אלי פודה | למה הוא נשאר קר - דעות - הארץ

אלי פודה | למה הוא נשאר קר

כיצד קרה, ש-30 שנה אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים לא הגענו עדיין לנורמליזציה מלאה של היחסים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

למחרת חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים פירסם "אל-אהראם" המצרי קריקטורה שבה נראה שר ההיסטוריה אומר לפקידו: "רשום בני, באותיות של זהב: 26 במארס 1979". שלושים שנה מאוחר יותר, נהיר לכל כי ההסכם הישראלי-המצרי אכן היה נקודת מפנה ביחסי ישראל-ערב.

החברה הישראלית מתייחסת לשלום עם מצרים בעיקר דרך הפריזמה של הטמפרטורה שלו. הביטוי "שלום קר" נהפך למטבע לשון - מונח המבטא לא רק מציאות מסוימת כפי שהיא נחווית בצד הישראלי, אלא גם אכזבה מהדרך שבה מציאות זו נוצרה. חשוב לקבוע, שהשלום - גם במתכונתו הנוכחית - משרת היטב את היעדים של ישראל בזירה האזורית הבינלאומית. ואולם, הבנה של הסיבות לקרירותו יכולה לסייע בחימומו.

השלום הקר הוא תולדה של כמה בעיות מבניות. עניין אחד נוגע לזהותה של מצרים. מצרים קשורה לעולם הערבי והאיסלאמי בקשרי היסטוריה, תרבות ודת. זיקה זו לא תיעלם, והיא תהווה מגבלה קבועה ביחסה של מצרים למדינה יהודית-ישראלית.

עניין שני הוא תפישתה של מצרים את עצמה כמנהיגת העולם הערבי. לרכיב זה במדיניות החוץ שלה יש שתי השלכות על היחסים עם ישראל: ראשית, מערכת מזרח תיכונית "נורמלית" מציבה אותה בעמדת נחיתות מול ישראל מבחינה צבאית, כלכלית וטכנולוגית. לכן מצרים עמדה בראש המדינות המתנגדות לרעיון "המזרח התיכון החדש". שנית, תפקיד המנהיג מחייב להידרש לסוגיות כלל ערביות, ובראש ובראשונה לעניין הפלסטיני.

משום שמצרים חתמה על שלום נפרד עם ישראל, ובכך ניתקה את עצמה מהקונסנסוס הערבי, היא מרגישה מחויבות מיוחדת לפתרון הסוגיה הפלסטינית. בלא פתרון כזה השלום, מנקודת מבט מצרית, אינו שלם. בניגוד לרכיבים קבועים, מגבלה זו במדיניות החוץ המצרית תתמוסס כאשר ישראל והפלסטינים יגיעו להסכם שלום.

השלום הקר הוא גם תולדה של בעיות פנימיות במצרים. גורמים רבים בחברה האזרחית המצרית - במיוחד ארגונים דתיים כמו "האחים המוסלמים", אך גם איגודים מקצועיים הנשלטים על ידי גורמים קנאיים - מתנגדים לשלום עם ישראל, ובמיוחד לכל נורמליזציה של היחסים עמה. התנגדות זו יכולה לנבוע ממניעים דתיים או מביקורת על מדיניותה של ישראל בשטחים.

משטרו של חוסני מובארק, המתמודד עם שורה ארוכה של בעיות כלכליות, חברתיות ודמוגרפיות, חושש לפגיעה נוספת בלגיטימיות שלו, ולכן הוא מאפשר גילויי ביקורת נגד ישראל בתקשורת, כמעין שסתום ביטחון המבטיח שהביקורת לא תופנה נגדו. במלים אחרות, שמירה על טמפרטורה נמוכה של השלום עם ישראל היא מחיר שהמשטר משלם על מנת לשמור על יציבותו.

הגורם האיסלאמי היה תמיד שיקול במדיניות המשטר. לכן המופתי של מצרים פירסם כתב הלכה המתיר את חתימת הסכם השלום, ולכן אנואר סאדאת תיכנן את ביקורו בירושלים כך שייערך בעיצומו של החג האיסלאמי החשוב ביותר - חג הקורבן - דבר שאיפשר להתפלל את תפילת החג במסגד אל-אקצה.

קר או פושר, לשלום עם מצרים חשיבות עצומה, ויש לראותו כאחד ההישגים החשובים ביותר של מדיניות החוץ הישראלית. הוצאתה של מצרים ממעגל המלחמה ופילוגו של העולם הערבי היו הדיווידנדים המיידיים. ואולם, מפרספקטיווה של 30 שנה נראה שחשיבותו הגדולה של ההסכם נעוצה בהופעתה של אסטרטגיה ערבית חדשה בסכסוך, הקוראת להשלמה עם מדינת ישראל.

שנתיים לאחר ההסכם יצא יורש העצר הסעודי פהד ביוזמת שלום, אשר התקבלה בתיקונים שונים בוועידת הפסגה הערבית ב-1982. הסכמי אוסלו, השלום עם ירדן, יוזמת עבדאללה ותוכנית השלום הערבית שהתקבלה בפסגה בביירות ב-2002 - כל אלה הם חוטרים של העץ ששתל סאדאת.

הסכם השלום ומהלכי השלום שבאו בעקבותיו הפכו את ישראל לשחקן לגיטימי במערכת הערבית והמזרח תיכונית. ההיערכות האזורית בעת מלחמת לבנון השנייה ומלחמת עזה הוכיחה, כי ישראל ומצרים (כמו גם מדינות ערביות מתונות נוספות) עמדו במחנה אחד מול גורמי האיסלאם הרדיקלי בראשות איראן. ישראל שוב אינה צריכה לחוש כ"עם לבדד ישכון", אלא כמדינה המוקפת מדינות שחלקן לפחות חולקות עמה אינטרסים משותפים.

השלום עם מצרים שרד משברים קשים בין ישראל לעולם הערבי. בעתות מצוקה נקרא השגריר המצרי לשוב לקהיר, אולם מעולם לא נשקלה ברצינות האופציה של ניתוק היחסים. במובן זה השלום עם מצרים הוא יציב, אף שאופציית המלחמה - לפחות על פי תוכניות המגירה של שני הצדדים - עדיין קיימת. האתגר המונח לפתחן של ממשלות ישראל הוא כיצד להתמודד עם הפרדוקס הבא: מצד אחד, הפיכת השלום לשלם יותר תסייע בחימום ההסכם; מצד אחר, קיומן של בעיות מבניות ביחסים מונע את חימומו לדרגה הרצויה או המקווה. נראה כי פרדוקס זה ימשיך ללוות את יחסי ישראל-מצרים בעתיד הנראה לעין.

פרופ' פודה הוא ראש החוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ