בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יובל שטייניץ | הפירוז האבוד

תגובות

כשיתפוגגו תמרות העשן בדרום נצטרך להתעשת ולשאול: מה קרה לנו? כיצד רכש החמאס את היכולת לשבש את החיים בשליש מהמדינה ולהכניס מיליון ישראלים למקלטים, ומה משמעות הדבר.

תפישת ה"שטחים תמורת שלום", שהתפתחה בישראל בעקבות מלחמת ששת הימים, הדגישה את העיקרון של פירוז השטחים שיימסרו מצבא ומנשק. ההתעקשות על הפירוז נבעה מקוטנה הגיאוגרפי של ישראל, ומהעובדה שהגנתה מבוססת על גיוס מילואים בעת חירום. חיוני במיוחד נתפש פירוזם של שטחי הגדה ועזה, בגלל קרבתם למרכזי האוכלוסייה, לבסיסי חיל האוויר ולמתקנים אסטרטגיים. שמירת פירוזה של הרשות הפלשתינית לאורך זמן הושתת על כמה ביטחונות: ההסכמים בינינו לפלשתינאים; השלום עם מצרים וירדן, הכולל מחויבות לסיכול הברחות משטחן, וכושר ההרתעה - משמע יכולתו של צה"ל להשתלט על השטחים במקרה של הקמת מערך צבאי.

ואולם, הביטחונות קרסו כמגדל קלפים. ההסכמים עם הפלשתינאים התמוטטו כאשר החמאס, שאינו מכיר בהם, השתלט בכוח על עזה. המחויבות המצרית למניעת הברחות התגלתה כריקה מתוכן עוד בתקופה שקדמה להתנתקות, על אחת כמה וכמה מאז חתמה ישראל עם מצרים על ההסכם האומלל המכונה "הסכם ציר פילדלפי", ב-2005. מאז צמחו ההברחות באלפי אחוזים. הקטיושות שנורות כעת על הדרום הגיעו דרך נתיב ההברחות הזה. כך גם פגזי המרגמה, טילי הנ"ט, ורובי הצלפים שמפעיל החמאס.

גם ההרתעה הישראלית קרסה. שהרי כל עוד נשמר השקט נמנעה ישראל מלהגיב צבאית על הקמת המערך הרקטי ברצועה. כל מהותו של "הסכם התהדיאה", שעליו היתה גאוותם של אולמרט, לבני וברק, היא "שקט תמורת רקטות". כך פירש אותו החמאס מראשיתו; וכך פירש אותו אולמרט באחריתו, כשהרגיעה נוצלה להכנסת אשקלון, אשדוד ובאר שבע לטווח הרקטות. ומכיוון שישראל יצאה לבסוף למתקפה בעזה לא בגלל הצטברות הרקטות, אלא בעקבות הפעלתן, המסר שהועבר לצד השני הוא שכל עוד נשמר השקט אפשר להפר את הפירוז ולהקים מערך ארטילרי.

קריסת הפירוז עלולה לחזור על עצמה בחריפות גדולה בהרבה בשנים הקרובות, הן בעזה, הן בגדה, אם ישראל תיסוג אף ממנה. במקרה כזה תהפוך ישראל למדינה חדלת הגנה, מפני שאיומים ארטילריים ואיומים אנטי-אוויריים בקירבה מיידית למרכזי האוכלוסייה והתשתיות הצבאיות שלה יפגעו ביכולתה לתפקד במקרה של מלחמה כוללת.

אפילו היכולת לשבש את החיים במרכז הארץ משטחים סמוכים, כפי שנעשה כעת בדרום, די בה כדי לאיים לאורך זמן על כלכלתה ועל עצם שרידותה של המדינה. הטענה, שיכולתן של סוריה ואיראן לשגר טילים לכל נקודה בישראל מבטלת את הצורך בפירוז הגדה ועזה היא עלבון לאינטליגנציה. כאילו אין הבדל בין ירי טילים בודדים מרחוק לאש ארטילרית רציפה מטווח קרוב.

המשמעות הבלתי נעימה לגבי עזה היא, שישראל חייבת להשתלט מחדש על ציר פילדלפי, שכן התברר שרק נוכחותו הפיסית של צה"ל יכולה לבלום את הברחות הנשק. המשמעות לגבי הגדה היא, שהמשכו של התהליך המדיני במתכונתו הנוכחית עלול להוביל לכינונה של מדינה פלשתינית חמושה בתוך שנים מספר.

מי שמתעלמים מקריסת הפירוז בעזה וממשיכים לדבוק בנוסחה של "שטחים תמורת שלום", עלולים למצוא את עצמם מהמרים על עצם קיומה של המדינה.

הכותב הוא ח"כ מטעם הליכוד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו