בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחירות 2009: מה אין

מערכת הבחירות של 2009 לא דומה בכלום לאלו שקדמו לה. הנה כמה מהכוכבים הנעדרים שעשו לנו את מערכות הבחירות הקודמות, והפעם נמנעו מלהופיע. עמוד נוסטלגי

תגובות

1 טי שירטים כלומר, יש, אבל בודדים ולא מכוערים וזולים כנדרש. איפה הימים בהם היינו יורדים לשטוף את האוטו עם חולצת "נתניהו, עושים שלום בטוח"? יש מבין: אנחנו הרי בעידן "No logo"

2 שמועות ההוא מכה את אשתו, לאחר יש אמא ערבייה, זה שוכב עם חברת הכנסת מהמפלגה היריבה והרביעי, שלא תדעו: סוכן של הק-ג-ב, או של השב"כ, או של שירות הביון התימני. רב-סרן שמועתי נהרג, כנראה, בפעולה שטיבה טרם הותר לפרסום

3 תשדירי בחירות מעניינים ספי ריבלין "כן ולא", זוכרים? הגשש החיוור עושים מפלגת העבודה, מצלצל מוכר? מה המורשת של בחירות 2009 לזיכרון הלאומי? גיל קופטש מעשן צינגלה על קבר בן-גוריון? לא נעים

4 סיסמאות זכורות "ישראל מחכה לרבין", "נתניהו, עושים שלום בטוח", "הגידו כן לזקן". אח, פעם ידעו לנסח פה אמירות פשוטות וזכירות. היום, נותרנו עם התחכמויות במקרה הטוב (לא סחבק, מנותק), או עם שורות מאוד בלתי מתחכמות, כמו: "בלי נאמנות, אין אזרחות"

5 מנשקי תינוקות לא מנשקים יותר תינוקות בארץ הזאת. לא יוצאים למחלקות היולדות, לוחצים את ידי האימהות הנפוחות ומדביקים בוסה מצלצלת על לחייו של תינוק שנשבה. ציפי לבני נתפסה השבוע מחייכת בנוקשות לצד זוג עוללים. אבל כל האחרים? נאדה. כנראה משהו במערכת החיסונית של המתמודדים

6 סטיקרים הפגוש האחורי לא היה אמצעי בטיחות. הוא היה טוקבק והסטיקר נהפך להתחייבות אידיאולוגית מוחלטת. אלא שהמדבקות היו יותר עמידות מהפוליטיקאים שהתנוססו עליהן, ואחרי שביבי החזיר שטחים, ברק נלחם בערפאת, שרון התנתק ואולמרט התרסק, אף אחד כבר לא מוכן לגלות, חצי שנה אחרי הבחירות, שהוא הטמבל של הכביש. כמו ההוא שתקוע עם "פרץ. נלחמים בטרור, מנצחים בחינוך"

7 להט להחזיר את השטחים? מיצינו ב-1996. כפייה דתית? הצבענו ב-2003. זכויות לחלשים? ניסינו ב-2006. ישראל השנייה? גמרנו ב-1977. העם עם הגולן? תרמנו במשרד. משהו קרה? כלום. אז על מה נשאר להתווכח בצמתים, בשיעורי חברה, בפופוליטיקה, ביום שישי על גרעינים וטמפו? אה, שפרה נגד בובליל. הצבענו באס-אם-אס

8 שרה נתניהו איפה היא, אופת הפיצות, משליכת הנעליים, מפטרת המטפלות, קוטעת הראיונות, עוטפת המתנות? ביבי מסתיר אותה ואיש לא מתאמץ להזכיר, כי למה לעצבן את הבוס הבא. בואי שרהל'ה, אנחנו חוזרים

9 קמעות אפילו לאלוהים כבר אין כוח להשקיע בבחירות

10 היועץ הגאון מאמריקה הם לא היו אנשי סוד, הם היו הסוד עצמו. מומחים לתודעת המונים, שכוחם בא מכך שההמונים ידעו שהם מומחים. בחירות קודמות הוכרעו ברגע שמוטי מורל הודיע עם מי הוא עובד. אחריו באו ג'יימס קארוויל וראובן אדלר - יועצים שהיו להם ראשי ממשלה, ושהגיעו בעצמם לכותרות העיתונים. השנה הם נעלמו. חוץ מאחד: ארתור פינקלשטיין, שעל כפיו מביא את ליברמן אל סף 20 המנדטים

11 שלטים בצמתים הנסיעה מקרית שמונה לאילת עוברת חלק בשבועות האחרונים. עינו של הנהג הישראלי שוזפת רק את הדרך שנפרשת לרווחה, בין פקק לפקק. בדי היוטה הכעורים והמתנפנים ברוח שתלו נערים צרובי חמה בטי-שירטים מפלגתיים (ע"ע) בעזרת אזיקוני פלסטיק אל הגדרות באיי התנועה, כמעט ונעלמו מהנוף

12 עימותים טלוויזיוניים שמיר נגד פרס, פרס נגד שמיר. בעבר, מנחי העימותים הטלוויזיוניים שאלו את השאלות הקשות, או הקשות למחצה, הקפידו על כבוד הדוברים ובעיקר על הזמן שהוקצב להם לענות. התחליף הסינתטי של 2009 (עימות היו-טיוב בערוץ 2) הותיר את הזירה לגולשים חובבנים ונרגשים ולמסרים הלעוסים מראש של יועצי התדמית (ע"ע)

13 עגבניות וגם לא מלפפונים, או קישואים. עגבנייה מעופפת אחת שכוונה לעבר שמעון פרס ב-1981 ונחתה על חולצתו הצחורה של עוזרו אז, גדעון לוי, זכתה למקום של כבוד בפנתיאון הישראלי. היום, בתחילתו של משבר כלכלי, ירקות הם עניין יקר מדי כדי לבזבז אותו על פוליטיקאים

14 ג'ינגלים השמועה אומרת ש"נתניהו, עושים שלום בטוח", הלהיט הקליט של בחירות 1996, נולד על הפסנתר של המלחין הנרי ברטר (שהלחין גם את הקמפיינים של מרצ, אהוד ברק ואריאל שרון) כנעימה שיועדה לפרסומת לנייר טואלט. עם המנגינות הצורמות של קומץ המפלגות שטרחו לחבר ג'ינגל (מרצ, הבית היהודי) אי-אפשר למכור אפילו טישו

15 גיוס ידוענים לתשדירים במערכת הבחירות של 1996 התגייסו שחקני נבחרת ישראל אבי נמני, יוסי אבוקסיס, אלון חזן ואחרים - כולם מחללי שבת בפרהסיה - לקמפיין של ש"ס. מולם התייצבו שחקנים, זמרים ומפורסתמים אחרים שניצבו לצדן של מפלגות אחרות, בהתנדבות או בשכר. היום, המפורסמים כבר לא תומכים במפלגות - הם רצים בעצמם לכנסת

16 כובעים פיסת קרטון בצבעי כחול-לבן, מצחייה צרה, שלא מצלה אפילו על הגבות, נטועה בחזיתה, ועל הראש אמורה לסוכך שבכת נייר שנוטה להיקרע עם כל תנועה לא זהירה של האוזניים. על הכובע, מלאכת מחשבת של אוויר וכוונות טובות - היה כתוב "המערך, הדרך לפריצת הדרך". ככה חשבו לנצח בשמאל את הבחירות של 1988, וכמעט הצליחו. יש דברים שלא צריך להתגעגע אליהם



תצלומים: ליאור מזרחי, דוד מזרחי, ישראל סאן, ספי מגריזו, יצחק הררי, אלון רון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו