בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רפאל ישראלי | מה פתאום תהדיאה?

במה חופשית

תגובות

עד לא מכבר, היו צבאות נלחמים מתוך טריטוריות של מדינות, כובשות שטחים ומאבדות שטחים, משיגות שליטה או שומטות אותה, ולבסוף מגיעות למו"מ שמיישב את הבעיה עד לסכסוך הבא, על ידי הסכמי שלום או שביתת נשק, הסדרי גבולות ואזורי השפעה, חילופי שבויים, הענקת זכויות והטלת חובות. אולם מאז פתח העולם המוסלמי במלחמת הטרור העולמית, אין עוד כללים צפויים ומקובלים.

לא ברור מי נלחם ובשם מי, קבוצות קטנות שאינן מדינות פותחות בפעולות איבה נגד פרטים ומדינות, חוטפות בני ערובה ומציבות כללים לשחרורם. אין דרך להביא את הסכסוך לידי סיום אלא על פי תנאיהן, והואיל והן חבויות בתוך אוכלוסיות אזרחיות ומוגנות על ידן, אין גם שום אמצעי להתגונן מפניהן מבלי לעורר את חמתו של העולם.

הקבוצות הלא סדירות כופות מושגים ואוצר מלים משלהן, והעולם נסרח אחריהן. הנה החמאס והחיזבאללה דיברו על הודנה, מושג איסלאמי בעל מסורת ותקדים, ואנו נהינו אחריו ושכחנו לדון במושגים הבינלאומיים של הפסקת אש, שביתת נשק והפוגה, המחייבים את העולם כולו, פרט לקבוצות הללו.

באחרונה, מאחר שגם הודנה, שיש לה כללים איסלאמיים תקדימיים, נראתה ממוסדת מדי בעיני החמאס, ונוצר חשש שעלולה חלילה להיגזר ממנה הכרה, ולו עקיפה, בישראל, המציאו אנשיו מושג חדש - תהדיאה, שמשמעה רגיעה זמנית ללא מיסוד קבוע. ואם נותר ספק למישהו, הרי שהם מסרבים שהיא תעלה על שנה אחת, ולכל היותר שנה ומחצה. ומה אחר כך - שבים לפעולות האיבה, לאחר שהתחזקו, התכוננו ומילכדו את האוכלוסייה האזרחית טוב יותר. וכך, בעוד שעבורנו הרגיעה היא מטרה כשלעצמה, כדי להביא מזור ליישובי הספר שלנו, הרי בעבורם זהו מחיר שהם נאלצים לשלם עד שירווח.

ברור כשמש מדוע החמאס וחיזבאללה משתמשים במושגים הללו. ברור פחות מדוע אנו צריכים לקבל אותם כמובן מאליו. אנו יכולים לדחותם, ולעמוד בתוקף על המונחים הבינלאומיים המקובלים בעולם, שיש להם משמעות, תחולה ותחנות יציאה. כאשר מאיץ בנו העולם לקבל הודנה או תהדיאה, נשאל אותו אם הוא מבין את משמעותן, ואם הוא היה מקבל אותן במגעיו עם עולם האיסלאם.

נזכיר רק, כי הקואליציה האמריקאית הנלחמת בעיראק ובאפגניסטאן סירבה ומסרבת לכל הפסקת אש, ואפילו לכל מגע או מו"מ עם אל-קאעדה או הטליבאן עד אשר ייכנעו. כך גם עשו בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לוותר על כניעת הטרוריסטים, ועוד לקבל את מושגיהם ותנאיהם, זוהי גוזמה שלא עלתה אפילו על דעתם הם.

חמור מכך. כיצד ייתכן לנהל שני משאים ומתנים במקביל - עם השלטון היריב, ועם האופוזיציה לאותו שלטון? אנו מחויבים בהסכמים עם הרשות הפלסטינית, והסכמים אלה אינם מדברים בהודנה או בדומים לה. אחת משתיים: או שהרשות איננה מייצגת את הפלסטינים, ואז נעשה הסדר אחר עם החמאס כמייצג שלהם, או שנתמיד בקשרינו עם הפלסטינים ונסרב להגיע להסדר כלשהו עם החמאס, בין אם במישרין ובין אם דרך מצרים. הרי ברור שחוסני מובארק היה מסרב בתוקף שנעשה הסדר נפרד עם האחים המוסלמים החותרים תחתיו בארצו.

אי אפשר לקיים את הסדרי אוסלו, יהא ערכם כאשר יהא, עם הרשות הפלסטינית, ובאותה עת לקיים הסכם הודנה או הפסקת אש עם פלג אחר. וכי הפלסטינים בעזה אינם פלסטינים? האם אנו מכירים בשתי ישויות פלסטיניות? יש לשים קץ לבלבול היוצרות הזה. עלינו להחליט במי אנו מכירים ועם מי אנו כורתים בריתות, לשוב לאכיפת עולם המושגים הבינלאומי שרק לו יש משמעות ותוחלת, ולחדול לתת לגיטימציה בפועל לגוף פלסטיני שני שבסופו יביא אותנו לקבל שתי מדינות פלסטין, בנוסף לירדן, ואת התביעה המתגבשת בין ערביי ישראל לזהות נפרדת.

הכותב הוא מרצה לאיסלאם באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו