בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אודי גל: "יש ספורטאים רעבים, מי יודע לאן המצב עוד יכול להידרדר"

הבונוסים מבייג'ין אזלו, הפקיד מהבנק מצלצל והוועד האולימפי ממשיך להתעלל. "אף אחד לא סופר אותנו, העסקנים האלה פגעו לנו בתדמית בצורה אנושה, והם ממשיכים לשחוט אותנו בתקשורת", מתקומם אודי גל ומאיים בפרישה. שמישהו ינסה לעצור אותו

תגובות

פתאום, באמצע הראיון, צלצל הסלולרי של אודי גל. שוב טלפון מהבנק. קצת קשה לו להתחמק מהם בתקופה האחרונה. גם להם קצת קשה עם גל, ולכן באותה שיחה הם הודיעו לו כי אם לא יפקיד מיידית כספים בחשבון, הם מתכוונים לפתוח את כל חסכונותיו באופן חד צדדי כדי למחוק את חובותיו.

אחרי שיחה מאוד לא נעימה, מניח השייט האולימפי את המכשיר בייאוש ומבקש להבהיר: "אנחנו לא אנשים מסכנים ובסך הכל עושים דבר שאנחנו אוהבים ובחרנו אותו. הבעיה, שספורט צריך לעשות רק כשנהנים ממנו והיום אני לא יכול להגיד שאני נהנה ממה שאני עושה. עצוב שאני צריך לדבר על פרישה, בעיקר כי יש לי לפחות עוד 20 שנה בענף וזה מה שאני רוצה לעשות. השיט זה החיים שלי".

"כרגע אני בהחלט חושב לפרוש מספורט מקצועני", הוא מכריז, והוא רק בן 29. האוסטרלי פייג' מלקולם, שלקח בקיץ את הזהב בדגם 470 - בו מתחרים גל ושותפו מילדות, גידי קליגר - תיכף חוגג 37. שלא תחשבו אחרת, גל משוכנע שהוא עדיין יכול לעשות את זה, בדיוק כפי שהוא מסכים כי נכשל באולימפיאדה בבייג'ין. צמד השייטים תיפקד כתקווה הגדולה של המשלחת הישראלית לזכייה במדליית זהב, וכתוצאה מכך גם זכה לתמיכה וסיוע מהוועד האולימפי, כשאפילו הסתבכות של גל בפרשת חומרים אסורים מסתורית הסתיימה בנזיפה בלבד. אבל עם תוצאות אי אפשר להתווכח, גם לא עם המקום ה-14 באולימפיאדה.

פלאפל ושווארמה

"אני לא יודע מה יהיה עם סגל היהלום, אבל במצב הנוכחי מאוד קשה לי לשרוד, ואני מתכוון לפרוש אם לא יחול שינוי משמעותי בקרוב. עכשיו החלה שנה חדשה וכל הישגי השנה שעברה לא נמדדים, כך שבשלב הזה אני לא זכאי לתמיכה מהוועד האולימפי. אחרי האולימפיאדה הודיעו שסגל היהלום נגמר, וזה אומר שאם הרווחנו 12 אלף שקל בחודש, פתאום צריך להסתדר עם 5,000 ברוטו. אף אחד לא הכין אותנו, פשוט יום אחד חתכו לכולנו יותר מ-50% מההכנסה.

"אם חלילה לא נצליח באליפות העולם באוגוסט, לי ולגידי לא תהיה אפשרות להחזיק את עצמנו מבחינה כלכלית וניאלץ לפרוש. החלטנו שאם אחד מאתנו פורש, אז השני יילך אחריו. אני לא רואה את עצמי מתחרה עם אף שייט אחר. ההורים שלי מורים, והם לא יכולים להחזיק אותי עם כל ההוצאות על מחנות אימונים ותחרויות. אפילו לא לעזור בשכר דירה".

אז איך שורד ספורטאי בכיר בישראל?

"אני גר בדירה קטנה עם שותף כי אין לי כסף להחזיק דירה לבד. אני גם לא יכול להחזיק אוטו, אז אני נוסע על טוסטוס. זה לא אידיאלי כי רכיבה על אופנוע יוצרת סיכונים גדולים - בכל רגע אני יכול להיפצע, אבל אין לי ברירה כי אין מי שיעזור לי כלכלית.

"יש היום ספורטאים בקשיים גדולים, יש גם ספורטאים רעבים. עכשיו, כשהבונוסים של האולימפיאדה נגמרו, מי יודע לאן המצב עוד יכול להידרדר. נוצר מצב שספורטאים לא יכולים להרשות לעצמם למלא את המקרר במצרכים להם זקוק ספורטאי ויוצאים לאכול פלאפל ושווארמה כי זה זול".

אפשר בכלל להתקיים מהתקציב של הוועד האולימפי?

"משכורת של ספורטאים בכירים כמונו היא 5,000 שקל ברוטו. תוריד מיסים וביטוח לאומי, תוסיף רכב ושכר דירה ותראה אם נשאר משהו לאוכל. נכון להיום אין לספורטאי, בכיר ככל שיהיה, אפילו תנאים סוציאליים מינימליים. לספורטאי בישראל אין שום עתיד כלכלי. וכמה כאלה כבר יש כאן? אולי 40 או 50 בכירים, שזה כלום בשביל מדינה כמו ישראל, אבל עדיין אף אחד לא סופר אותנו. ביקשנו שיאפשרו לנו לחתום על חוזה אימוץ אישי, בנפרד מזה של הוועד האולימפי, לפחות שאנשים יוכלו להתקיים. התשובה של הוועד היתה, ?החוזה נעשה מולנו ואנחנו נדאג לכם'. גם אם יביאו היום ספונסר ב-20 מיליון שקל, השכר והתנאים שלנו לא ישתנו".

מה אתם מקבלים מאותן חסויות של הוועד?

"אין לנו מושג מה נחתם בחוזי האימוץ עם הספונסרים שלהם. אמרתי, ?אם אתם לא משתפים אותנו, אז לפחות תדאגו לנו'. בסופו של דבר אנחנו אלה שעובדים בשביל אותם ספונסרים, ובזכותנו הם מגיעים. באולימפיאדה צעדנו בטקס הפתיחה עם הבגדים של קסטרו והצטלמנו עמם בכל הזדמנות, ביקשתי שיארגנו לנו הנחת עובד בקסטרו - לא רצינו בגדים בחינם, רק הנחה - אבל בוועד לא מוכנים להכניס אותנו לנושא הספונסרים.

"כשסגרו עם שרתון, הצעתי שספורטאים בעלי תעודות יאכלו ארוחה ביום באחד מחדרי האוכל של רשת המלונות, אבל דרישה כזאת אפילו לא עלתה במו"מ. אין לנו היום מעמד עובד בוועד האולימפי, וזאת בעיה. אנחנו משתמשים בציוד שלהם והם חיים מאתנו, קיימת תלות אחד באחר, אבל בכל פעם שאנחנו פונים, הם דוחים אותנו בטענה שאנחנו עובדים באגודות ולא אצלם".

לפחות הכספים מגיעים.

"הם מחלקים בונוסים במכה. זה יוצר לנו בעיה וניסינו להסביר להם שבדרך הזאת אנחנו משלמים הרבה מאוד מס. ביקשנו לפזר את התשלומים וקיבלנו תשובה, ?אתם בוכים גם כשנותנים לכם'. אנחנו ממש לא בוכים, רק מבקשים שיפעילו היגיון, שלא קיים שם.

"ראשי הוועד מתגאים בדברים שהם נותנים לנו. תמיד מדברים על המעטפת הרפואית שהם מעניקים לספורטאים, אבל זאת אחת מהחובות שלהם כארגון. ראיתי את המעטפת הזאת וראיתי לאן הגעתי עמה. לא היה חסר הרבה שהיא תחסל לי את הקריירה. הרופאה של וינגייט שלחה אותי לאותו רופא בבי"ח מאיר, שמאמץ את הוועד, ושם נתנו לי את אותה תרופה שסיבכה אותי עם חומרים אסורים".

הוועד לא לקח אחריות?

"שילמתי מכיסי 80 אלף שקל על עורך דין שטיפל לי בנושא וייצג אותי בחקירות הוועד האולימפי. עד היום אף אחד לא החזיר לי שקל, למרות שאני לא אשם ויצאתי זכאי - שזה תקדים בכל העולם. עד רגע זה לא קיבלתי את תוצאות ועדת הביקורת שבחנה את המקרה. התשלום לעו"ד סיבך אותי כלכלית, וכיום הבנק מאיים לקחת לי את החסכונות שעוד נשארו לי. אני עושה הרבה חלטורות כדי להכניס עוד קצת כסף - מאמן קצת ומעביר סדנאות של ייעוץ צוותי - אבל הכל ביחד לא מגיע לאלף שקל בחודש".

הרגשתי מושפל

שלא יעלה על דעתכם שגל רק יורה בלי הבחנה. במשך ארבע שנים הוא שימש כיו"ר ארגון הספורטאים האולימפיים וניסה לייצג את חבריו במאבקים נגד ראשי הוועד, עד שלאחרונה פינה את מקומו לטובת שחיין העבר, מיקי חליקה. "ויתרתי מראש, ולחליקה היה חשוב לקבל את התפקיד", הוא מסביר. "קשה מאוד לייצג את הספורטאים אם בצד שני אין מי שמקשיב. היכולת שלך להשפיע היא אפסית. אם מיקי יצליח לעשות שם משהו, ואני ארגיש שהוא מזיז עניינים, אשמח לעזור כמה שיבקשו ממני כי המצב קשה אצל כולם. יש פה ספורטאים שבגיל 28 גרים עם ההורים וחיים על חשבונם".

אני לוקח אחריות אישית על התוצאות שלי באולימפיאדה, זה היה כישלון ואני מקבל את זה באופן אישי. אבל במצב בו כל האסים של הוועד האולימפי נפלו ונכשלו, הכישלון צריך גם לדבוק בהם וחייבים להסיק שם מסקנות. מי שעומד היום בראש (צבי ורשביאק), לא טוב לספורט. היו להם מטרות וברובן הם לא עמדו. הם אמרו בפירוש שאם לא יעמדו במטרות, הם יסיקו מסקנות. בפועל זה לא קורה".

לפני כשבועיים נבחר ורשביאק לקדנציה נוספת, וגל עדיין מסרב לשכוח את אותו רגע בו ניסו ראשי הוועד להתנער מכל אחריות לכישלון באולימפיאדה. "חלק מהספורטאים קיבלו יותר מדי והגיעו לכאן שבעים", קבע ורשביאק מול המיקרופונים בבייג'ין.

"העסקנים האלה פגעו לנו בתדמית בצורה אנושה", מחזיר גל. "במסיבת עיתונאים אחת גמרו לנו את הסיכויים להשיג ספונסרים או פרסומות. אנשים שלא היו ספורטאים יום אחד בחיים, מדברים על אלה שחיו את שלוש השנים האחרונות רק כדי להגיע לאולימפיאדה. בכל מקום בעולם ספורטאי הוא סמל לבריאות ודרך חיים, וכשמגיע זמן לפרוש כל החברות רוצות אותם כי הם מזוהים עם הישגיות. אותנו פשוט הרגו.

"קם יום בהיר אחד רענן ורשביאק (חבר מינהלת סגל היהלום ואחיו של היו"ר) ובראיון בעיתון הפך את הספורטאים הישראלים לשתיינים, שבעים, עצלנים ולא זוכר מה עוד. מסיבת העיתונאים ההיא בבייג'ין נערכה בכלל לפני שהמתעמלות עלו לגמר ושהמרתון הוזנק. אפילו לא מכבדים את הספורטאים עד סיום התחרויות. איך הבנות יכולות לעלות להתחרות כשהאחראי עליהן טוען כמה שעות קודם לכן שהנבחרת נכשלה?

"אנשים בבית רואים פעם בארבע שנים את האולימפיאדה, וזה כל הידע שלהם על הספורטאים הישראלים. מישהו יודע היום שאודי גל לקח שלוש מדליות ברציפות באליפות העולם? המשקל הממוצע שלי הוא 77 קילו, אבל אנשים לא יודעים שלאולימפיאדה הייתי צריך להגיע עם 71, אז במשך שלוש שנים או שהייתי בים או שרצתי על החוף. אבל המדינה יודעת עכשיו רק דבר אחד, וזה שאודי גל לא היה רעב והגיע לאולימפיאדה שבע כי הוא קיבל יותר מדי".

לא חשבתם לתבוע אותם?

"ניקי פאלי חשב לתבוע את ורשביאק, שאמר עליו שהוא הוציא את הכסף על שתייה חריפה. על המקום הבהירו לניקי, שאם יתבע אותם הם יגמרו לו את הקריירה. הם ממשיכים לשחוט אותנו בתקשורת, אבל לנו אין כסף להחזיק עורך דין צמוד ולהשיב מלחמה.

"ורשביאק טען שאני וגידי עשינו חלטורות ביפאן במקום להתאמן. אלו שטויות, היינו שם אורחים של יצרנית התרנים והמפרשים, שהזמינה אותנו לקחת חלק בקבלת ההחלטות שלה. היינו החלוצים עם הציוד הזה, וזה הוכיח את עצמו. ורשביאק יצא בכותרות והוא אחד שלא יודע איך נראית סירה.

"יצאו עלי הרבה שמועות. אמרו שבאתונה הייתי כל היום עם ורד בורוכובסקי. מעולם לא היה לי שום דבר עם ורד, היא מקסימה, אבל אפילו לא היינו באותו מקום - היא התגוררה בכפר האולימפי ואני במלון. אחר כך אמרו שהתעלפתי בחדר הכביסה ועד שלא הוכחתי שאין חדר כביסה במלון, אף אחד לא האמין לי. דיברו על סמים שלקחתי, ומה לא. הפסקתי להתייחס לזה".

יכול להיות שחיפשו אותך כי ניהלת מולם מלחמה נגד החתימה על אמנת סגל היהלום?

"האמנה נוסחה במעמד צד אחד. היו שם סעיפים מדהימים, כמו איסור העברת ביקורת על הוועד האולימפי, ועוד דברים משפילים. חודשיים ניהלתי מלחמה והפסדתי 14 אלף שקל. בסוף הבנתי שאני נכנס עם הראש בקיר והם שברו אותי. חתמתי והרגשתי מושפל".

ואיך אחרי זה נוסעים לייצג את ישראל?

"הייתי יכול לפרוש בגיל 18 ולהתחיל לחיות כמו כולם, עם פרנסה שתכבד אותי. אבל על הפודיום אני לא עולה עם דגל שרשום עליו אודי גל, אני עולה עם דגל ישראל. את מה שגל פרידמן עשה למדינה, גם עשרה שגרירים לא יכולים לעשות. אני לא מבקש הרבה, רק שספורטאים כאן יוכלו לחיות ולהתאמן בכבוד.

"מתסכל שכדורגלן בלאומית מרוויח יותר ממני. קראתי כתבה על שלומי דורה, מאמן צעיר בהפועל חיפה, שאמר ?אני מרוויח 12 אלף שקל, אבל אני לא מתלונן'. תביא סכום כזה היום לספורטאי הכי בכיר בארץ והוא ינשק לך את הרגליים. אין לי דבר נגד הכדורגלנים, אני רק רוצה לעשות צעד לעברם. עם תקציב של קבוצה אחת בליגת העל אפשר לממן נבחרת אולימפית לקמפיין אחד ואפילו שניים".

איך המצב ישפיע על התוצאות שלך ושל קליגר?

"ריאלי לחשוב על מקום ראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה. האולימפיאדה לא מעידה על היכולת שלנו, ואנחנו עדיין שייטים מהטובים בעולם, אבל כרגע המתחרים שלנו במחנות אימונים. אליפות אירופה ביולי, וכולם יגיעו לדנמרק שלושה חודשים לפני התחרות. אם אנחנו נגיע שלושה שבועות לפני, זה ייחשב למצוין מבחינתנו".

אז אין הרבה על מה לבנות לקראת לונדון 2012?

"כל מה שקרה מאז האולימפיאדה יצר חור גדול ברצון הספורטאים. לא ברור כמה ימשיכו הלאה ואם יהיה דור עתיד שיעבור חפיפה עם הדור הנוכחי. לדעתי, לא נגיע מוכנים ללונדון וכבר שם יראו את התוצאות. הספורטאים הזרים כבר מתחילים בהכנות, ופה כולם שוברים את הראש איך לשלם שכר דירה. שנה לפני כולם יתעוררו, אבל זה יהיה כבר מאוחר, ולדעתי צפויה לנו בלונדון נפילה לא קטנה".



קליגר וגל. "ורשביאק טען שאני וגידי עשינו חלטורות ביפאן במקום להתאמן, והוא אחד שלא יודע איך נראית סירה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו