בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחירות 2009: אריק סיני התאהב באביגדור ליברמן. עכשיו הוא בצוות ההסברה של ישראל ביתנו

לפני שלוש שנים, בחוג בית בקיסריה, התאהב אריק סיני באביגדור ליברמן. מאז הספיק הזמר, שהתחנך בבית מפא"יניקי, להצטרף לצוות ההסברה של ישראל ביתנו. אריאל זילבר השני? עם זקן אלגנטי כמו שלו? הגזמתם

תגובות

השעה שבע בערב ואריק סיני מרגיש שהוא נמצא במקום הנכון. מסתובב בהתרגשות, מתפעם מהפעילים הפוליטיים נושאי השלטים, מהדגלים הפזורים, נסחף בזרם הקהל הרב שדוחק אותו ומתקרב ללחוץ את ידו. "איזה עוצמה", הוא אומר בפליאה ומביט סביבו. ברקע מתנגן שירה של נעמי שמר, "אנשים טובים". בין שיחות ברוסית והבזקי מצלמות הוא נעצר לרגע. "חשוב לי להיות פה", הוא אומר, "זו דרך חדשה ואני מרגיש בה בבית. חוץ מהמוסיקה, אף פעם בחיים לא הרגשתי מחויב למשהו בכזאת עוצמה. אני גאה להיות פה".

כמעט אלף פעילים הגיעו לכנס השקת קמפיין הבחירות של מפלגת ישראל ביתנו, שהתקיים בחודש שעבר בקצרין שברמת הגולן. גם סיני, אחד מהגדולים בזמרי שנות השמונים, היה שם. במקביל לקריירה המדשדשת שלו, הוא מצא סיפור אהבה חדש, וכך חודש לאחר שהפציע לרגע ברשימת "אנשי העיר" שנעלמה עוד לפני הבחירות האחרונות לעיריית תל אביב וחמש שנים לאחר צאת אלבומו האחרון - הוא שוב על הבמה. הפעם, הפוליטית.

מי שבתחילת שנות ה-80 שילב במתיקות קאנטרי ושירי ארץ ישראל הישנה והטובה, בשירים כמו "דרך הכורכר", "שובי לפרדס" ו"העיירה שלי", הפך לאחר התומכים הנלהבים בעמדותיו הימניות נציות של ליברמן. בין כל ההמון שהתאסף ועם עגילי כסף נוצצים לאוזניו, ברור שסיני הוא תומך מזן אחר. "אני רוצה להזמין לשולחן הנשיאות מצטרף חדש למפלגה: הזמר אריק סיני", קורא מנחה הכנס ושולח אותו לפתע לאור הזרקורים. הקהל מתעורר בשנייה ומשיב במחיאות כפיים אדירות. אחרי סיני עולים גם עוזי לנדאו, השגריר לשעבר בוושינגטון דני איילון, אסתרינה טרטמן, יצחק אהרונוביץ', סופה לנדבר והיו"ר עצמו.

מאחורי השולחן הארוך המכוסה במפה כחולה נראה סיני כמי שהלהט הפוליטי כובש ומטלטל אותו. הוא מחכה לרגע הזה כבר כמה שבועות, משיב במחיאות כפים קצובות לאמירות כמו "לא נמסור שטח לאויב שמסבסד את חיזבאללה", "שלום תמורת שטחים יביא למלחמה" ו"הגולן הוא ביתנו". אחר כך הוא עולה לשיר. "ערב טוב קצרין", הוא פונה לחברי המפלגה בטון עמוק ומחוספס, נשען על הגיטרה השחורה שלו. "גם אני כאן כי גם אני מאמין לאביגדור ליברמן. במקום לדבר אני אשיר לכם שיר. נתראה ביום הבחירות בעשרה בפברואר".

המפגש הראשון בין ליברמן לסיני, שהוביל להכללתו במערך ההסברה המצומצם של ישראל ביתנו, התרחש במקרה לפני שלוש שנים. "יש לי חברים שגרים בקיסריה", מספר סיני, "ברובם אנשים אמידים מאוד, ולדעתי גם שמאל מדגדג בעורפם. ערב אחד הוזמנתי לארוחת ערב אצל נמרוד פאר שהיה פעם סמנכ"ל נוקיה, בעצם ההזמנה היתה לחוג בית של אביגדור ליברמן. אני חושב שרוב המוזמנים - שבאים לביתו די בקביעות - היו מופתעים במידה מסוימת מהעניין הזה".

לאחר האוכל הגיע זמן הקינוח: שיחה עם ליברמן. "הוא התחיל לדבר, הקשבתי לו, ופתאום קרה לי משהו", חורץ סיני בהנאה גלויה. "אביגדור דיבר על הדרך שלו, על האופן שבו צריך לדעתו לטפל בערביי ישראל, הוא דיבר על הדרך שבה צריך לנהל את ביטחון הפנים. כל האנשים קיבלו את הדברים שלו בדממה והקשבה, ומצאתי את עצמי מזדהה עם כל שורה שהוא אומר. התרשמתי ממנו מאוד, מהמהירות שלו, מהחריפות, הוא הפעים אותי. הוא עשה לי משהו, הוא הבריק שם. הדברים שאמר גרמו גם לשמאלני כמוני להבין שאני לא נמצא במקום הפוליטי שבו אני חושב שאני נמצא. דעותי היו אז שמאל-מרכז, וגם הן נשמרו בארון ולא היו אמורות לצאת אף פעם, כי בארון חם ואף אחד לא מבקר אותך".

שנה וחצי לאחר אותו מפגש החליט סיני לצאת מהארון ויזם פנייה לליברמן. "נפגשתי אז עם חברה טובה שלי, יועצת ארגונית בכירה. ישבנו לקפה והיא ראתה משהו על פני, משהו לא שמח במיוחד", מתוודה סיני. "הקריירה שלי לא היתה בשיאה, וכך גם נראו חיי הכלכליים. היא שאלה אותי אם יש משהו נוסף שהייתי רוצה לעשות בחיים שלי. לא היתה לי תשובה ברורה, אבל אמרתי לה שאני מאוד מתעניין בפוליטיקה. זו היתה תקופה שבה ישבתי משש עד תשע בערב וצפיתי במשדרי פוליטיקה בטלוויזיה. היא שאלה אותי: 'ומה עשית בשביל זה?' אמרתי ששלחתי מייל לישראל ביתנו וביקשתי להיפגש עם ליברמן, אבל אף אחד לא ענה לי".

עוד באותו היום התקשרה ידידתו של סיני לעוזרת האישית של ליברמן. יומיים לאחר אותה שיחה בקפה התל-אביבי סיני כבר היה בדרכו לירושלים. בשעת צהריים הוא נפגש במזנון הכנסת עם ליברמן בפעם השנייה. "היה קצת מוזר לשבת שם", נזכר סיני, "זה היה חשוף מאוד, אנשים מגיעים פתאום ושואלים אותי 'מה אתה עושה פה?' אביגדור שאל אותי מה אני חושב על המפלגה שלו. זה עניין אותו. הוא לא שאל אותי למה באתי, מה אני רוצה ממנו. הוא איש אציל, אירופאי, מתורבת ברמות. אני אוהב גם את זה".

אחר כך יצאו השניים לעשן. "אביגדור אוהב סיגרים, ובמזנון הכנסת אסור לעשן אז עברנו למזנון המעשנים. אמרתי לו שם שאני מאמין ואוהב את הדרך שלו, שאני רוצה לעזור לו איפה שאפשר. לא יצאנו עם איזה החלטה מסוימת, בסך הכל נרקמה כימיה חמודה מבלי שאף אחד משנינו יודע מה יקרה הלאה".

לעברת את המפלגה

הקשר בין שני הגברים המזוקנים התהדק לאט לאט, מפגישה לפגישה הפך סיני לחלק מהמיליה החברתי שמקיף את ליברמן. "היה ברור לשנינו שאין לי שום גחמה פוליטית - לא חיפשתי כיסא ולא רציתי לרוץ לכנסת כמו ספי ריבלין או טל ברודי", מדגיש סיני. "לא באתי לכבוש משהו, הדרך שלי שונה. באתי לאביגדור כי אני מאמין בו והיה ברור שכל מה שהוא יטיל עלי אעשה. במהלך חצי השנה האחרונה היו לנו כבר 15 מפגשים. נוצר בינינו קשר חברי, אביגדור התחיל להזמין אותי למפגשים עם חברים קרובים שלו, לארוחות צהריים ביקב כרם מהר"ל למשל, מקומות מדליקים כאלה. אביגדור הוא בן של יינן, ולא שותה שום דבר מלבד יין טוב. אני לא יודע לשתות, לא נראה לי שגם אלמד, אבל טעמתי. כשמסביבי אנשים גמרו בקבוק, אני עוד הייתי בטעימה".

המפגשים האלה הלהיבו את סיני. "היתה שם אווירה טובה של ביחד, זה היה מדהים", הוא אומר. "בהתחלה הרגשתי קצת זרות כי היו שם חברים שלא הכרתי כמו איש העסקים דדי בורוביץ' מאל-על, ירון מילר מחברת השטיח המעופף. הרגשתי שכולם שם נורא אוהבים את אביגדור. ככה זה אחרי שמכירים אותו. יש בו משהו שאנחנו קצת שכחנו, הוא יודע איך להתנהג עם חברים. ממפגש למפגש הבנו מה בדיוק הוא רוצה שאני אעשה. כי היה ברור שלא באתי להיות תומך מהצד, לא בשביל זה הצטרפתי למפלגה. אני אמנם לא מבקש שום מקום, אבל חשוב לי לעשות. לבסוף הוחלט שאני אצטרף למטה ההסברה של המפלגה".

לסיני יש כבר מטרות ספציפיות שעומדות לנגד עיניו. "אני רוצה לעברת את המפלגה הזאת", הוא מצהיר בכוונה גדולה. "אני חושב שאנשים כמוני וכמו לנדאו ואיילון יכולים לעשות את זה. עד היום ליברמן לא השיג את 11 המנדטים שלו מישראלים שיושבים בצפון תל אביב. אם אוכל בנוכחות שלי לצדו לגרום לאנשים להבין שזו לא רק מפלגה של רוסים, עשיתי את שלי. אני מרגיש שהכניסה שלי מאירה את ישראל ביתנו, שנתפסת כמפלגה לא כל כך ישראלית, באור מקומי. אני מאמין שהיא בהחלט יכולה להיות כזאת, כשאני מקשיב לאביגדור, שאמנם לא נולד כאן, הערכים והאהבה שלו לארץ קורעים אותי".

לליברמן, כידוע, היו שלל התבטאויות גזעניות כלפי האוכלוסייה הערבית ומנהיגיה. ב-2006 אמר ש"גורל משתפי הפעולה בכנסת צריך להיות זהה לגורל משתפי הפעולה של הנאצים", בדברו על חברי הכנסת הערבים שנפגשים עם חמאס, כי "בסוף מלחמת העולם השנייה הוצאו להורג במשפטי נירנברג לא רק הפושעים, אלא גם משתפי הפעולה עמם. אני מקווה שזה יהיה גורלם של משתפי פעולה בבית הזה".

איך אתה מתייחס לאמירה הזאת של ליברמן?

"אני בעד. הכוונה שלו היא לערוך משפט צדק, עד הסוף. אני בן של ניצולי שואה ואני לא חושב שזו זילות של השואה. חבר כנסת, אחד מ-120 נבחרי העם שעושה פשע צריך לעמוד לדין. אני מקבל את זה. אני כועס על עזמי בשארה, אני לא מצליח לתפוס את זה. איך בשארה כזה שבורח לסוריה מקבל מהמדינה 8,000 שקל ביטוח לאומי כל חודש? שיבוא לכאן ויעמוד למשפט, אם ייצא זכאי, נריע לו. יכול להיות שבעניין הזה אני אפילו יותר קיצוני מאביגדור, לדעתי גם צריך לקחת מיד מבשארה את האזרחות".

בעקבות ההתפרעויות בעכו אמר ליברמן שערביי ישראל מסוכנים מהפלסטינים.

"אם אני כאן, כנראה שאני מאמין בזה. אין לי שום בעיה עם ערביי ישראל ואין לי שום בעיה ללכת מכאן לאכול חומוס אצלם. הם על הכיפאק כל זמן שהם שומרים על החוק כמונו. מה שקרה בעכו לא בא בחשבון. אין שום סיבה שבנאדם ייסע באוטו עם ווליום אדיר של מוסיקה לתוך שכונה שומרת צום. אני גם לא מאמין לו שהוא עשה את זה בטעות. אני אומר: אם אתה אזרח ישראלי תהיה כמונו, יש לך זכויות ויש לך חובות. מה שקרה בעכו זו התלהמות של הערבים".

אבל גם יהודים יצאו לרחובות והיכו ערבים.

"לא. לי זה הזכיר את הפוגרומים שהיו באום אל-פחם באוקטובר 2000. עזוב, יש פה אנשים שלא רואים מה קורה סביבנו. זה לא בא ממקום של שנאה לערבים, ממש לא. הדברים האלה מכעיסים את ליברמן כי הוא בא ממשטר קג"ביסטי, שם לא היו עוברות תופעות כאלו כמו שראינו בעכו. אביגדור לא שונא ערבים, הוא רק חושב שצריך לעשות סדר בדברים. גם אני חושב ככה. בסך הכל צריך לעשות סדר".

לא פשיסט ולא גזען

סיני, שבשנתיים האחרונות מעלה מופע משיריו של לאונרד כהן, החל להתפרסם בזכות "שיר פרידה" שכתב והלחין עבורו שלמה ארצי. השיר, שהוקלט ב-77', הפך מיד ללהיט ענק. שיתוף הפעולה עם ארצי הניב עוד כמה להיטים שכבשו את תחנות הרדיו והובילו את סיני להקלטת אלבומו הראשון. כך פתח סיני את הקריירה המוסיקלית שלו בנסיקה אדירה, ובמהלך שנות ה-80 הוציא בזה אחר זה שישה אלבומים מצליחים, הוזמן לשחק בהצגות תיאטרון ואף נבחר להוביל מסע פרסום לסיגריות ברודווי.

בשנות ה-90 דעכה הקריירה שלו ואלבומיו לא זכו לתשומת לב כבעבר. אפילו האלבום "שמועות על גשם" שיצא ב-92' וכלל שיתופי פעולה עם בכירי תעשיית המוסיקה כמו המפיק לואי להב, ארקדי דוכין, מיכה שטרית ושלמה ארצי, התקבל באדישות. הכישלון ההוא הביא את סיני לעזוב לארצות הברית לכמה שנים. ב-2003, אחרי יותר מעשר שנות שתיקה, הוציא סיני את אלבומו השמיני "נאהב עד שנמות" בהפקתו של אסף אמדורסקי. אבל גם האלבום המשובח - שכלל שירים כמו "מכור" ו"אור אדום כמו דם" והתקבל באהדה על ידי המבקרים - לא הצליח להחזיר את סיני למרכז הבמה.

לאורך כל חייו היה סיני איש שמאל. "התחנכתי על ברכי מפא"י והמערך", הוא מספר וחיוך עולה על פניו. "נולדתי וגדלתי בקריות של חיפה, בבית פולני, לזוג הורים שעלו לארץ ב-48'. אבא עבד בחברת חשמל ואמא היתה עקרת בית. הם היו אנשים חמים ופשוטים, שמאז שאני זוכר את עצמי השתיקו את כל הבית כשבן גוריון דיבר ברדיו. היתה להם נאמנות אליו עד יום מותם והקנאות הפוליטית הזאת שלהם דבקה גם בי. כמותם הצבעתי כל חיי למפלגת העבודה. אמא נפטרה לפני שש שנים, גם כשהיתה כבר חולה הגיעה לקלפי בשביל לזרוק את הפתק בשביל בן גוריון".

באחרונה מהרהר סיני איך היתה מקבלת אמו את המהפך הפוליטי שלו. "אני לא חושב שאמא שלי היתה אוהבת את זה. אני רואה אותה עכשיו מעלי אומרת לי: 'תשמע, אני לא מתערבת בהחלטות שלך, כמו שאף פעם לא התערבתי בנשותיך, כל פעם שהחלפת אשה סבלתי אבל לא התערבתי. אבל אני חושבת שזה יזיק למוסיקה שלך, והרי את המוסיקה אתה אוהב יותר'".

בשכונת מגוריו בצפון תל אביב סיני כבר זוכה לתגובות מעורבות. "בתקופה האחרונה במקום לשאול אותי על אלבום חדש, כל הזמן עוצרים אותי ברחוב ומתעניינים בהצטרפות שלי לליברמן", הוא אומר. "יש חלקים שתמהים על הצעד הימני שעשיתי ויש גם חברים קרובים שלמרות כל ההסברים שלי, חושבים שעשיתי טעות. אני חושב שזה קשור לכך שעל אביגדור יושבים בלי סיבה דימויים נורא חזקים. אני זוכר שגם אותי הוא הפחיד בתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה של נתניהו. אבל מי שמקשיב לו יודע שהשד לא כל כך נורא. אני משיב לכל אותם חברים שלי להפסיק עם הדעות הקדומות, להיכנס לאתר המפלגה באינטרנט ולקרוא את המצע. אין פה פשיסט ולא גזען. זה לא נכון. צריך להכיר אותו".

ליברמן חשוד שקיבל שוחד מאיש העסקים הישראלי-רוסי מיכאל צ'רנוי ואיל ההימורים האוסטרי מרטין שלאף. חשדות אחרים נגדו נוגעים לחברה בשם "מ.ל. 1" שייסדה בתו. אל החברה הזאת הועברו מיליוני שקלים מגורמים מחוץ לארץ. זה לא מפריע לך?

"אני לא רואה את זה ממטר. האיש הזה חף מכל פשע, זה פשוט קשקוש. אביגדור לא גנב ולא עשק. החשדות בפלילים הופנו נגדו מהרגע שהקים מפלגה. הם כל הזמן. כל החשדות האלה עוסקים בכסף שבו הוא אמור לממן פעילות פוליטית. גם לו ידעתי שיש בחשדות אמת הייתי נמצא באותו מקום. כאן".

והטרנספר?

"אביגדור לא מאמין בטרנספר. לדעתי איפשהו בהצטרפות שלו לגנדי לתקופה מסוימת נדבקו בו גם תפיסות שהחזיק גנדי. לא הייתי איתו לשנייה אם הוא היה תומך בטרנספר. נקודה. הוא מדבר על חילופי שטחים. הדבר הזה של לקחת בנאדם ולהעביר אותו למקום אחר, להוציא אותו מביתו, לא קיים בלקסיקון של אביגדור".

הוא לא מתכוון להוציא אנשים מהבית, אלא להעביר את כל אום אל-פחם לרשות הפלסטינית תמורת סיפוח חלק מההתנחלויות בשומרון.

"אז האדם והאדמה שלו יעברו למקום אחר, מה הבעיה בזה? אנשים צריכים להחליט איפה הם רוצים להיות. אם הם רוצים לחיות באום אל-פחם, תחת אזרחות ישראלית, שילכו לצבא ויעשו את כל מה שהם צריכים לעשות. מי שרוצה להיות אזרח שיישאר אבל שלא יבלבל את המוח".

יש כאן שריפה

בעשר בערב, אחרי שהקהל עוזב, נשארים סיני וליברמן לשוחח מעט, מניחים זה על כתפו של זה יד. "בשבילי זו סגירת מעגל", אומר ליברמן על רקע השיר "אין לי ארץ אחרת" שממשיך להתנגן פעם אחרי פעם. "עליתי ארצה ב-78', השיר הראשון בעברית ששמעתי באולפן כעולה חדש היה 'העיירה שלי' של אריק סיני. בשבילי הליווי שלו מאוד חשוב, הוא מסמל עבורי את ישראל הישנה והטובה. למרות שאין בי רגשי נחיתות, זה מראה לי כיצד המפלגה מתקבלת בציבור. כשאמן כמוהו מוכן לצאת ולהזדהות בגלוי עם העמדות של ישראל ביתנו, אני מעריך את זה מאוד. אני יודע במה זה כרוך, לכן אני מעריץ את העמדה האזרחית והלא שגרתית שלו. בוודאי היה לו יותר קל ציבורית להזדהות עם מרצ או העבודה".

התייחסות הקהל למפנה הפוליטי שלו והתגייסותו למען ליברמן מעוררת אצל סיני חששות לא קלים. הוקעתו של אריאל זילבר בהקשר זה הפכה לתמרור שיש לתת עליו את הדעת. "אני לא אומר שאריאל זילבר עשה צעד קיצוני, כי אפשר להגיד את זה גם עלי", מודה סיני בטון רציני. "אבל אריאל עשה הרבה דברים יחד", הוא מוסיף. "אריאל חזר בתשובה, הכפיש כל דבר תרבותי שהיה סביבו כמו ציבור ההומואים, גידל זקן פרא. הוא הצטרף בזמן ההתנתקות לחבורת המתעקשים על גוש קטיף כאשר יש חוק שאומר שצריך לפנות את האדמה הזאת, הצהיר שיגאל עמיר לא רצח את רבין. על הדברים האלה כעסו עליו. אם הוא היה מצטרף נקי לקו פוליטי מסוים אני לא חושב שהיו כועסים עליו. הבנאדם הרעיל עליו את הסביבה וגרר אליו אש".

סיני לא מתכוון לעשות את זה, למרות שברור לו שהצטרפותו לליברמן נתפסת כצעד חריג בנוף. "המקום הכי קיצוני שאמנים יכולים ללכת אליו הוא מפלגת קדימה ואני לא רק יוצא מהארון אלא גם ניצב על הבמה יחד עם ליברמן. ברור לי שאולי בגלל החיבור שלי אליו הקהל יתרחק ממני, השדרנים ברדיו לא ינגנו את השירים שלי. כל הדלתות היו פתוחות בפני להימלט, אביגדור לא היה אומר לי כלום אם הייתי מחליט לשמור על מרחק. אבל החלטתי לעשות את הצעד, כי יש כאן שריפה בארץ המחורבנת הזאת. יש שתי אפשרויות, הראשונה, לברוח מהשריפה ולהציל את עצמך, והשנייה, להיכנס פנימה ולכבות אותה".

רגע לפני שאולם הספורט נסגר מסביר סיני שהוא צועד בשני מסלולים נפרדים: מוסיקה ופוליטיקה. "במסלול המוסיקלי אני הולך 31 שנה, הקלטתי 150 שירים. על הבמה לא אדבר על פוליטיקה, אני לא מתכוון לערבב. לכן אני חושב, שגם את מי שיושב בקיבוץ הכי שמאלני שיש ואוהב את השירים שלי, לא צריך לעניין במי אני תומך פוליטית. אולי אני תמים, אבל אני שלם עם הדרך שלי ולא אכפת לי כמה זה יעלה לי. בגיל 58 מה כבר יכול להפחיד אותי? שלא ישמיעו את השירים שלי? שלא יזמינו אותי להופעות? מכאן אני יוצא לשלושה חודשים של עבודה קשה ועשייה, עד יום הבחירות. זה אושר עבורי לממש את מה שאני מאמין בו. אני רוצה להיות חלק מהדבר הזה, חשוב לי שזה יצליח ושיהיו לאביגדור ליברמן כמה שיותר מנדטים".*



אריק סיני. הערכים והאהבה של אביגדור לארץ קורעים אותי


עם ליברמן. אביגדור לא שונא ערבים, רק חושב שצריך לעשות סדר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו