טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עובד יחזקאל | תחי הרפובליקה השנייה

תגובות

תוצאות הבחירות העלו לתודעה הציבורית את מה שהיה ידוע זה כבר למי שמעורב בניהול המדינה: העסק לא עובד. הממשל הישראלי איננו אפקטיווי, לא בקבלת החלטות, לא במבחן הביצוע, ולא ביכולת להגדיר חזון וערכים.

מאז הבחירות מנהלים ביניהם פוליטיקאים ופרשנים תחרות, שכותרתה "מי יצעק חזק יותר שצריך לשנות את שיטת הממשל". יש מידה רבה של הונאה בקריאה הזאת. שינוי שיטת הממשל הוא מרכיב חשוב, אך לא בלעדי, בשינויים הנדרשים.

במציאות הנוכחית, ההגבלות המוטלות על יכולת הביצוע של הממשלה מאפשרות לא יותר מתחזוקה שוטפת. לפיכך, יש לערוך שיפור מיידי במנגנוני הביצוע. בנוסף, חייבים להפסיק את "פסטיבל החקיקה הפרטית". בתקופת כהונתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט הוגשו 4,096 הצעות חוק פרטיות - חלקן הצעות פופוליסטיות שלא היו משרתות את האזרח; אילו התקבלו היו עולות לקופת המדינה מיליארדים רבים. התוצאה הישירה היא שיבוש היכולת לקבוע סדרי עדיפויות. הרי אי אפשר להשיג הכל.

מדינת ישראל, שהיא ערב רב של עדות, תרבויות, ומיעוטים, חייבת לקבוע כללי משחק ברורים באמצעות חוקה ומגילת זכויות, ועל ידי הסדרה של עקרונות יסוד. כל חברה לאומית דמוקרטית נשענת על חזון וערכים משותפים. בארצנו הכל נתון לוויכוח, והנאמנות לערכים השבטיים גוברת על הנאמנות לערכים הלאומיים. דווקא אנחנו, שנשענים על מסורת יהודית מפוארת, לא מסוגלים להגדיר מסגרת ערכים משותפת. ייצורה של מסגרת כזאת הוא הכרחי.

משטר דמוקרטי נשען על חלוקת הכוח בין הרשות השופטת, המחוקקת והמבצעת. אצלנו היחסים בין הרשויות אינם תקינים, בלשון המעטה. בשנה שחלפה שקדנו - מזכיר הכנסת, אייל ינון, ואנוכי כמזכיר הממשלה - על מסמך שנועד להסדיר את היחסים בין הכנסת לממשלה, אך בשל ההתפתחויות הפוליטיות ההכרעה בעניין תידחה ותונח על שולחנה של הכנסת החדשה. בכל מקרה, זה לא יספיק, ונדרשת הסדרה ברורה של יחסי שלוש הרשויות.

במצב הקיים, אפשר לקבוע שהמדינה לא רק שאינה מתקדמת - היא מאבדת מה שכבר השיגה בגלל הבעיות בקבלת ההחלטות, הקשיים האדירים בביצוע, הביורוקרטיה הבלתי אפשרית ותודעת השירות הלקויה. אם הממשלה החדשה תתנהל בתנאים שבהם התנהלה הממשלה היוצאת ואלה שקדמו לה - יכולתה למשול תהיה נמוכה ביותר. וכישלונו של ראש הממשלה הבא כמעט צפוי מראש.

המסקנה המתבקשת היא שהרפובליקה הראשונה בישראל סיימה את ימיה. היא חייבת לעבור מן העולם, לאחר שבצד הצלחותיה הרבות היא איבדה את יכולת הפעולה הבסיסית ביותר. חייבים להניח את היסודות לרפובליקה השנייה. מדינות חפצות חיים עשו זאת בעבר. עלינו לייסד רפובליקה הנשענת על חוקה, מגילת זכויות, הסדרה של יחסי שלוש רשויות הממשל, שיטת ממשל יציבה, וחזון וערכים מוגדרים ומוסכמים.

הרפובליקה השנייה לא תוכל לקום מכוח השלטון או המנהיגים שלנו, שיכולת פעולתם מוגבלת. אם תקום, זו תהיה תוצאה של התארגנות אזרחית רחבת היקף, שתייצר כוח אזרחי שהממשלה והמערכת הפוליטית לא יוכלו להתעלם ממנו. כל מי שחפץ בחייה של המדינה שלנו, צריך ליטול חלק בתהליך הזה.

הכותב הוא מזכיר הממשלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות