שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי דרומי
אורי דרומי

דניאל שמשוני (לוין) נולד בפיטסבורג ולמד בבית ספר פרוגרסיווי בעיר. ב-1932, כששהתה משפחתו בארץ, הוא למד כמה חודשים בביה"ס הריאלי. הוא למד בפרינסטון ועשה תואר שני בהנדסה אווירונאוטית ב-Cal Tech, ואחר כך היה אחראי על ניסויי נקבת הרוח של המפציץ החדש 36-B, שנערכו בבסיס פורט וורת' שבטקסס. שם גם פגש את רוז, שתהיה לאשתו ואם ילדיו יוני, מיכל, אביגיל וגדעון.

בקיץ 1948 השתנו חייו, כאשר החליט להיחלץ לעזרת חיל האוויר הישראלי, שקם בסערת המלחמה. הוא נשלח על ידי טדי קולק לארץ ויחד עם דב כנרתי (הבר) התמנה כיועץ למפקד חיל האוויר אהרון רמז. רמז הגיב במורת רוח: "היועצים באים לשבועיים, משיאים עצות ושבים לבתיהם, ואני נשאר במקום שהתחלתי". אבל שמשוני הבטיח להישאר, עמד בדיבורו, והיה, כדברי משה ארנס, שר הביטחון לשעבר, ל"אחד מאותם יהודים אמריקאים שתרומתם למדינה היתה כבירה".

את מה שגילה בחיל האוויר הצעיר כינה "בלגן יצירתי", אך עד מהרה הביא עם כנרתי להקמת מטה מסודר למופת, שהקדים את הנעשה בצה"ל בכמה דורות. "כוחו היה בראשו", מעיד על שמשוני דן טולקובסקי, מפקד החיל לשעבר. אבל הוא ידע גם ליישם. כראש אגף ההנדסה יסד את הבסיס התחזוקתי של החיל, וכראש אגף ההדרכה הראשון (1949-1952) אירגן את בית הספר לטיסה ובית הספר הטכני. תזכירו על הקמת חברת תעופה אזרחית על בסיס מטוסי וטייסי חיל האוויר היה הבסיס לחברת אל על. אחר כך היה ראש מטה חיל האוויר, עד שפרש בלחצו של הרמטכ"ל משה דיין.

בין השנים 1960-1964 שימש שמשוני מנהל המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, שהקים בן גוריון, והתווה את מדיניות המו"פ לשנים רבות. אחרי שקיבל דוקטורט בהרוורד, הצטרף שמשוני לאוניברסיטת תל אביב והיה יו"ר הוועדה לתכנון מערכת הלימודים בפקולטה למדעי החברה. פרופ' אשר אריאן, אז ראש החוג למדע המדינה, אומר כי שמשוני התעקש על כך שהשנה הראשונה תהיה משותפת לסטודנטים מכל החוגים, כדי למנוע הצרת אופקים. הוא הקים וניהל את המכון למחקרים אסטרטגיים, ובמקביל היה ממקימי חברת טכ"ם (לימים נס-טכנולוגיות) והמנכ"ל הראשון, יוסי ורדי, אומר כי בכך התייצב שמשוני "בדור ההיי-טק הראשון בישראל".

ב-1977 הוא היה שותף להקמת ד"ש בראשות יגאל ידין, ועד 1981 ניהל את פרויקט שיקום השכונות. "עלינו לשנות את כיוון התוויית המדיניות החברתית", כתב. "במקום מלמעלה למטה, עלינו לשאוף לשותפות מקומית מרבית בקבלת החלטות, ולשנות את הרצון רק לקבל". יגאל יוסף, מצעירי ראש העין, שנעשה לראש העיר, מספר כי "שמשוני הנחיל לנו את האמונה, כי ביכולתנו לקחת את גורלנו בידינו. זה חולל את השינוי בעיר". ב-1981 פרש שמשוני בשל הפוליטיזציה שהחדירו לתחום דוד לוי, שר השיכון, וסגנו משה קצב.

דוד עברי, לשעבר מפקד חיל האוויר, אומר כי שמשוני מעולם לא פיאר את עצמו ואת הישגיו. אכן, בספרו האוטוביוגרפי "מסע חיים בחברה טובה" (הוא חיבר גם ספרים על שיקום השכונות, ראש העין והדמוקרטיה הישראלית) הוא כתב: "השפעתי היתה צנועה והשקפותי לא היו מיוחדות; אולם לעתים הצעתי רעיונות או כיווני מדיניות שהקדימו את תקופתם, לפחות בארץ". דומה שעשה קצת יותר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ