בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עלול לקרות כשהמאבק בין הפלסטינים לעמותות ימין מתחמם במקום הנפיץ בעולם, "האגן הקדוש" בי-ם?

דווקא במקום הנפיץ בעולם, "האגן הקדוש" בירושלים, גוברות פעולות ההתיישבות והפיתוח של עמותות הימין. אלה דוחקות את רגלי הפלסטינים - בסיוע הרשויות הישראליות. שילוב של ממשלה ימנית וראש עיר נצי עלול להצית עימות אלים ומיותר, בדומה לעימות אומלל אחר שפרץ בתחילת הקדנציה הקודמת של נתניהו - מהומות מנהרת הכותל

תגובות

ג'וואד סיאם שלף עלון מטעם עיריית ירושלים, שמבשר על עבודות פיתוח בכפר מגוריו, סילואן, שבמזרח העיר. הוא הצביע על המפה בעלון: "אתה רואה את רחוב 'דרך השילוח'?" שאל, "זה היה כל השנים רחוב עין סילואן. רחוב מעלות עיר דוד? זה היה רחוב ואדי חילווה. הרחוב שלידו, מלכיצדק, היה רחוב אל-מיסטר".

משני חדרים קטנים, לא הרחק מחומות העיר העתיקה, מנהל סיאם, עם חבריו לוועד שכונת עין חילווה שבסילואן ועם קומץ ידידים יהודים, קרב מאסף באחת הזירות הנפיצות בעולם. מבחינתו, "גיור" הרחובות, כמו גם התיישבות יהודים במקום בעידוד עמותות ימין, וכוונת העירייה להרוס עשרות מבנים בשכונה, הם רק קדימון לתוכנית טרנספר. המטרה האמיתית, לדעתו, היא גירוש זוחל של 5,000 תושבי עין חילווה, כחלק מדילול ההתיישבות הפלסטינית באזור.

סילואן, שהרשויות הישראליות מכנות עיר דוד או כפר השילוח, נמצא בלב ה"אגן הקדוש" שסביב העיר העתיקה - אזור שהוא הר געש מבעבע שמאיים לזעזע את המזרח התיכון. כאן מקופלים אלה באלה מאבקים יהודיים-פלסטיניים על בתים, על דת ועל תרבות: עמותות ימין משתלטות על עוד בית ועוד אתר, לעתים בשיתוף פעולה מצד העירייה; מתווכים מטעמן מפתים פלסטינים למכור את בתיהם; עתירה לבג"ץ רודפת תביעת דיבה; וארכיאולוגים מתנצחים ביניהם על השתלטות העמותות על אתרי העתיקות באזור.

ההיסטוריה מלמדת, שאין מנצחים במאבקים כאלה בערים קדושות-מעורבות-מסוכסכות. לעתים נשפך בהם דם. לפי מתווה קלינטון, שהוצג במשא ומתן הישראלי-הפלסטיני ב-2000, סילואן אמור היה להיות חלק מהבירה הפלסטינית העתידית. נראה ש"ישראליזציה" של הכפר לא תסייע להגיע לפתרון בירושלים ולכן הקהילה הבינלאומית עוקבת בדאגה אחרי הניסיון המתמשך להפר את האיזון העדין באגן הקדוש. דיפלומטים רבים מסיירים שם ושולחים דו"חות מפורטים לבירותיהם.

במשך שנים נשמר איזון זה, בזכות ראש עיר מתון (טדי קולק) וממשלות זהירות (כמו זו של יצחק רבין). בספטמבר 1996 הוליד הזיווג של ראש ממשלה ימני, בנימין נתניהו, וראש עיר, אז מאותו מחנה, אהוד אולמרט, את פתיחת מנהרת הכותל. האירוע "החגיגי" הסתיים במהומות דמים בשטחים, שבהן נהרגו 16 חיילים ישראלים ויותר מ-60 פלסטינים.

הזיווג בין ראש הממשלה החדש בנימין נתניהו, ראש העיר החדש יחסית ניר ברקת ומשרדי ממשלה שהופקדו בידי מפלגות ימין (תשתיות, שיכון ובינוי ופנים), עשוי לבשר על עליית מפלס המתח, בירושלים בכלל ובאגן הקדוש בפרט. אשתקד, ערב הבחירות המקומיות, יצא ברקת לסיור מתוקשר בשכונות הפלסטיניות בעיר, בלוויית פעילים מעמותות ימין, בהם מייסד עמותת "אלע"ד", דוד בארי. כראש עיר, אחדים מהצעדים הראשונים שעשה היו חידוש הליכי הבנייה של 230 דירות ליהודים באבו-דיס ("קדמת ציון"), ופרסום צווים להריסת עשרות בתים שנבנו באופן לא חוקי בסילואן, בהם גרים מאות תושבים.

בינתיים, בצל לחץ אמריקאי, הקפיאה העירייה את התוכנית להרס המבנים באזור שהיא מכנה "גן המלך". לא קשה לנחש איזו מהומה היתה פורצת עם הריסתם של עשרות בתי קומות ופינוי מאות בני אדם לרחוב.

"לגישתו של ראש העיר, לשמירת החוק ואכיפתו אין קשר לשאלת הזהות הלאומית של תושבי העיר", נמסר מעיריית ירושלים. "בכוונתו להמשיך ולשמור על החוק במערב ובמזרח העיר ללא משוא פנים. מדיניות האכיפה במתחם גן המלך נבחנה על ידי בתי המשפט אשר לא מצאו בה כל פגם". עד סגירת הגיליון לא השיבה העירייה לשאלות לגבי מדיניות ההתיישבות היהודית בשכונות פלסטיניות.

החלונות הגבוהים

נראה שמתי דן, יו"ר "עטרת כהנים", אחת העמותות המרכזיות הפועלות לייהוד האגן הקדוש, מאשש את חרדותיו של ג'וואד. בכתבה שפורסמה באתר האינטרנט של ערוץ 7, צוטט כאומר ש"הקב"ה הבטיח לנו את ירושלים. לדורנו יש אחריות לממש את ניצחון מלחמת ששת הימים ולבסס את ההתיישבות בירושלים".

בכתבה מסופר על 43 מתחמים שדן וחבריו "גאלו" מידי פלסטינים ברובע המוסלמי וברובע הנוצרי בעיר העתיקה. לפני כעשור החלה העמותה להרחיב את פעילותה אל מחוץ לעיר העתיקה, תוך השתלטות על נכסי נפקדים - בתים ואדמות שהיו שייכים ליהודים עד 1948. כך התיישבו יהודים בסילואן, הר הזיתים (בית אורות), שייח ג'ראח (שמעון הצדיק), ראס אל-עמוד (מעלה זיתים), אבו-דיס ואבו-טור. לפי נתוני עמותת "עיר עמים", שפועלת למען דו-קיום בירושלים, מתגוררים כיום באגן הקדוש ובעיר העתיקה, מלבד ברובע היהודי, כ-2,500 ישראלים, מהם כ-400 בסילואן-עיר דוד ומספר דומה בראס אל-עמוד.

"רואים פה את יד ה' בצורה גלויה... בתהליכים של שנים", התהדר דן. "הסעודים והאירופים משקיעים מיליונים במזרח ירושלים כדי לעצור אותנו, ואנחנו עומדים מולם לבד". אבל קרוב לוודאי שלא רק יד אלוהים מסייעת ל"עטרת כוהנים". באותה כתבה נאמר שבעמותה אומרים ש"על ירושלים יש קונסנסוס... גם בחלונות הגבוהים יותר, גם אם סמוי במקצת. אנחנו מקבלים גיבוי שלא מפורסם בעיתונים. גם אלה שמדברים בתקשורת אחרת, פותחים לנו דלתות כשמדובר בבניין ירושלים".

הנה דוגמה לדלת שנפתחה בידי אותם "חלונות גבוהים" - הפעם ליציאת פלסטינים מהאגן הקדוש. ב-2004 הורה לראשונה מהנדס העיר ירושלים, אורי שטרית, להרוס את הבתים הלא חוקיים בסילואן ונימק זאת בסיבות שכלל אינן קשורות לתכנון עירוני. "ראשיתה של ירושלים היא בתל עיר דוד. לשרידים אלו יש ערך בינלאומי ולאומי רב והם מקנים לעיר את מעמדה כאחת הערים החשובות בעולם", התפייט. "עמק המלך... מהווה יחד עם תל עיר דוד יחידה ארכיאולוגית שלמה". ניסיון השנים האחרונות מלמד, שבמקומות שאותם עזבו פלסטינים בכפייה או מרצון, מתיישבים יהודים.

הצהרות שמציגות את הפלסטינים כעברייני בנייה כפייתיים מקוממות את עו"ד דני זיידמן מ"עיר עמים". בחוות דעת שחיבר באחרונה הסביר, שחוקי התכנון והבנייה נהפכו למכשיר העיקרי לצמצום שטח המחייה הפלסטיני במזרח ירושלים: מאז 1967 הפקיעה ישראל 35% מאדמות מזרח העיר כדי לבנות עליהן 50 אלף דירות ליהודים. באותו הזמן לא נבנתה שום שכונה בעבור הפלסטינים, אף שמספרם במזרח העיר גדל כמעט פי ארבעה. כל אותן שנים נבנו בשכונות הפלסטיניות הקיימות רק 600 דירות בתמיכה ממשלתית, אף שלפי קצב הגידול הטבעי הפלסטינים בעיר זקוקים ל-1,500 דירות חדשות מדי שנה.

לפי זיידמן, לא ניתן לבנות על רוב האדמות שנותרו בידי הפלסטינים בגלל עיכובים ביורוקרטיים שמערימה ישראל. פוטנציאל הבנייה בתוך השכונות הפלסטיניות מוצה כמעט. פלסטינים שזכו להתגורר באזור שיש לו תוכנית מתאר מאושרת, מותשים במכשולים משפטיים, כלכליים וביורוקרטיים, עד שלבסוף הם מתפתים להסתכן בבנייה ללא רשיון. מזרח ירושלים הוא המקום היחיד בישראל בו פועלת יחידה של משרד הפנים - ולא של הרשות המקומית - לאכיפת חוקי הבנייה (על פלסטינים כמובן). כך, גם כשהעירייה מקפיאה את הריסות הבתים, הן נמשכו בצו משרד הפנים.

השלט הוחלף

בד בבד עם תקיעת יתד בשכונות מגורים בעיר העתיקה ובסביבותיה, החלו שתי עמותות הימין, אלע"ד ו"עטרת כוהנים", לקבל לידיהן ניהול של האתרים הארכיאולוגיים המפוזרים שם. גם במשימה זו הן אינן משתמשות בכוח עליון - נראה שרשויות ציבוריות משתפות פעולה עמן.

האתר הבולט ביותר הוא הגן הלאומי "עיר דוד", שמשתרע מדרום לעיר העתיקה ובו ממצאים ארכיאולוגיים רבים. נראה ששיתוף הפעולה בין הרשויות לעמותת אלע"ד - שמטרתה המוצהרת היא ייהוד מזרח העיר - ניכר במיוחד במקרה זה. "כיום 70% מהגבעה בעיר דוד בבעלות יהודית, והרעיון הוא לרכוש בתים גם בגבעת הר ציון הסמוכה, כדי ליצור רצף עם הרובע היהודי", התפאר באחרונה בראיון מייסד אלע"ד, דוד בארי.

ב-1998 הורה המשרד לאיכות הסביבה לרשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, להפקיד את ניהול הגן בידי אלע"ד, שטענה שרכשה את רוב האדמות במקום. זאת, על אף מחאת רשות העתיקות, שלא ראתה בעין יפה מסירת אתר ארכיאולוגי רגיש לניהול עמותה שראשיה מוזהים פוליטית. עד היום לא ברור מדוע החליט כך המשרד. השרה אז, דליה איציק, אומרת שאינה זוכרת את העניין. רשות הטבע והגנים מסרה שהיא נוהגת להעביר אתרים הנמצאים על קרקעות פרטיות לניהול בעליהן. ואולם, אשתקד כתב שר הבינוי והשיכון אז, זאב בוים, שרוב שטח הגן שנמסר לעמותה, אינו בבעלותה כלל, אלא שייך למדינה ולקק"ל.

בתחילת 2000 הוחזר הגן הלאומי לאחריות רשות הטבע והגנים. חודשים לפני כן קבע בג"ץ שההרשאה שמינהל מקרקעי ישראל נתן לאלע"ד לניהול הגן נעשתה שלא כדין ותבוטל (מינהל מקרקעי ישראל לא הגיב לשאלות בנושא). אף שהרשות חתמה על חוזה עם המינהל שהעביר לחזקתה הבלעדית את אדמות המדינה בגן, ב-2002 היא שוב העבירה את רוב הנכסים שבו לניהול אלע"ד. הרשות לא השיבה לפנייה לקבלת תגובה בנושא. אלע"ד מסרה, שניהול הגן נעשה לפי דין.

על היחסים בין אלע"ד לרשות ניתן ללמוד מכך שמנהל מחוז ירושלים ברשות, אביתר כהן, היה לפני כן מנהל מרכז המבקרים בגן מטעם אלע"ד (דוברת הרשות: הוא עבר תקופת צינון). הסמלים של שני הגופים גם הופיעו לא מזמן על שלט המודיע על בניית מרכז מידע חדש בהר הזיתים, מחוץ לתחום הגן הלאומי. בעקבות פניית "שלום עכשיו" הוסר סמל הרשות. עד סגירת הגיליון, לא הגיבו שני הגופים לפנייה בנושא.

ארכיאולוגים שמתנגדים לפעילות העמותה, סיפרו שבסיורים שעורכים מדריכיה בגן, כולל לרבים מחיילי צה"ל, הם מדגישים את ההיסטוריה היהודית של המקום ומתעלמים כמעט מנוכחות פלסטינים שם. יו"ר רשות העתיקות, פרופ' בנימין קידר, כתב באחרונה שאלע"ד היא "ארגון בעל אג'נדה אידיאולוגית מוצהרת, שמציג את ההיסטוריה של עיר דוד באופן מוטה". העמותה מסרה בתגובה, שהיא מקפידה שהתוכן שמעבירים מדריכיה ייצג נאמנה את התפישות המדעיות השונות ושאלה מהם שהביעו עמדות פוליטיות טופלו בחומרה.

לפי עתירה שהגישה לאחרונה לבג"ץ שלום עכשיו, בחסות חפירות באזור בגן הנקרא "חניון גבעתי" אלע"ד מתכננת להקים מרכז מסחרי ואולם שמחות. בעקבות העתירה הקפיא בית המשפט את העבודות במקום, למעט עבודות ארכיאולוגיות. היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, יוסי חביליו, ביקש השבוע לבדוק אם וכיצד התגלגל שטח זה, שהיה חכור בידי העירייה עד 2006, לבעלות העמותה. אלע"ד מסרה בתגובה ש"חניון גבעתי" הוא שטח פרטי ש"הזכויות בו רשומות בספרי המקרקעין", אך לא הציגה תיעוד לבעלותה עליו.

מכתב גלוי

בחדר הקטן במועדון השכונתי ישבו השבוע ג'וואד וכמה ארכיאולוגים ישראלים, שמציעים לתיירים סיורים שכוללים מפגשים עם המציאות העגומה בירושלים. הם ניסחו מכתב גלוי לשופטת בית המשפט העליון מרים נאור, שדחתה את בקשתם לצו מניעה נגד המשך "עבודות הפיתוח" בשכונה, שלדעתם מיועדות לשיפור חייהם של המתיישבים היהודים. השופטת קבעה שמאחר שהעבודות כבר החלו, לא בטיחותי להפסיקן.

"דמייני כיצד היית חשה לו יום אחד היית נופלת תחת שררתם של קבוצת תושבים חדשים, שמעמדם האזרחי גבוה משלך ושל בני משפחתך, שמאחוריהם עומדים גורמים כלכליים כבדים, לצד הרשויות המוניציפליות ושבפתח ביתם ניצבים יום ולילה אנשי חברת שמירה שמסתובבים ברחובות חמושים לאימת ילדינו", כתבו לה.



החפירות ב''חניון גבעתי'' שבגן הלאומי עיר דוד, ליד חומות העיר העתיקה. בג''ץ הקפיא את רוב העבודות במקום, בעקבות עתירה על כך שבחסות החפירות בונה שם עמותת ''אלע''ד'' מרכז מסחרי ואולם שמחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו