בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם שחרור מרואן ברגותי, שהואשם במעשי רצח, יעלה את ישראל והפלסטינים על דרך חדשה

שבע שנים לאחר שנשפט ונכלא, מרואן ברגותי הוא עדיין המנהיג הפופולרי ביותר בשטחים. בניגוד למצופה, השהות בכלא הישראלי דווקא מיתנה את עמדותיו. אם אמנם ישוחרר במסגרת עסקה לשחרור גלעד שליט, הוא עשוי להיות האיש שיחלץ את כולם מהפלונטר

תגובות

עם הנתונים הללו קשה להתווכח. המנהיג הפלסטיני הפופולרי ביותר יושב כיום בכלא הישראלי. זהו מרואן ברגותי. על פי סקר שפורסם ביום שני השבוע, שנערך על ידי מכון הסקרים של חליל שקאקי, ברגותי היה מנצח את ראש ממשלת חמאס בבחירות לנשיאות בפער עצום, 61% לברגותי לעומת 34% בלבד לאיסמעיל הנייה. יותר מכך, ברגותי מסתמן כבכיר היחיד בפתח שיכול להציל את ארגונו מתבוסה גם בבחירות לנשיאות. אם יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), היה מתמודד נגד הנייה, האחרון היה זוכה ב-47% תמיכה, לעומת 45% בלבד לאבו מאזן.

איור: ערן וולקובסקי תצלום מעובד: אוריאל סיני

על פי כל ההערכות, ברגותי ישוחרר במסגרת העסקה לשחרור גלעד שליט. הדילמה שההשלכות הצפויות של הצעד הזה מעוררת בצד הישראלי, אינה ניתנת לפתרון. השחרור יכול לחזק את מעמדו של הפתח בשטחים, אבל בעקבותיו עלול הארגון לנקוט קו קיצוני יותר בימים של אי-הסכמה עם ישראל. ברגותי עשוי לסייע לאבו מאזן ובו בזמן לחתור תחתיו. לחמאס הוא יהיה תחרות קשה, אבל כשהדבר יתאים לאינטרסים שלו, לא יהסס לשלב ידיים עם הארגון האיסלאמי. ועם זאת, כרגע לפחות נראה שכל ניסיון להשיג הסכם שלום ישראלי-פלסטיני יחייב את מעורבותו, אם כמייעץ ומסייע ואם - בעתיד - כמקבל ההחלטות המרכזי בצד הפלסטיני.

זיאד אבו-עין, מראשי התנזים ברמאללה, אומר שלעולם לא יהיה חסיד גדול של טלפונים סלולריים. בצהרי 15 באפריל 2002, התקשרה אליו אשתו וסיפרה שברגותי, ידידו ומפקד התנזים, מבקש שיבוא בדחיפות לביתם. מבצע "חומת מגן" של צה"ל בגדה המערבית היה בעיצומו ואבו-עין חשש שברגותי, שנחשב אז בישראל "מבוקש מספר אחת", עומד לעשות את טעות חייו. יום קודם לכן חיפשו אותו החיילים באותו בית.

אבו-עין מספר שהצליח ליצור קשר עם ברגותי וביקש ממנו לא לבוא לבית, אלא "למקום האחרון שבו נפגשנו". אבל ברגותי לא בא לנקודת המפגש ובמקום זאת, אומר אבו-עין, התקשר ואמר שיבוא לבית משום שהוא זקוק למסתור לכמה שעות. לדברי אבו-עין, בשבועיים שחלפו מתחילת "חומת מגן" והמרדף הצבאי אחרי ברגותי, האחרון דווקא נמנע משימוש בטלפון הסלולרי, מחשש שצה"ל מאזין לו. ייתכן שהגעגועים למשפחה ולחברים, ואולי העייפות, עשו את שלהם, משער אבו-עין. כך או כך, אבו-עין מיהר לבית, שם המתין ברגותי. כעבור כעשרים דקות כבר כיתרו חיילי יחידת "דובדבן" את המקום.

לאחר המעצר, טען אחד מבכירי מערכת הביטחון בישראל, שאם כליאתו של ברגותי נועדה להפסיק את הטרור, מדובר במעשה מטופש. אבל אם הכוונה לבנות את המנהיג הפלסטיני הבא, זוהי פעולה גאונית. כבר כמעט שבע שנים בכלא הישראלי, נשפט לחמישה מאסרי עולם ולעוד 40 שנות מאסר בגלל חמישה מעשי רצח. אבו-עין, כיום סגן שר במשרד לענייני אסירים של הרשות הפלסטינית, ביקר את חברו בכלא כמה פעמים.

"מרואן הוא היום איש של פתרון ושלום", מסביר אבו-עין בשיחה עם "הארץ השבוע". "הוא אינו תומך במאבק מזוין, אלא בסיום הכיבוש. הוא ינצח כל איש חמאס, אם יתמודד עמו בבחירות. אני שומע את הדיבורים אצלכם, את הטענות שהכלא הפך את מרואן למנהיג, וכאן הטעות. הוא היה לסמל ולמנהיג עוד לפני מעצרו - ובגלל זה הפך למבוקש. הרעיונות שלו, הדרך - נגד שחיתות, בעד דמוקרטיה וזכויות אדם - היא שעשתה אותו למפקד".

האסיר מספר אחת

ברגותי, בן 50, חבר פרלמנט פלסטיני, נולד בכפר כובר שמצפון לרמאללה, למשפחה ענייה מאוד, שהתגוררה באזור מערות המכונה סתי קמרה (גברתי הלבנה - מלשון ירח). כתלמיד תיכון התבלט בהישגיו וב-1977 נשלח לראשונה לארבע שנים בכלא הישראלי, בגלל חברותו בחוליה שעשתה פיגוע בישראל. לאחר שהשתחרר למד באוניברסיטת ביר זית, בין היתר בסיועה של סמירה חליל, פעילה פלסטינית ותיקה. הוא מונה ליו"ר אגודת הסטודנטים וסיים בהצטיינות את לימודיו, הן לתואר הראשון והן לשני. תקופה מסוימת אף לימד קורס על יחסי צרפת והפלסטינים באוניברסיטת אל-קודס.

בגיל 30 היה לנבחר הצעיר ביותר ל"מועצה המהפכנית" של הפתח (מאז לא נערכו בחירות להנהגת הארגון) ובאינתיפאדה הראשונה היה מעין חוליה מקשרת בין הנהגת השטחים של התנועה לבין הנהגת פתח בתוניס, לשם גורש ב-1986 עם עוד כמה עשרות בכירים בפתח, שבישראל ראו בהם איום. לאחר שובו לגדה ב-1994, צבר עוצמה רבה ונבחר לראשות הוועדה העליונה של הפתח.

מאז מעצרו השיל לא מעט קילוגרמים. הוא הפך לספורטאי לכל דבר, שמתאמן בכל יום בריצה בחצר הכלא ועושה תרגילי כוח. אפילו בימי צום הרמדאן הוא אינו מוותר על האימון. הוא קורא את העיתונים הישראליים בעיון רב ומתפלל חמש פעמים ביום. מדי פעם הוא זוכה בביקור - עורך הדין הצמוד חאדר שקייראת, רעייתו פדווה, בני משפחה, חברים ופוליטיקאים פלסטינים וישראלים. קשה לחשוב על אסיר אחר שמצליח להשפיע כל כך על המציאות במזרח התיכון ועל הזירה הפלסטינית.

בינואר 2006 איים ברגותי לרוץ מתוך הכלא, בראשות זרם עצמאי חדש בבחירות לפרלמנט (אל-מוסתקבל - העתיד). הוא הציג עצמו כמתחרה הן בחמאס והן בפתח, בגלל הניהול הלא תקין של הפריימריס בפתח. ברגע האחרון התרצה והסכים לוותר בשם השמירה על אחדות הארגון.

גם בבחירות לנשיאות, שהתקיימו שנה קודם לכן, כמעט והתמודד נגד יו"ר הרשות אבו מאזן, וגם אז התחרט. לא מעט ממקורביו טוענים כי בבחירות הבאות לנשיאות בכוונתו להציג את מועמדותו, גם אם עבאס יחליט לרוץ לכהונה נוספת. הסקר השבוע יחזק, מן הסתם, את ההחלטה הזאת.

בשנים האחרונות יצאו מתאו בכלא "הדרים" לא מעט יוזמות לפיוס בין חמאס ופתח. המפורסמת שבהן היתה "מסמך האסירים", שנחתם בקיץ 2006. ברגותי הצליח אז לשכנע את מנהיגי החמאס בכלא לפרסם מסמך עקרונות שיקבע את מאפייני המאבק הפלסטיני.

אבל בשחר היום שבו אמורים היו הנייה ואבו מאזן להיפגש כדי לחתום על המסמך, נחטף גלעד שליט. המסמך נשכח והפיוס הלאומי - חלומו של ברגותי - נראה רחוק, גם אם אפשרי. ברגותי ממשיך ליהנות ממעמד של כבוד לא רק בקרב חבריו בפתח, אלא גם בין בכירי החמאס. יריביו מהארגון האיסלאמי דורשים את שחרורו כתנאי הכרחי לכל עסקה לשחרור שליט, מתוך הבנה שאם יצליחו בכך, ירשמו בדעת הקהל הפלסטינית הישג אדיר שייכרך בשמם. נראה שדווקא יריביו בפתח חוששים מפני שחרורו, אפילו יותר מאנשי החמאס.

"מחנה דוברי העברית"

לפני שבועיים פורסם בעיתון "אל-קודס", היוצא לאור במזרח ירושלים, מאמרו של עיסא קראקע, דמות בולטת בתנזים פתח מבית לחם. מאמרו של קראקע פונה ישירות לברגותי ומספר כי שלוש "קבוצות" עוסקות כעת בשחרורו. הראשונה - מבקשי הרפורמות והשינוי, המביטים בדאגה ב"גינה שבה לא פורחים הפרחים והגשם אינו יורד". זהו רמז למצב בפתח ולהנהגת דור הביניים, חבריו של ברגותי, שכונו שנים רבות הנהגת "הפנים", ודרשו להחליף את צמרת הארגון. השנייה - "אלה החוששים משאלותיך הקשות על מצבם וכספיהם והצהרותיהם. הקבוצה הזאת אינה אוהבת אותך ופועלת בעוצמה עם השטן נגדך". קראקע התייחס לבכירי הוועדה המרכזית של הפתח, שנבחרו לתפקידם לפני 20 שנה ומאז מסרבים לאפשר בחירות דמוקרטיות בארגון. הקבוצה השלישית, כותב קראקע בלעג, היא יחידת "נחשון" של שירות בתי הסוהר, שמטפלת בליווי אסירים.

עוד בצעירותו הפך ברגותי להרבה יותר מסמל למאבק נגד הכיבוש. הוא הצליח להסתכסך עם לא מעט אנשים בפתח, רובם מקרב חברי ההנהגה הוותיקה, "החוץ", שאותם האשים בשחיתות. כבר ב-1999 התעמת עם יאסר ערפאת על רקע הריגתו של ילד פלסטיני בידי משמר הנשיאות. המהלך הוביל לניסיון להדיח את ברגותי מראשות התנזים בגדה בקיץ 2000, ערב פרוץ האינתיפאדה.

כמה ממקורביו טוענים עד היום כי דווקא המהלך הזה, לצד הכישלון של שיחות קמפ דייוויד, הוביל את ברגותי לנקוט קו קיצוני ואלים נגד ישראל. ואכן, אין זה סוד שוותיקי הפתח, שביניהם אישים המבקרים באורח קבע בלשכת אבו מאזן, היו מעדיפים שברגותי יישאר בכלא הישראלי. הם זוכרים את כאב הראש שגרם לערפאת ומבינים היטב כי ידרוש את ראשם בצאתו מהכלא.

כדורא פארס, מחבריו הקרובים של ברגותי, אומר: "שחרור מרואן הפך לסמל לדור שלם בקרב הפלסטינים. אנחנו דורשים שינוי, רפורמה, איזון בין הזרם האיסלאמי בראשות חמאס לבין הממשלה. אם אתה רוצה שהעם הפלסטיני יתאחד סביב אדם אחד, אתה צריך מנהיג שיקבל את אמון כל הפלגים, שייחשב פטריוט ומאמין גדול בדמוקרטיה וגם ייתן אופק של חירות ומדינה עצמאית לעם הפלסטיני, זה ברגותי. אבו מאזן כבר לא יכול לתת את הדבר הזה לפלסטינים. לא מפני שאיננו מנהיג, אלא מכיוון שהדבר אינו מציאותי. חמאס, מצד שני, יכול להבטיח רק שנהיה ?גיבורים' ושהידים. צריך משהו באמצע".

מאחורי גבו של פארס מתנוסס תצלום של ברגותי עם תאיר חמאד, "הצלף" מוואדי חרמייה, שהרג במארס 2002 עשרה ישראלים במחסום מצפון לרמאללה. זה מלמד משהו על אישיותו של ברגותי ועל האסטרטגיה שבה הוא דוגל: "דרך האמצע", כהגדרת פארס, או במלים אחרות, הדרך של ערפאת - ענף זית ביד אחת ונשק ביד השנייה. אולי זהו ייחודו של ברגותי, ומכאן יתרונו בעיני הפלסטינים וחסרונו הגדול בעיני הישראלים. הוא לא יהיה אבו מאזן שני. בתחילת האינתיפאדה אף פרצו לא מעט ויכוחים בינו לבין עבאס, על רקע תמיכתו בכניסת החמושים לעימות.

נפגש עם ש"ס

ברגותי היה אחד התומכים הנלהבים בתהליך אוסלו ונמנה על מקימי "מחנה השלום" בצד הפלסטיני. "בשלב מסוים, באמצע שנות ה-90, נהגנו להתבדח שיש לנו רוב של 61 חברי כנסת", מספר פארס. "נפגשנו עם כל כך הרבה חברי כנסת מהליכוד, מצומת, מש"ס, מאיפה לא. נהגו ללעוג לנו שאנחנו, ?דוברי העברית', חותרים לנורמליזציה עם ישראל ושוכחים את העקרונות. ב-1996 עשינו ברמאללה הפגנה נגד פיגועי ההתאבדות ושילבנו ידיים עם ישראלים שבאו לכאן".

אלא שבתחילת האינתיפאדה ברגותי גם היה לפטרון הראשי של גדודי חללי אל-אקצה. יתרה מזו, בינואר 2002, לאחר שראיד כרמי, מפקד הגדודים בטול כרם, חוסל על ידי ישראל דווקא בתקופת הודנא, נתן ברגותי לאנשי הפתח אור ירוק - ולו ברמז בלבד - לבצע פיגועי התאבדות בתוך ישראל. "אם לא יהיה ביטחון לתושבי טול כרם, לא יהיה ביטחון גם לתושבי תל אביב", אמר ברגותי מיד לאחר החיסול. "הפסקת האש בטלה ומבוטלת. שרון פתח את שערי הגיהנום בפני הישראלים". אחר כך יצא לדרך גל הפיגועים הקשה ביותר בתולדות ישראל.


יותר מ-30 שנות מאבק

• מרואן ברגותי נולד ב-1959, למשפחה ענייה מהכפר כובר שמצפון לרמאללה

• הוא בעל תואר ראשון ושני במדע המדינה. התזה שלו עוסקת ביחסי צרפת והפלסטינים והוא אף פירסם ספר בנושא

• ב-1977 נאסר לראשונה, בגלל חברות בחוליית פתח שביצעה פיגוע בישראל. ב-1986 גורש לתוניסיה, עם בכירים נוספים בפתח

• בעקבות הסכמי אוסלו שב לגדה המערבית והשתלב בהנהגת פתח ובזרוע הצבאית של הארגון

• באינתיפאדה השנייה נעצר והורשע במעורבות בפיגועים שבהם נרצחו ארבעה ישראלים ונזיר יווני. נשפט לחמישה מאסרי עולם ולעוד 40 שנים

• בכלא "הדרים" בשרון ברגותי מרבה לעסוק בספורט ולקרוא עיתונים וספרים בעברית. בין מבקריו - פוליטיקאים פלסטינים וישראלים

• הוא נשוי לעורכת הדין פדווה ברגותי. לזוג ארבעה ילדים: קסאם, רובא, שרף וערב. המשפחה מתגוררת ברמאללה



הפגנה ברמאללה, בנובמבר 2007. כדורא פארס: ''אם רוצים מנהיג שיקבל את אמון כל הפלגים, שייחשב פטריוט ודמוקרט ושייתן אופק של מדינה עצמאית, זה ברגותי''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו