בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | קודם ניקח את קהיר

תוכנית המגירה של משה דיין להרחבת גבולות המדינה כללה את כיבוש קהיר ודמשק • מה גרם להתרסקות המטוס שבו נהרג שיקורסקי • ואיך קוראים לישו ביידיש

תגובות

בשעות הערב של 29 באוקטובר 1956 תקפה ישראל את מצרים והחל מבצע סיני, שנערך בשיתוף עם צרפת ובריטניה, נמשך כמאה שעות ועלה בחייהם של יותר מ-170 חיילים ישראלים. עם השנים התגבשה דעה שישראל היתה מעוניינת במלחמה הזאת, אך עד היום אין הסכמה בין החוקרים על הסיבות לכך. ד"ר גיא לרון, חוקר ישראלי היושב באוניברסיטת נורתווסטרן שבארצות הברית, מנסה להוכיח שהמניע העיקרי של ישראל לתקוף את מצרים היה הרצון להרחיב את גבולות המדינה, לרבות כיבוש הגדה המערבית. מאמר שפירסם לרון בכתב העת היוקרתי "מידל איסט ג'ורנל", מבוסס על מסמכים שהיו בעבר חסויים ובהם דיוני מטכ"ל.

ב-26 באוקטובר 1955, כלומר בדיוק שנה לפני מבצע סיני, כינס הרמטכ"ל, משה דיין, את אלופי המטה הכללי, ופירט באוזניהם תוכנית להרחבת גבולות המדינה בשלבים: מכה מקדימה על מצרים נועדה להביא לכיבוש עזה וסיני, עד תעלת סואץ, ואחר כך גם קהיר. השלב הראשון בכיבוש הגדה המערבית נועד להביא את צה"ל עד חברון, השלב השני עד הירדן. בלבנון נועדה ישראל לעצור על גבול הליטני; כיבוש רמת הגולן עמד להביא את צה"ל לדמשק.

מדובר כמובן בתוכנית מגירה, כפי שלרון מציין בעצמו, וקיומה אינו מוכיח שמבצע סיני נועד להגשימה. אבל לדברי לרון, את כל יתר מטרות המבצע אפשר היה להשיג גם ללא מלחמה, לרבות מניעת הטרור והפלת משטרו של נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר. רק השאיפה להרחיב את שטחה של המדינה הצריכה מלחמה, לרון טוען.

ב-19 השנים שיצאו בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, אכן נערכו דיונים רבים על הרחבת גבולות המדינה, במקרה שתפרוץ מלחמה, אך איש עוד לא הצליח להוכיח שישראל יזמה מלחמה כדי להרחיב את גבולותיה. לעומת זאת נראה שלרון צודק כשהוא מתאר את יחסה של ישראל אל מצרים כביטוי לסכיזופרניה. הערכות המודיעין של צה"ל קבעו, בצדק, שצה"ל יכול להביס את מצרים ללא קושי. הנה לכאורה סיבה טובה שלא לתקוף אותה, אך גם להיפך: חולשתה מהווה סיבה טובה לעשות זאת. בתוך כך התווכחו במטכ"ל אם נאצר מתכוון לתקוף את ישראל, או שהוא מתרכז במאמצים להגן על מצרים מפני התקפה ישראלית.

יהושפט הרכבי, אלוף ומזרחן, היה משוכנע שנאצר מתכנן התקפה; דיין היה משוכנע שלא. כל הדיונים האלה נערכו על רקע עסקת נשק שחתמה מצרים עם צ'כוסלובקיה. הצ'כים שלחו למצרים מדריכים שאמורים היו להכשיר שם טייסי קרב. מסמכים שנפתחו לעיונו של לרון בפראג, משקפים פרשה מביכה. המדריכים הצ'כים רצו הביתה אך מפקדם, יאן רנדל, רצה להישאר. המדריכים ידעו מדוע: רנדל עסק בהברחת קריסטלים מתוצרת בוהמיה ומכר אותם למצרים במחירים מופקעים. הדרכת המצרים הוזנחה בינתיים וכמה מהמטוסים התרסקו.

גם המודיעין הישראלי ידע על כך. ההערכה היתה שמצרים כה חלשה, עד שלא תסתכן בתקיפת ישראל. אף על פי כן - צה"ל רצה מלחמה. דיין היה איש הפכפך. באפריל 1956 אמר פתאום שהמצרים מתכוונים לתקוף את תל אביב. נראה שעשה זאת כדי לשכנע את בן-גוריון שיתיר לצה"ל להכין מתקפה.

דיון המטכ"ל שנערך ב-10 באפריל 1956, משדר מצב רוח כמעט אפוקליפטי. מצרים תתקוף את תל אביב, אמר גם בן-גוריון, ואם תצליח - ישראל תהיה אבודה. ירדן תיקח את ירושלים, סוריה תתקוף את חיפה. לא היתה כל ראיה לכך, אך בן-גוריון התברג אל חזון בלהות. אלופי המטכ"ל הרגיעו אותו: צה"ל חזק יותר, הוא ינצח. בן-גוריון סבר שאין לצאת למלחמה ללא גיבוי וכשהתעוררה האפשרות לפעולה משותפת עם צרפת ובריטניה, קיווה להשתלט באותה הזדמנות גם על הגדה. הצרפתים לא הסכימו ובן-גוריון הסתפק בסיני. יותר מתוכנית התפשטות רציונלית, מבצע סיני מצטייר כיום כהרפתקה מאולתרת, גחמה של מדינה שלא ידעה מה היא רוצה.

תעלומת שיקורסקי

ולדיסלב שיקורסקי היה ראש ממשלת פולין הגולה, שישבה בלונדון בעת מלחמת העולם השנייה. ב-4 ביולי 1943, הוא נהרג בהתרסקות מטוסו. כמו מותם של מדינאים רבים, גם מותו של שיקורסקי הוליד יותר מתיאוריית קשר אחת. הפרשה המסתורית מטרידה זה שנים רבות את חוקרי ההיסטוריה הלאומית של פולין ואינה נותרת להם מנוח. לפני חודשים אחדים הוצאה גופתו של שיקורסקי מקבר השיש שלו בקתדרלה של קרקוב, ונשלחה לבדיקה. בשבוע שעבר הגיעו התוצאות: אין ראיה לכך ששיקורסקי נרצח.

דער ברית חדשה

אדון בחליפה חגיגית עצר אותי ביריד הספרים הבינלאומי ונתן בידי תקליטור המיועד ליהודים, אשר על כן הוא ביידיש. היתה זו הברית החדשה בתרגומו של חיים איינשפרוך. בהחלט משהו שעוד אין לי. האדון המהודר ייצג את החברה להפצת כתבי קודש, שמקום מושבה באנגליה. עכשיו אני יודע איך כותבים ביידיש ישוע המשיח: ישוע המשיח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו