בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פותחים ספר | מנזר פרמה, סטנדאל

בימים אלו רואה בהוצאת כרמל "מנזר פרמה", הרומן האחרון של סטנדאל, מן הגדולים שבסופרי צרפת. הספר (בתרגומה מצרפתית של אירית עקרבי) מתרחש בנסיכות פרמה האיטלקית, במאה ה-19. הגיבור, פבריציו, אציל צעיר ונרגש, מנסה לפלס את דרכו בינות לתככים, לנשים ולחוקים החברתיים המקובלים בעולם מורכב זה. וכך הספר נפתח:

תגובות

מילנו ב-1796

ב-15 במאי 1796 נכנס הגנרל בונפרטה בשערי מילנו בראש אותו צבא צעיר לימים, שזה לא כבר חצה את גשר לודי והראה לעולם כי לאחר מאות בשנים הנה קם יורש ליוליוס קיסר ולאלכסנדר מוקדון. פלאי הגבורה והגאונות הצבאית שאיטליה היתה עדה להם במשך חודשים ספורים העירו עם מנומנם מתרדמתו; שבוע ימים קודם בואם של הצרפתים עדיין ראו בהם תושבי מילנו אוסף של שודדים, שרגילים תמיד להימלט על נפשם מלפני כוחותיו של הוד מלכותו הקיסר ירום הודו: כך לפחות סופר להם שלוש פעמים בשבוע מעל דפי עיתון קטן שגודלו כגודל כף יד, ואשר הודפס על נייר מלוכלך.

בימי-הביניים הוכיחו הלומברדים הרפובליקנים גבורה שווה לזו של הצרפתים, וראויים היו לראות בהיחרב עירם עד היסוד בידי קיסרי גרמניה. מיום שנעשו נתינים נאמנים לא היה להם עניין חשוב יותר לענות בו מלהדפיס סונטות על מטפחות קטנות של מלמלה ורודה כשהגיע יום נישואיה של נערה מאחת המשפחות האצילות או העשירות. שנתיים או שלוש אחרי מאורע גדול זה בחייה היתה הנערה לוקחת לה אביר-משרת: לעתים היה שמו של האבירהמשרת, שמשפחת הבעל בחרה בו, מופיע במקום של כבוד בחוזה הנישואים. מרחק רב היה בין מנהגים רכרוכיים אלה ובין הרגשות העמוקים שהצית בואו הלא-צפוי של הצבא הצרפתי. עד מהרה צצו אורחות-חיים חדשים ומלאי להט. עם שלם נוכח לדעת, ב-15 במאי 1796, כי כל הדברים שרחש להם כבוד עד עתה הם נלעגים להחריד, ולעתים אף מתועבים. צאתו של הגדוד האוסטרי האחרון ציינה את קריסתם של הרעיונות הישנים: סיכון החיים הפך לעניין שבאופנה; הבריות ראו בעליל כי כדי לזכות באושר, אחרי מאות שנים של רגשות הולכים ומתקהים, הכרח הוא לאהוב את המולדת אהבה אמיתית ולתור אחר מעשי גבורה. שרויים היו באפלה מוחלטת בשל הימשכותה של העריצות הקנאית, מיסודם של קרל החמישי ושל פליפה השני; הם השליכו ארצה את פסלי העריצים הללו, ומצאו את עצמם פתאום שטופי אור. זה כחמישים שנה, שנים שבהן כבשו האנציקלופדיה ותורתו של וולטר עוד ועוד לבבות בצרפת, היו הנזירים שבים ומכריזים באוזני עמה הטוב של מילנו כי לימוד הקריאה או לימוד דבר כלשהו אינם אלא ברכה לבטלה, וכי אם שילמת בקפדנות את מס המעשר לכומר הקהילה שלך וסיפרת לו בנאמנות את כל חטאיך הקטנים, הרי הבטחת לעצמך פחות או יותר מקום נאה בגן העדן. וכדי לדלדל סופית את כוחו של העם הזה, שהיה לפנים כה מטיל-אימה ונבון, מכרה להם אוסטריה בזיל הזול את זכות-היתר הפוטרת אותם מגיוס חיילים לצבאה. ב-1796 היה צבא מילנו מורכב מעשרים וארבעה בני אספסוף במדים אדומים, והללו הגנו על העיר לצד ארבעה גדודים מפוארים של גרנדירים הונגרים. המוסר החופשי היה בשיאו, אך להט האהבה היה נדיר מאוד. ומלבד אי-הנעימות שבחובה לספר הכול לכומר שלך, שאם לא כן יבוא חורבנך גם בעולם הזה, היה עמה הטוב של מילנו כפוף גם לכמה הגבלות קטנות מטעם המלוכה, שפגיעתן לא היתה מבוטלת. הארכידוכס, למשל, שהתגורר במילנו ומשל בה בשמו של דודנו הקיסר, הגה רעיון רווחי ביותר, הלוא הוא לשלוח יד בסחר בחיטה. כתוצאה מכך נאסר על האיכרים למכור את תבואתם עד שימלא הוד מעלתו את אסמיו.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו