה על המטכ"ל בעקבות פרשת מסמך הרפז.

33 שנה במדים, רובן הגדול בחוד היחידות הלוחמות; חמישה תפקידי אלוף בעשור האחרון; לקח חלק פעיל באירועים היסטוריים, מהנסיגה בדרום לבנון (גנץ, מפקד יחידת הקישור ללבנון, היה הקצין שסגר אחריו את השער בגדר במאי 2000), דרך פרוץ האינתיפאדה השנייה (גנץ הוזעק ימים אחדים קודם לכן לפקד על כוחות צה"ל בגדה) ועד מלחמת לבנון השנייה. ועדיין, הוא מופצץ בשאלות על רגשותיו והערכותיו בפרשת המסמך.

גנץ, איש נבון ומפוכח, יודע היטב מדוע. אחרי הכל, הוא זה שבפורום מטכ"ל, זמן קצר לאחר פרוץ הפרשה, הגדיר את המסמך כ"פגר שסרחונו השתלט על החדר". ערב הפרידה הרשמית שלו מעמיתיו, שלושה חודשים מאוחר יותר, התלבט עד כמה מותר לו להיות בוטה. לבסוף החליט לדבוק בקו הממלכתי ששמר עליו לאורך ההתמודדות. ועדיין, בין השורות, השתמעה ביקורת. "אני מוצא את עצמי בזמן האחרון", אמר, "חושב בעיקר על החברים שלנו שנפלו. על מה האנשים הללו נהרגו והאם אנחנו עדיין ראויים להם?"

במסמך, שסגן-אלוף (מיל') בועז הרפז הודה במשטרה בזיופו, גנץ מופיע כיעד פוטנציאלי לתקיפה. מחבריו, כביכול, זוממים "לבנות פרופיל שלילי לגנץ", כחלק ממערכה שמטרתה המשוערת היא מינוי גלנט לרמטכ"ל. גנץ עצמו ראה את המסמך כחודשיים לפני שדלף לתקשורת. הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, הציג לו אותו "לשתי דקות".

המסמך, ומה שגנץ זיהה כתחילת מתקפה תקשורתית נגדו ערב ההכרעה על המינוי, הביאו אותו לבקש פגישה עם שר הביטחון, אהוד ברק, בתחילת אוגוסט, שבה התריע על האווירה במטכ"ל. הוא לא סיפר לברק על קיומו של המסמך. אף שגנץ אינו אומר את הדברים במפורש, נראה שהוא שותף להערכת אשכנזי והמתמודד השלישי על הרמטכ"לות (לצד גלנט וגנץ), האלוף גדי אייזנקוט, שחרף הזיוף, המסמך משקף במידת מה מציאות ששררה אז בצמרת הביטחונית.

בראיון ל"הארץ" אומר גנץ שלא היה מעורב בשום תככים במרוץ לרמטכ"לות, לפני פרסום המסמך או בעקבותיו. "אני לא חושב שמישהו פיקפק בי. רוב האנשים הבינו שאני רק שורה במסמך ושאין לי בו יד ורגל. את בועז הרפז עצמו לא הייתי מזהה גם במסדר זיהוי, אילו הציבו אותי מולי.

"לנוכח האווירה ששררה, המסמך לא היה בלתי רגיל. התרעתי בפני השר (ברק) על האווירה הקיימת. אמרתי לו: זו אווירה לא נכונה לרמטכ"ל ולך. ההתרעה שלי לא נועדה לקדם את סיכויי, אלא כוונה לעצם העניין. היה ריב בצמרת, שאלוהים יודע מי מושך שם בחוטים. אתה מסתכל על אלופים, על מפקדי אוגדות ואתה יודע שהצבא הוא אחר. לך תסביר שנחתום הוא רק נחתום, הוא לא כל העיסה. עכשיו אני באמת מקווה שתצא האמת, כואבת ככל שתהיה, לאור".

לדבריו, הוא גאה על כך שסירב להתפשר על עמדותיו בסוגיות אסטרטגיות עקרוניות, חרף האפשרות שהדבר עמד לו לרועץ במרוץ לרמטכ"לות. "כשהחלה ההתמודדות, היו לי שלושה כללים שעמדתי בהם בגבורה: לא יצאתי לתקשורת, לא לכלכתי על המתחרים ולא החלפתי את דעתי בנושאים עקרוניים כדי להתמנות לרמטכ"ל. אמרתי לעצמי מראש שאם מכל זה לא אצא רמטכ"ל, עדיין אוכל להסתכל ביושר במראה. לא חרגתי מכך במילימטר, למרות שרבים ייעצו לי לחרוג".

"חרא של פרשה", הוא מגדיר את הסיפור כולו. גנץ מוסיף כי בדיקת מבקר המדינה בפרשה "צריכה לחקור באיזו אווירה המסמך נוצר. לא הלוגו ועובי הפונט, אלא על איזו תשתית נבנה. אחרת, הפגר בחדר ימשיך להסריח. רק הסרת העננה תפתח את החלון ותעיף את הפגר לקיבינימט. מה שקרה לא מגיע לצה"ל ולא מגיע ליואב (גלנט) וגם לא לאמא ששלחה את הבן שלה לבקו"ם באוגוסט 2010".

מוכנות גבוהה לאיראן

על ההחלטה להעדיף את גלנט על פניו, הוא אומר: "יש מידה מסוימת של אכזבה, אבל אני באמת התגברתי. חשבתי שיש לי כל הכלים, שאני צריך להיות שם. אבל זה בסדר, האיש (שר הביטחון) החליט מה שהחליט. אני מכבד את ההכרעה". גנץ מספר כי האפשרות להישאר בצבא כסגנו של גלנט לא עמדה על הפרק בעיניו. "זה לא אפשרי, לא בסיטואציה שנוצרה", הוא טוען.

כשגנץ נשאל אם הוא מדבר היום עם גלנט, אחרי המשבר שנוצר ביניהם בשלבים האחרונים של ההתמודדות, אמר: "אין פה מקום למרכיב האישי. איחלתי ליואב הצלחה ואני מתכוון לכך. אני משאיר כאן תוכנית עבודה סגורה ומסודרת. זה לא ביזנס פרטי ואין שום קשר למרכיב החברי בינינו. אני שם את זה בצד. נהגתי באחריות מקצועית כדי להעביר את מה שצריך".

גנץ, בן 51, עוד לא החליט מה יעשה בהמשך. אין לו, הוא אומר, שום כוונות להפוך לסוחר נשק. אפשרויות אחרות עדיין פתוחות. בשנה ושלושת החודשים ששירת כסגן הרמטכ"ל עסק רבות בשאלה שהצבא ממעט לדבר עליה, איום הגרעין האיראני. "זה תבע חלק גדול מהזמן שלי. אני חושב שמדינת ישראל התקדמה מאוד ביכולתה בשנים האחרונות. לא מדובר כאן על פנטזיות, אלא על יכולות. אני מאוד שבע רצון. אנחנו במקום טוב מאוד ונהיה במקום טוב יותר, כשדברים נוספים יבשילו. אני מקווה שהיכולות הללו לעולם לא יעמדו למבחן.

"מדינות דמוקרטיות לא הולכות למלחמות, אלא כשזה הכרחי. האיראנים ממשיכים לחתור לגרעין. הסנקציות הבינלאומיות אמנם חשובות, אך בינתיים הן לא גרמו להם לשנות החלטה. זו בעיה עולמית, אזורית, ולבסוף גם ישראלית".

מהלחימה שבה נטל חלק בעשור האחרון הסיק שקיימת חשיבות עליונה להתגייסות המדינה, על כל מערכותיה, להתמודד עם האתגר. "כשיש דירקטיבה, הנחיות מפורשות, משאבים, אין דבר שהמדינה לא יכולה לעשות. מהלכים כמו מבצע ?חומת מגן', גדר הפרדה, ההתנתקות, ?עופרת יצוקה' יושמו, כי הועמדו לרשותם כל המשאבים והיכולות. את מלחמת לבנון השנייה לא הכינו כך ולא ניהלו כך.

"ביוני 2001, כשפיקדתי על אוגדת יהודה ושומרון, אסור היה לי להגיד את המלה ?גדר' לעיתונאים, למרות שהתחלנו לתכנן אותה. המונח הרשמי היה ?מרחב פעולה'. בסוף החליטו והפרויקט נסע. לעומת זאת, כשהייתי אלוף פיקוד צפון (בין 2002 ל-2004) היו אפס ביקורים של ראש הממשלה אריאל שרון בפיקוד. אני לא רוצה לעסוק בחשבונות עבר, אבל זה ביזנס שמחייב מעורבות רציפה ומתמשכת.

"אני זוכר טלפון משרון. הוא אמר: שמור לי את חזית הצפון שקטה. באתי מאיו"ש. הבנתי. אבל שיח אסטרטגי אמיתי, חוצה דרגים, לא התקיים. היום הממשלה מבינה את המשמעות של הזירה הצפונית. אתה רוצה לקרוא לזה פוסט-וינוגרד? אז תקרא. אני לא מצפה שראש הממשלה יעשה תוכנית אופרטיבית לפיקוד הצפון. הוא לא צריך להחליף אותי, אבל גם אני אינני יכול להחליף את הממשלה בקבלת החלטות".

מהמלחמה בקיץ 2006, נצרב בזכרונו הביקור המפורסם של ראש הממשלה אהוד אולמרט בפיקוד הצפון ב-7 באוגוסט. גנץ, אז מפקד זרוע היבשה, היה שם. "אמרתי לו: אם לא נפעיל מהלך מתמרן, לא נביא למצב הכרעה. הוא אמר לי: מעולם לא הוצגה בפניי תוכנית כזו. ישבתי לבן לחלוטין. אני לא מנסה לשפוט את אולמרט ואת (הרמטכ"ל אז) דן חלוץ, אבל זה ממחיש את החשיבות הגדולה שיש לשיח בין המדרגים. צריך לעשות את זה לא תחת צל ועדת החקירה הבאה, אלא משום שבלי הדיאלוג אנחנו גורמים לחיילים לדשדש שבוע ימים כי לא הוחלט מה עושים בעזה. אפילו בעופרת יצוקה, עוד היה צריך לעשות מסאז' לעניין הזה. בחלק הזה, אני נותן ציון יותר גבוה היום לדרג המדיני. יש שביעייה, דיונים, בסיס ידע והבנה משותפת יותר רחב".

המלחמה בלבנון, כמו גם "עופרת יצוקה", הסתיימה לדעתו טוב יותר מכפי שהשתקפה בתקשורת. "זה לא סתם שחיזבאללה והחמאס לא חידשו מאז את הלחימה נגדנו. אבל אני חושש מדבר אחד: מתחילה להיווצר אצלם מחשבה שהם יכולים להפעיל נגדנו מהלומת אש, כשטילים ורקטות משמשים תחליף לתמרון הסורי והמצרי מהעבר. הטילים ישנם והמטרות ישנן. זה יכול לקרות. ברור להם שאנחנו ננצח, אבל הם עלולים לחשוב שעליהם לגרום נזק מקסימלי בפתיחה, ושזה גם יהיה הנרטיב שלהם בשאלה מי ניצח, בתום המלחמה".

אם תפרוץ מלחמה, "אנחנו נצטרך להתארגן מהר ולצאת להתקפה מהר. ב'עופרת יצוקה' החמאס ירד מירי של מאות רקטות לעשרות ביום, ובסוף ל-13 רקטות. ברגע שאתה משתלט על השטח, על המסה הגדולה של המשגרים עד לליטני בלבנון, או מבתר את רצועת עזה, אתה יוצר מצב הכרעה. אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ לקצר את המלחמה ככל האפשר, בגלל המחיר שהעורף ישלם ביום הראשון. הטילים יכוונו כמעט לכל המדינה. אנחנו נצטרך להפעיל עוצמה גדולה בהתחלה. גם חיזבאללה יודע שאם הוא יירה רקטות אם-600 מצפון לבנון למרכז הארץ, יחטוף פי עשרה בחזרה".

גנץ מעריך ש"סיפור עזה יתפוצץ שוב מתישהו. נצטרך להתמודד עם זה וליצור תנאי הסדרה אחרים, אבל זו לא מערכה אסטרטגית. החמאס והג'יהאד התעצמו וקשת הטווחים של הרקטות מעזה גדלה והולכת, אבל עוצמת האיום מוגבלת בהשוואה ללבנון".

"לא נסיך"

בראיון, רק שאלה אחת מוציאה אותו משלוותו - בדבר הדימוי שדבק בו, של נסיך שהדברים באים לו בקלות. "עשרות שנים הייתי בתפקידים קרביים, תחת אש. מלוחם ועד מג"ד ומח"ט צנחנים, מפקד אוגדות בשטחים ובלבנון. אני באמת לא יודע מאיפה הדבר הזה מגיע. אם זה נחשב נסיך, שיהיה", הוא אומר.



האלוף גנץ בתרגיל צה''לי בחודש שעבר. ''היום הממשלה מבינה את משמעות הזירה הצפונית. אתה יכול לקרוא לזה פוסט-וינוגרד'', אמר


גנץ עם אשכנזי, בעת מינויו לראש יחידת הקישור ללבנון ב-1999



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו