פרשנות: כיפת ברזל - כישלון ידוע מראש - מדיני ביטחוני - הארץ

פרשנות: כיפת ברזל - כישלון ידוע מראש

הדרישות הראשוניות של מפא"ת ממפתחת המערכת הביאו לכך שמלכתחילה היה ברור שהיא לא תוכל להתמודד עם רבים מהאיומים אליהם יועדה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יוסי מלמן

מאמר זה פורסם במארס 2009. לכל העדכונים על מבצע "צוק איתן" - לחצו כאן

כדברים החדים האלה לא הוציא מבקר המדינה ממקלדתו זה זמן רב. ככל שהדברים נוגעים לפתוח מערכות הגנה אקטיביות מפני רקטות קרקע - קרקע (רק"ק) - קרי נגד קסאמים וגראדים ופגזי מרגמה (פצמ"ר) - אין הדו"ח השנתי ה-59 של מבקר המדינה מכבס מילים. הדו"ח קובע למעשה כי בעצם הזנב מכשכש בכלב. פקידי משרד הביטחון - המנכ"ל ואנשי מפא"ת (מנהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגית) - ומפקדים בכירים בצה"ל, במיוחד בחיל האוויר עושים כמעט ככל העולה על רוחם. הם אינם מביאים את התכניות לאישור הממשלה. ברצותם הם מתעלמים מהוראות השרים , נוקטים בסחבת, מעבירים תקציבים בלי אישור ומאשרים ללא עבודת מטה ראויה תכניות לפתוח מערכות ההגנה במיליוני שקלים.

הדו"ח הנוקב הזה מתייחס בעיקר לפתוח שתי מערכות הגנה. האחת היא "כיפת ברזל" שנועדה להגן מפני ירי רקטות לטווחים של עד 40 ק"מ שמפתחת רפא"ל. המערכת השנייה קרויה "שרביט קסמים", שמיועדת ליירט רקטות וטילים בטווח של עד 70 ק"מ. גם היא מפותחת בידי רפא"ל בשיתוף פעולה עם החברה האמריקאית רייתאון.

מאז שהחליט סגן הרמטכ"ל דן חלוץ ב-2004 על חיל האוויר את האחריות לנושא יירוט רקטות מטווח בינוני, היתה הדרך למערכות היירוט רצופה בכשלים ביורוקטים. החל בחיל האוויר שלא העביר את "הצורך המבצעי" לרמטכ"ל וכלה במשרד הביטחון שלא הביא לאישור הממשלה את תכנית הפיתוח של "שרביט קסמים", ואילו את "כיפת ברזל" הביא לאישור הממשלה רק בדיעבד.

למעשה כל הורתו של מיזם "כיפת ברזל" בחטא. משום שפקיד אחד במפא"ת, ראש היחידה למחקר ופיתוח, תא"ל ד"ר דני גולד, "נטל לעצמו סמכויות של הרמטכ"ל, שר הביטחון וממשלת ישראל, בטרם אישרו גורמים מוסמכים אלה את הפרויקט". במילים אחרות הפקיד גולד החליט בעצמו וציפצף על הרמטכ"ל, שר הביטחון והממשלה כולה.

הדרישות הונמכו מראש

אבל אולי החמור מכל "מפא"ת דרשה מרפאל בהסכם בין משהב"ט לבין רפאל לפיתוח ולהצטיידות ב"כיפת ברזל" מאפריל 2007 ביצועים מופחתים ותוצאתיים לתהליך פיתוח המערכת ליירוט רק"ק המשוגרות מטווחים מסוימים הנכללים בצורך המבצעי".

הכוונה היא שמפא"ת איפיינה והגדירה למפתחת - רפא"ל - דרישות שגרמו לכך שמלכתחילה ביצועיה של מערכת כיפת ברזל יהיו עלובים. לדוגמא, כיפת ברזל לא תוכל להתמודד עם האיום של רקטות שנורות מבית להיא לאשקלון במסלול שטוח (13.2 ק"מ). וזאת משום שזמן המעוף של הגראד הוא 30 שניות. כלומר טווח המינימום של כיפת ברזל הוא כלל לא 4.5 ק"מ, כמו שטוענים ברפא"ל אלא ארוך יותר וספק אם המערכת תוכל ליירט קסאמים.

כמו כן מתברר כי 60% מהרקטות המיירטות של כיפת ברזל יגיעו עם ראש ביות לא מתאים. ולכן אם רוצים ראש ביות טוב יותר, שהוא החלק החיוני ברקטה, יהיה צורך לשלם למפעל מב"ת של התעשיה האווירית, כדי שתפתח אותו. וכך עלות רקטה בודדת של כיפת ברזל תעלה הרבה יותר. והתוצאה תהיה ש"הליקויים שנמצאו עלולים להביא לפיתוח ולהצטיידות במערכות שאינן עונות על מלוא הצורך המבצעי באופן מיטבי ותוך חשש להוצאות כספיות מיותרות ולבזבוז זמן". כבר עתה אנו יודעים שבעצם מדינת ישראל הולכת לבזבז מיליארד שקלים ? עלות הפיתוח של כיפת ברזל ? כשהיא יודעת שהמערכת לא יכולה לתת מענה לאיומים שבגללם מפתחים אותה.

במדינה מתוקנת האחראים למחדלים לחריגות, לנהלים הבלתי תקינים, להחלטות הכושלות ולסחבת ובראשם ראש מפא"ת שמואל קרן, ראש המחקר ופיתוח דני גולד היו ממהרים להתפטר ולא יש לפטרם.



הטיל של כיפת ברזל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ