בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זאב סגל | פרקליטות בלא ביקורת

תגובות

זיכויו הגמור אתמול של גרי בילו - שפרש באחרונה ממפעל חייו, ניהול בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי - מעבירות מין, מצטרף לזיכוי קודם שלו מעבירות דומות, שלגביהן לא נדרש כלל להשיב לאשמה. גם אם היתה התנהגותו "מביכה ומיותרת", כדברי השופטת מירי דיסקין בזיכוי הקודם, אי אפשר שלא להימנע מהרהור אם ראוי היה להעמידו לדין ולהטילו למסכת פלילית שנמשכה כחמש שנים.

כדאי שאנשי הפרקליטות ירשמו לפניהם את דברי נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרן ברק, שאמר בכנס בסוף השבוע, שכיועץ המשפטי לממשלה לא העמיד לדין פלילי אלא במקרים שבהם שוכנע לחלוטין שאדם יורשע. את הגישה של השארת המלאכה לבית המשפט, כדי שהוא יכריע בין גרסאות סותרות, שלל ברק כפוגעת בכבוד האדם ובחירותו.

כוחה הרב של הפרקליטות בהחלטה על הגשת כתב אישום, בגיבוש עסקת טיעון, בהשפעה על בית המשפט בעניין העונש ובהחלטה אם לערער על זיכוי, מופעל ללא ביקורת. מבקרי המדינה אינם בוחנים את שיקול דעת הפרקליטות ואת דרכי התנהלותה. בתי המשפט מצדם נמנעים כמעט לחלוטין מלבטל כתב אישום בעבירה חמורה עקב התנהלות רשויות החקירה והתביעה; בג"ץ לא שלל, אמנם, אפשרות שיבוטל כתב אישום בשל "התנהגות בלתי נסבלת של הרשות", אך בפועל הדבר כמעט שלא נעשה.

ב-2007 קיבלה הכנסת תיקון לחוק, ביוזמת ח"כ גדעון סער (ליכוד), שלפיו בית המשפט מוסמך לבטל כתב אישום אם יש בו או בניהול המשפט סתירה מהותית לעקרונות של צדק או הגינות משפטית. החוק, שקבע את מה שמכונה "הגנה מן הצדק", התקבל על רקע טענות רבות נגד החלטות הפרקליטות, מועד קבלתן, ואופן הטיפול במקרים שונים. בתי המשפט, ובעיקר בית המשפט העליון, רחוקים מלהפנים את החידוש המהותי הזה.

הפרקליטות ממשיכה להתנהל ללא ביקורת וללא התערבות בג"ץ לגבי "האזרח הקטן" ולגבי התמשכות ההליכים כשמדובר בבכירים. הביקורת על התארכות ההחלטה בעניין הנשיא לשעבר משה קצב מעבר לכל זמן סביר, נשארת בגדר ביקורת ציבורית בלבד. החקירות, המלוות על ידי הפרקליטות, נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט וחבר הכנסת אביגדור ליברמן מתמשכות לאורך חודשים ושנים, בלא שניתן למעורבים ולציבור הסבר ממשי לכך.

באחרונה הודה פרקליט המדינה, משה לדור, בהגינותו, ב"תקלה בכלל לא פשוטה" בטיפול הפרקליטות בחשדות לאונס של שתי תיירות בקיבוץ עין גדי. ה"תקלה" מתבטאת בכך שהפרקליטות לא גילתה להגנה את דבר קיומו של מסמך, שבו הביעה אחת התיירות ספק אם אכן נאנסה על ידי השניים, בניגוד לעדותה במשטרה. "תקלה" זו, שהיתה צריכה להביא להעמדת האחראים לדין, מצטרפת ל"תקלה" של אי הבאת מידע בדבר האזנות סתר לידיעת פרקליטיו של חיים רמון בזמן אמת, בטרם חקירת המתלוננת. גם אם נעשה הדבר שלא בזדון, הרי שמשהו מאוד לא תקין קורה בפרקליטות.

שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, קראה בשבוע שעבר להקמת גוף חיצוני שיבקר את עבודת הפרקליטות. אין לראות בהקמת גוף כזה, בדומה לגוף הקיים לבירור תלונות על התנהלות שופטים, ניסיון לנגח את הפרקליטות, כטענת לדור. שקיפות וביקורת מתחייבים נוכח עוצמת הפרקליטות, וטוב יעשו הח"כים בכנסת החדשה אם יפעלו לחקיקה מתאימה בעניין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו