בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עופרת יצוקה | תיעוד מיוחד: יום עם חיילי צה"ל הלוחמים ברצועת עזה

רון בן ישי התלווה לחיילי צה"ל הלוחמים בעזה. כך נראה יום אחד במלחמה נגד החמאס

תגובות

רוב שעות היום שרר שקט בעזה. אבל דווקא השקט הזה מדאיג את מח"ט גבעתי, אל"מ אילן מלכא. בשעות הערב, בהערכת המצב עם מפקדי הגדודים ויחידות המשנה של החטיבה הוא מזהיר אותם: "כולכם צריכים לוודא ולתרגל התגברות על ניסיונות חטיפה. זה כרגע ההישג הכי חשוב להם. צריך גם לתרגל מניעת פיגועי התאבדות על כוחותינו".

המח"ט לא אומר דברים בעלמא. עד לשעות הערב הצטברו כמה התרעות על ניסיונות חטיפה שהחמאס מתכנן. "כשהשתלטנו על השטח באגרסיוויות רבה, החמאס נעלם", אומר הערב המח"ט אילן מלכא במטה המאולתר שלו בפאתים המזרחיים של העיר עזה. "אבל אני משוכנע שהם עדיין כאן מתחת לאדמה או במסתורים שאת חלקם עדיין לא גילינו. הם ינסו לצאת ולחטוף כדי לרשום לעצמם הישג כלשהו". ניכר במלכא שהוא רוצה מאוד להבטיח שהלילה הזה, כמו הלילות הבאים, יעבור בלי הפתעות. הוא גאה מאוד בהישגי גבעתי שהצליחה לחדור את מערכי ההגנה הקדמיים של החמאס בתוך כמה שעות והשתלטה על שטח מבוצר חפור וממולכד כמעט ללא התנגדות.

עצרנו בחצרו של מוסך. הנגמ"ש נסע אחורה עד שכמעט נגע בקיר. יותר נכון, בחור שבקיר, שלתוכו זינקנו היישר מתוך הנגמ"ש. חיילי גבעתי, תוך כדי השתלטות על השכונה, נעו דרך פרצות שעשו בחומות המקיפות את הבתים כדי שלא יהיו גלויים לאש הצלפים ולמלכודות הפתאים שהוכנו להם במבואות הבניינים. זה לא חדש, כך עשו כוחות צה"ל במבצע "חומת מגן". גם אז הם נעו מבית לבית במחנות הפליטים הצפופים דרך פרצות שפערו בקירות באמצעות פטישים כבדים וציוד אחר.

עכשיו, צה"ל משתמש בשיטות ובאמצעים מתוחכמים יותר, אבל ההפתעה שהושגה היא אותה הפתעה. באנו יחד עם כמה אנשי מילואים של גדוד הסיור של גבעתי. יש להם כוח מילואים די ניכר והשכונה הפלשתינית רוחשת קצינים במילואים או בלימודים שבאו להצטרף ללחימה. "לא יכולתי להישאר בבית כשהחבר'ה שלי נלחמים", אמר לי עומרי הג'ינג'י תוך שאנו מטפסים במדרגות הבית, לפגוש את הסמח"ט. "משתדלים לא להיות חשופים ליד החלונות כדי שלא נחטוף מצלף", אומר לי אחד הקצינים ומתכופף כשהוא עובר מתחת לחלון רחב. במטבח הבית רואים שיירי ארוחה שנעזבו בחופזה. הבעלים אינם כמו יותר מאלף מתושבי השכונה שברחו בעקבות הכרוזים והאזהרות שקיבלו מצה"ל.

בחמאס הופתעו, והשאירו מטענים חשופים

עופר לוי, הסמח"ט, מספר לנו שאנשי החמאס הופתעו במידה כזאת, שהם השאירו את המטענים והמילכודים שהכינו גלויים לעין כל ונעלמו. הוא סיפר שחיילי החטיבה מוצאים לא מעט מנהרות לחימה. מאוחר יותר, נבקר באחת מאותן מנהרות. אבל בינתיים יש עניין יותר דחוף לעסוק בו. המח"ט, שנמצא בהערכת מצב פיקודית, מורה לו להפסיק באחת בצהריים את האש תלולת המסלול, את התקיפות האוויריות ואת התקדמות הכוחות. במשך שלוש שעות תאפשר חטיבת גבעתי לתושבי השכונה לעבור ב"מסדרון ההומניטרי" כדי להצטייד במזון ובמצרכים חיוניים אחרים. "אסור להתקדם אבל מותר לירות נק"ל (נשק קל) אם כוחותינו בסכנה".

אחד ממפקדי הפלוגות מגיע ומספר בהתרגשות שה"דובי" חשפו מנהרה מלאה ג'ריקנים. מישהו מרגיע אותו ואומר שהמנהרה הזאת ידועה. אנחנו מצטרפים למג"ד "צבר" שיוצא לראות את המנהרה, הנמצאת בשטח מסוכן למדי, כדי להחליט מה לעשות איתה. תדריך, מספרי ברזל, נעים בסמטאות בתנועה מאובטחת. החיילים והמפקדים מרימים את הנשק לעבר הקומות העליונות או לעבר הפרצות בקירות לפי הצורך. חמאס נעלם מהשטח, אבל הוא עלול לחזור ולהפתיע. כשאנחנו מגיעים לשטח פתוח, הכוח מגביר מהירות ונפרס מקסימלית. אנחנו מבוססים בבוץ של עזה ויש הרבה מזה.

באחד ממתחמי הבניינים, יושבת הפלוגה המבצעית של גדוד צבר. בחדר המדרגות של אחד הבתים אנחנו רואים משפחה, סבא וסבתא, כמה הורים צעירים וכמה ילדים קטנים ותינוקות. הם יושבים על שטיח, רגליהם מכוסות בשמיכות, ושני חיילים שומרים עליהם. "מה איתם?", אני שואל. "כלום", אומר לי איילון, קצין האג"ם של החטיבה, "הם חופשיים ללכת אם הם רוצים. אבל הם לא רוצים. הם הודיעו לנו שהם נשארים בבית ולנו לא היתה ברירה אלא לקבל את זה". המשפחה רואה את המצלמות ובבת אחת משתנה ארשת פניהם. "אין לנו אוכל", הם אומרים בערבית ואחד הצעירים קם ומציע שנראיין אותו באנגלית על מצוקתם.

לאנשי גבעתי אכפת מאוד שלא ייראו כמי שמתעללים באזרחים לא מעורבים. איילון מצביע לי על ערימה של קופסאות שימורים, בקבוקי מים ושאר מצרכים המסודרים יפה ליד האזרחים. "חלק מזה הם קיבלו מאיתנו, וחוץ מזה הם מבשלים לעצמם חביתות ומזון אחר ואוכלים לא רע". ניכר בפלשתינאים שהם מבינים מה איילון אומר ועל פני אחד מהם מתפשט חיוך. ככה זה במלחמה. מנסים.

באחת מקומות המבנה שוכב צלף, משקיף דרך חור שבקיר. החורים האלו הן הצלקות שיישארו ברצועה זמן די רב אחרי שצה"ל ייצא משם. אנשי הפלוגה והמג"ד מתפללים תפילת מנחה לפני שהם יוצאים לבדוק את המנהרה שנחשפה. "קדוש, קדוש, קדוש" אומר החייל שמשמש כשליח ציבור. "קדוש, קדוש, קדוש", עונים המג"ד אורן זיני, המ"פים והחיילים. מספרם של חובשי הכיפות הסרוגות ושל נוער המתנחלים הוא גבוה מאוד בגבעתי ובכלל בחטיבות הלוחמות של צה"ל.

תמיכת החילונים התל אביביים

איילון פרי, קצין האג"ם, מספר לנו תוך כדי אכילת קבנוס כשרים, כמה חשובה לו התמיכה של העורף, בעיקר של החילונים התל אביביים. המוטיב הזה חזר ונשנה בדברי החיילים והקצינים שפגשנו. הם מאוד גאים במה שהשיגו. הם גם משוכנעים שהכניסה הקרקעית היתה חשובה להם מאוד. רבים מהם חששו שצה"ל לא ייכנס והיו משוכנעים שבלי כניסה קרקעית, אי אפשר היה להשיג שקט לדרום. "חוץ מזה, נמאס לנו לשמוע שאזרחים ישראלים חוטפים כל הזמן ואנחנו לא מגיבים", אומר אלון מהגולן כשהוא מלטף את הכלב שאיתו. אנשי יחידת עוקץ של צה"ל המפעילה כלבים הם חלק אינטגרלי של הכוח. יחד איתנו נעים שני כלבים כאלו שלרגליהם נעליים מיוחדות שתפרו להם כדי שלא ייפצעו מהזכוכיות הפזורות והקצוות החדים של המתכת המנותצת. לפני שאנחנו נכנסים לבית, הכלבים מריחים.

את הדרך אל השדה שבו נחשפה המנהרה הטרייה אנחנו עושים בהתחלה ברגל. אבל הקטע האחרון הוא מסוכן וחשוף לבתים. המג"ד ואני נכנסים לבטנו של טנק מרכבה 4 המוציא אותנו היישר אל פתח המנהרה. בגבעתי לא לוקחים צ'אנסים. הולכים על בטוח. המנהרה בנויה מפיר אנכי היורד אל תעלה תת קרקעית מדופנת בטון, לפי כל הסימנים יש בה מטענים ומסוכן לנוע בה.

מג"ד "צבר", אורן זיני, מביט למנהרה, בוחן לאן היא מובילה ומזהה בית גבוה מאוד במרחק כ-300 מטר. "יה אללה", הוא אומר, "המנהרה הזאת מוליכה ישר אל הבית הזה וכנראה המוצא שלה שם. כמעט החלטתי להיכנס לבית ולהתיישב בו כמה שעות, אבל למזלי ראיתי שהוא ממולכד והחלטתי לוותר. עכשיו אני מבין שאם היינו תופסים שם מחסה, היה צפוי לנו ביקור מאוד לא נעים".

זיני גאה מאוד, לא רק בתמונות שלו שהופיעו בעיתון "במחנה" אלא גם בעובדה שהוא ואנשיו גילו את האריה והלביאה. כן, כן, בגזרתו של גדוד "צבר" ממוקם גן חיות ובו אריה, לביאה, בת יענה וכמה עופות. אנשיו של זיני גילו את בעלי החיים במקרה. הם שהו בלילה בבניין ממולכד וכשהלכו בעקבות חוטי ההפעלה מצאו את האריה והלביאה רעבים ומבוהלים מההפצצות. אחרי דיונים שנמשכו כל היום, הסכים המח"ט שייערך מבצע של כוח מיוחד לחילוץ האריה והלביאה לישראל. היען תצטרך להמשיך להסתדר עם מה שחיילי גדוד "צבר" יתרמו לה.

האתנחתא הקומית שסיפק הדיון בגורל האריה והלביאה גררה בעקבותיה גם ויכוח הנוגע לשאלות הומניטריות בכלל. הסתבר שביום שני השבוע הייתה התרעה על כוונה של שתי נשים להתאבד על אנשי גבעתי. אנשי גדוד הסיור הבחינו באישה המנסה להתקרב אליהם ומתעלמת מהקריאות לעצור. היא נורתה ולפי כל הסימנים יש עליה חגורת נפץ. שני חובשים סיפרו לי כיצד פלשתינאים הזעיקו אותם לטפל באישה צעירה בהריון ובגבר שנפצעו מההפצצות. "הצלנו את החיים שלהם", אמר אחד החובשים בגאווה וסיפר שאחרי שייצבו את מצב האישה והגבר הם התקשרו לצלב האדום שבא לקחת אותם לאשפוז בבית חולים שיפא.

מוכנים להישאר כאן גם שבועות וחודשים

אגב, בכל שעות "הפסקת האש ההומניטרית" לא ראיתי ולו אזרח אחד או אזרחית אחת לרפואה ברחוב. אולי מפני שהחנויות היו סגורות ואולי מפני שהשכונה שעד לפני כמה ימים הייתה סואנת, ריקה עכשיו מאדם.

כרגע, עוסקים הכוחות בעיקר בחישוף המטעים והמבנים ששימשו מחסה למשגרי הקסאמים והגראדים. דחפורי D-9 גדולים עוברים מאתר שיגור אחד לשני ודואגים שלבעלי המטעים והמבנים לא תהיה יותר מוטיבציה לשתף פעולה עם חמאס.

סוג אחר של פעילות היא פגיעה בבניינים החשודים ששימשו כמעבדות ייצור חומרי נפץ וקסאמים, אבל העיקר הוא הזהירות. אנשי גבעתי, מהמח"ט ועד אחרון החיילים, עסוקים בלוודא שהישגי המהלך לא יישמטו מידיהם. הם מרוצים מאוד שעד עכשיו היו להם רק כמה פצועים קל וכי השטח שהם שולטים בו שקט. הם מתפללים, תרתי משמע, שכך זה יישאר.

רגע לפני שעזבנו שאלתי את המח"ט: כמה זמן עוד תשהו כאן? כמה זמן עוד נהיה ברצועה? "כמה שנצטרך", אמר מלכה לקונית והוסיף: "אני באמת לא יודע, אבל מוכן להישאר כאן גם שבועות וחודשים. נתתי הוראה לאנשים לנוח כדי שיהיה להם כוח להמשיך.

האם תרחיבו את הפעולה ליעדים נוספים? "כרגע אין לנו תוכניות", אמר מלכה ולמרות שהיה חושך ראיתי שהוא משתדל לשמור על הבעת פנים קורקטית. המג"דים שלו כבר החזיקו אותה שעה מפות תצלום של אזור נוסף בסביבות העיר עזה.



חיילי צה'ל בעזה. רחובות ריקים מאדם


חיילים בעזה. לאנשי גבעתי אכפת מאוד שלא ייראו כמי שמתעללים באזרחים לא מעורבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו