בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדעון לוי | נהר של דם עד עזה

2תגובות

האגדה, או שמא זה סיפור אמיתי, מספרת על המתמטיקאי פרופ' חיים חנני המנוח, שביקש מתלמידיו בטכניון לתכנן צינור דם מחיפה לאילת. הסטודנטים הצייתנים עשו כדברו: באמצעות סרגלי הלוגריתמים תיכננו צינור משוכלל. הם הקפידו על התוואי, לקחו בחשבון את הטופוגרפיה והקורוזיה, הקוטר והזרימה הנכונים. משהציגו את עבודותיהם חרץ הפרופסור: נכשלתם. איש מכם לא שאל לשם מה צינור דם, של מי הדם ולמה הוא ניגר.

אגדה או מציאות, ישראל נכשלת עכשיו במבחן צינור הדם שלה. כבר שבוע שהיא עוסקת בהנחתו בין ישראל לעזה, ואיש לא שואל של מי הדם הזה ולשם מה הוא נשפך. הכל מותר, לגיטימי וצודק. הרסן המוסרי, אם היה, הותר. גם אם היתה ישראל מוחקת את עזה מעל פני האדמה והורגת רבבות, כמו שהציע באוזני פועל מצ'צ'ניה בשדרות, יש להניח שלא היתה מחאה.

מחסלים את ניזאר ריאן? את 20 הנשים והילדים שנהרגו איש לא סופר. טבח בעשרות שוטרים במסדר סיום? הולך. חמש אחיות קטנות? מותר. גוססים בבתי חולים בלא ציוד רפואי? זוטות. איפה הם ימי סאלח שחאדה הלא-עליזים: כשחיסלנו אותו ביולי 2002, והרגנו 15 ילדים ונשים, לפחות הועלו כאן לרגע שאלות מוסר.

הנה מוטלות גופותיהם, שורות שורות, חלקן זעירות. לבנו גס ועינינו קהות. ישראל כולה לבשה מדים, מדים אטומים ומכותמי דם, ובחסותם מותר לבצע כל פשע. גם טובי אנשי הרוח לא פוצים פה על מה שעוללנו. עמוס עוז קורא: "הפסקת אש עכשיו"; דויד גרוסמן כותב: "לעצור, לנצור"; מאיר שלו רוצה "פעולת עונשין" - ואף מלה בפיהם על דיוקננו המוסרי המתעוות עד כדי פלצות. סבל הדרום מכשיר הכל, כאילו היה בסבל הנורא בעזה כדי להקטינו. כולם תאבי נקם ומתרצים אותו בצורך ב"הרתעה", אחרי שהוכח שגם ההרג וההרס בלבנון לא הביאה.

כן, אני יודע, במלחמה כמו במלחמה. הם הרי הביאו זאת על עצמם; הם ארגון טרור ואנחנו לא; הם רוצים להשמידנו ואנחנו שוחרי שלום. ובכל זאת, האין דבר שיעצור כאן את צינור הדם? הרי גם מי שלבם גס ב"התייפייפות מוסרית" חייבים לעצור לרגע את מכונת ההפצצות ולשאול: איזו ישראל היא זאת? מה יהיה על מעמדנו בעולם, שצופה עכשיו בעזה? מה אנו מעוללים למשטרים הערביים המתונים? ומה בדבר השנאה העממית היוקדת שאנו זורעים מהודו ועד כוש? איזה טובה תצמח לנו מההרג וההרס הזה?

ספק אם החמאס ימוגר במלחמה הארורה הזאת; פרצופה של המדינה כבר מוגר. מוגרו האליטות האזרחיות, הן אדישות ומפוחדות, מוגר "מחנה השלום", שספק אם היה קיים. היועץ מני מזוז הכשיר את חיסול ריאן, יעלה כמה שיעלה, חיים אורון, מנהיג "תנועת השמאל החדשה", תמך בפתיחת המלחמה הנואלת הזאת. איש לא קם להציל - לא את עזה, ואפילו לא את שיירי ההומניזם והדמוקרטיה הישראלית. המדינאים, המשפטנים, המשוררים, הסופרים, האקדמיה והתקשורת, חושך גדול על פני תהום. כשתבוא עת חשבון, צריך יהיה לזכור גם את מה שעוללה המלחמה הזאת לישראל: צינור הדם שהניחה הושלם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו